השיר השבועי עם אילן ברקוביץ': "אטלנטיס" של טל ניצן

אטלנטיס / טל ניצן

חָצֵר שֶׁרֻצְפָה כֻּלָּהּ וְהוֹתִירָה רַק שִׂיחַ וְרָדִים בַּפִּנָּה

חַרְטוֹם שָׁחֹר רוֹטֵט וּנְבִיחוֹת נִזְעָמוֹת דֶּרֶךְ כְּבִיסָה

חֲתוּלָה שְׂתוּמַת עַיִן עַל גָּדֵר, מַבָּטָה הֶחָרֵד

עֲרֵמַת בְּגָדִים לְיַד הַפַּח מְצַפָּה לְהֵאָסֵף

חֲשֵׁכָה יוֹרֶדֶת מַהֵר

נוּרָה חֶסְכוֹנִית בְּחַלּוֹן מֵאֲחוֹרֵי הַפָּסִיפְלוֹרָה

פָּנִים שְׁטוּפוֹת אוֹר כְּחַלְחַל מִמָּסָךְ

יַלְדָּה עַל אוֹפַנַּיִם קוֹרֵאת בִּבְכִי לְאֵם לֹא-מְחַכָּה

עוֹד שְׁתֵי יְלָדוֹת, הַקְּטַנָּה רְכוּבָה עַל מֹתֶן אֲחוֹתָהּ –

–

אֶת כֻּלְּכֶם אֲנִי רוֹאָה כְּבָר מִתַּחַת לַמַּיִם.

בשבוע החולף חשף צה"ל את תכנית "אטלנטיס" שלו להצפת מנהרות החמאס ברצועת עזה במים, הן מי ים מעזה והן מים מישראל, מתוך מטרה להשמידן. אטלנטיס היא אי אגדי, המתואר בכתבי הפילוסוף היווני אפלטון ככזה שנחרב ברעידת אדמה או התפרצות הר געש בשל חמדנותם ואנוכיותם של תושביו.

העיסוק בתכנית הצה"לית ושמה הזכירו לי את ספר שיריה השביעי של המשוררת, הסופרת, והמתרגמת טל ניצן (ילידת 1961, יפו, בואנוס-איירס, תל אביב), "אטלנטיס" (2019, הוצאת אפיק). הספר כולל מבחר שירים מתוך ספריה הקודמים, וגם שירים חדשים, ובמיוחד את שיר הנושא, "אטלנטיס", המופיע כאן. מהקשר הקריאה הפוליטי בספר ניתן להבין כי ניצן חזתה חורבן על החברה הישראלית בשל ההתעמרות בחברה הפלסטינית, ובדיעבד אפשר כמובן לומר שהיא אכן צדקה בעקבות האסון של השביעי באוקטובר. אפשר גם לראות בדברים קריאה אזהרה כללית לכל חברה אנושית שהיא, לבל יגבה לבה.

טורי השיר חושפים את גבהות הלב הזו ברשימה קטלוגית: החצר המרוצפת, שלא מותירה מקום רב לורדים לצמוח; הנביחות הנזעמות; הפנים הנשטפות מהאור הכחלחל של המסך, שאולי מרמזות על שטיפת מוח ההמון בידי מנהיגיו או התקשורת; הילדה על האופניים, הקוראת בבכי לאם לא-מחכה, כלומר לאם שלא ממלאת את תפקידה האמהי. מול כל אלה ניצבת המשוררת כמוכיחה בשער, מעין פיתיה מודרנית המבקשת להזהיר את בני האדם מפני האסון המתקרב.

קיראו גן

טל ניצן בלקסיקון הספרות העברית

דף הפייסבוק של טל ניצן

טל ניתן .צילום איריס נשר. ויקיפדיה