כריכת ״מה נקרא לחשוב״ של מרטין היידגר
כריכת ״מה נקרא לחשוב״ של מרטין היידגר

“מה נקרא לחשוב?” הוצאת רסלינג נדפס בישראל 2023.  

עמוד 23 של מה נקרא לחשוב?, ספרו של הפילוסוף הגרמני המפורסם מרטין היידגר, נפתח במשפט “אנחנו מגיעים אל מה שנקרא לחשוב ברגע שאנחנו חושבים בעצמנו”. היידגר חושב שאנחנו חושבים רק בפילוסופיה, ולא רק זאת אלא שאנחנו בדרך לחשוב, ועדיין איננו חושבים. אמירה זאת, שבהתחלה מפילה את הקורא מן הרגליים כאילו שטיח נמשך מתחת רגליו, מתאזנת אחרי זמן מה, והקורא הזה הגיע אל המסקנה שהוא אכן חושב, וזאת למרות דבריו של היידגר.

הספר, בהוצאת רסלינג הנפלאה בניהולו של יצחק בנימיני מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מגיש לקורא את מחשבת היידגר העיקרית, על פי חברתו חנה ארנדט, איתה היה לו רומן בתחילת הדרך, וקשר שנמשך לאורך כל החיים. בתחילת הספר היא מצוטטת באמירה שהחיבור שמוגש כאן חשוב להגותו באותה המידה כמו ספרו הוויה וזמן. לדעתי לא רק שזהו חיבור חשוב, אלא שהוא נקרא על ידי הקוראים מכריכה לכריכה, זאת אומרת במלואו ובלי לפספס עמודים.

כריכת ספרו של טימותי קלרק ״מרטין היידגר – מבוא״

הספר מציג בצורה שיטתית את הבנתו של היידגר לגבי אופן התקבלות הגותו של פילוסוף.

לדבריו הפילוסופיה עברה סינתזה למחשבה טוב יותר דווקא אם התקבלה תוך ויכוח עז, או התעלמות מוחלטת, והפילוסוף לא נזכר מספיק אם התקבל בחייו באופן נעים יותר לו ולסביבתו התומכת. אני מניח שהיו תומכים לגדולי הפילוסופים, למשל לניטשה היו מוציאים לאור, לסוקרטס היו תלמידים, ולאפלטון היו סטודנטים. היידגר מרצה את ההרצאה בפרייבורג אחרי חמש שנים בהן נאסר עליו ללמד עקב הזדהותו עם הנאצים.

מרטין היידגר. ויקיפדיה

עם תום המלחמה ניסו הרשויות לטהר את האוניברסיטאות מהשפעת הנאציזם, והדחתו וגירושו של היידגר מהאוניברסיטה היו לצעד במהלך ניקיון זה שנעשה בתודעה הגרמנית, אשר הביא גם להוצאת הנאציזם אל מחוץ לחוק. הוא חזר בזאת להרצות את הרצאתו האחרונה, ובה מופיעה מחשבתו המאוחרת, אחרי שנים רבות של עבודה אקדמית, זאת אומרת פומבית, וגם מחשבה לבד בביתו ביער השחור הגרמני. התבודדותו זו ביער היתה לאגדה בפילוסופיה המודרנית, ולא מנעה ממנו לפגוש את גדולי הפילוסופים של זמנו. אך פרשה מפורסמת במיוחד היא זו בה הדיח את מורו, אדמונד הוסרל, מראשות המחלקה לפילוסופיה, רק בשל היותו יהודי. את ההקדשה להוסרל, שכתב בספרו החשוב ביותר “הוויה וזמן”, מחק לאחר עליית הנאציזם, ובהרצאתו הראשונה באוניברסיטה הטיף לקיים את המשטר הדיקטטורי שהציע אפלטון בגרמניה הנאצית.

המכתב ששלח לאדולף היטלר בכוונה להיות מוכרז על ידיו כפילוסוף הנאצי הראשי לא נענה בתשובה כלל, והיידגר עצמו אמר בשיחה פרטית אחרי המלחמה שעשה טעות טיפשית בכך שהזדהה עם המפלגה מלכתחילה.

למרות הזדהותו זו, וסירובו להכניס הוגים יהודים לאקדמיה בתקופת כהונתו, היה היידגר להוגה אקדמי פופולארי מאוד בארץ, בקרב מרצים וסטודנטים כאחד. חדותה של הגותו מורגשת, כמו גם ההיבט הפואטי של הפילוסופיה המאוחרת שלו, בה חשב גם אודות השירה. כך שלספר הזה יש חשיבות רבה לקורא העברי.

אגרון המונחים בגרמנית ובעברית בסוף הספר מקרב את הקורא העברי אל הגרמני, ובין הספרים שיצאו בזמן האחרון לאור מדובר בקריאת חובה בין המתעניינים בתרבות הגרמנית, והרוצים להתקרב להגותם הקשה והמאתגרת, אך החשובה והחדה של ההוגים הגרמנים שהשאירו את חותמם גם בתרבותנו.

שווה לציין כאן שבין השומעים את הרצאותיו של היידגר לפני המלחמה היו הרבי מלובביץ’ והרב סולובייצ’יק. שניהם ישבו יחד בשיעורים ושמעו אותם בגרמנית. כך שהתנערותם של החוזרים בתשובה מהגות מסוג זה נראית מצחיקה במיוחד לאור מעשיהם של אותם רבנים, שהקדישו את זמנם כדי להבין מה הגאון הגרמני רוצה להגיד. הרב סולובייצ’יק אף הושפע מהיידגר בהגותו המקורית והחשובה לנו כיהודים, ובמיוחד עבור העוסקים בפילוסופיה יהודית שהיו רוצים לברר את טיב האמונה מזווית פילוסופית פנומנולוגית.

אם כך, ולמרות קשריו ההדוקים עם הנאצים, גם ליהודים במדינת ישראל יש הרבה מה ללמוד מהאיש והגותו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × 5 =