חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על התערוכה “יש מישהו בבית?”

כרזת התערוכה ״יש מישהו בבית?״
כרזת התערוכה ״יש מישהו בבית?״

בלו-סימיון פיינרו הוא אמן ואוצר, בעל תואר B.A. באמנות ופילוסופיה מאוניברסיטת חיפה, ותואר MFA באמנות ועיצוב מאוניברסיטת שיקגו שבארה”ב. הוא הציג בתערוכות יחיד במוזיאונים בארץ ובעולם, השתתף בביאנלה בערים מרכזיות, מכהן כמרצה בכיר במרכז האקדמי ויצו חיפה.

אביטל בר-שי היא אמנית, אוצרת, מעצבת, ואדריכלית, בעלת תואר ארכיטקט ותואר B.A. באמנות. היא הציגה בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם, ועסקה בפרויקטים במרחב הציבורי.

שני האמנים יזמו את הביאנלה הים תיכונית הבינלאומית בעיר חיפה, כמודל לשיתוף פעולה רב-תרבותי ולדו-שיח בין השקפות ודעות מגוונות. מאז הביאנלה הראשונה ב-2010, הם אוצרים ומנהלים אותה אמנותית.

בימים אלה – מאז 18/1/2024 ועד 7/3/2024 – מתקיימת בחיפה הביאנלה הים תיכונית הבינלאומית החמישית תחת השם “יש מישהו בבית?”.

התערוכה מוצגת בחללים ציבוריים במרחב העירוני, כשהמוקד העיקרי שלה הוא המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה.

התערוכה “יש מישהו בבית?” מגיבה למציאות היום, לאחר 7 באוקטובר, ובוחנת נושאים הנוגעים בבית, באובדן, בכאב, בגעגוע, ובתקווה, תוך חיפוש אחר משמעות בעולם אלים ואכזר. עבודות אחדות נעשו לאחר הטבח, דוגמת השעון ההולך לאחור, השואף לחזור לישראל הקודמת, פרי יצירתו של בלו סימיון פיינרו, אך רוב העבודות נוצרו לפני שנים, וקיבלו פרשנות אסונית עכשווית. לדוגמה, פסלי הראש של יגאל תומרקין, המונחים במעגל על רצפת חלל התערוכה. ברבים מפסליו שילב תומרקין את ראשו היצוק. לראש הכרות משמעות מצמררת לאחר 7 באוקטובר.

פסל הראש של תומרקין
פסל הראש של תומרקין

מוצגות בתערוכה מספר עבודות של הצלמת אנג’ליקה שר, כואב לראות את החיילות (התצפיתניות?) בארוחה האחרונה:

סעודת החיילות האחרונה
סעודת החיילות האחרונה

בגרם המדרגות הראשון לקומה השנייה מופיע “קיר הרגשות”, בו התבקשו הסטודנטים לרשום את הרגשות שלהם בכתב ובציור בעקבות מאורעות ה-7 באוקטובר.

קיר הרגשות
קיר הרגשות

“קיר הרגשות” היא דרך לאפשר לסטודנטים להביע את מגוון הרגשות: כאב, יגון, כעס, תסכול, חוסר אונים או כל רגש אחר, שלילי או חיובי. פעולת הרישום מספקת מרחב בטוח לריפוי, לעיבוד הרגשות ולהתמודדות עם המצב האישי בעקבות הטראומה.

בגרם השני במעלה המדרגות מול “קיר הרגשות” נמצאת יצירת האמנות של בלו-סימיון פיינרו, עליה כתוב באמצעות נורות דולקות: “יהיה טוב”.

היצירה ״יהיה טוב״
היצירה ״יהיה טוב״

היצירה נראית מהרחוב, מהמעלית בדרכה למעלה, ועל ידי כל עוברי המדרגות, ומהדהדת אל תודעתו של האדם על פי המאמר: מחשבה יוצרת מציאות.

ועוד פן חיובי לביאנלה. התערוכה “יש מישהו בבית?”, המוצגת בעיר חיפה, היא חלקה השני של הביאנלה הים-תיכונית החמישית (2023-24). חלקה הראשון של הביאנלה מתקיים השנה לראשונה מחוץ לישראל, באיסטנבול, טורקיה, תחת הכותרת “I am another you, you are another me”, וכך מממש את חזון הביאנלה לשיח בין-תרבותי באגן הים-התיכון.

באוקטובר 31 נפתחה הביאנלה באיסטנבול, במוזיאון לאמנות עכשווית. 

כרזת התערוכה בטורקיה
כרזת התערוכה בטורקיה

בתערוכה משתתפים בתערוכה השתתפו אמנים מאפגניסטאן, גרמניה, טורקיה, קזחסטאן ואמנים ישראלים יהודים וערבים. לפני התערוכה היו מפגשים מקדימים. תאריך הפתיחה הוא סימלי: יום חגיגת 100 שנה לרפובליקה הטורקית המודרנית של אטאטורק.

התקררות היחסים הדיפלומטיים בין טורקיה לישראל בעקבות אירועי 7 באוקטובר אומנם מנעה מאוצרי הביאנלה הישראלים, אביטל בר-שי ובלו סימיון פיינרו, להגיע לפתיחת התערוכה, אך עצם קיומה, לפי התכנון וההסכמות, בשיחות בזמנים טובים יותר, הוא הישג גדול ופתח תקווה לעתיד טוב יותר. יוצרי האמנות הפלסטית בכל העולם, דוברי שפת תרבות משותפת, הם חלוצי השלום.

הצילומים והכרזות בפרסום הזה הם באדיבות יח”צ של הביאנלה הבינלאומית החמישית, ומותר לכל דיכפין להעתיקם ולעשות בהם שימוש.

הפוסט הקודםהשתכר – שירים קטנים בפרוזה של שארל בודליר
הפוסט הבאשמשון והלביאות: עיון בפואמה של דוד אבידן “שמשון” ובהקשריה
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

אחד + אחד =