מפת מסעו לים המלח ב-1835 של כריסטופר קוסטיגן על בול מ-1987

לפניכם מחזור שירים קלאסי של המשורר המדען אבנר טריינין על מסעו המצמרר של הנוסע הבריטי כריסטופר קוסטיגן לים המלח במאה ה-19, בחיפוש עקשני אחר שרידי הערים החרבות סדום ועמורה, ומה שקרה לאחר מכן.

אביו של טריינין עבד 17 שנים במפעל האשלג בים המלח, ואבנר טריינין חי בסדום כילד בשנות ה-40, וכתב על כך בין השאר בשירו הידוע “אשלג”. מכאן המומחיות שלו בתולדות חקר ים המלח.

כריסטופר קוסטיגן הוא למיטב ידיעתנו האדם הראשון ששט בסירה על פניו של ים המלח, הידוע כ”ים המוות”. נוסעים קודמים כבר חשבו על מסע כזה אולם כלל אין זה ברור שקוסטיגן היה מודע לרעיונותיהם.

הוא לא שרד את המסע הזה, אבל הקריב את חייו כדי לקבוע, הראשון, את גובה פני המקום הנמוך ביותר בעולם, ושזהו אכן המקום הנמוך ביותר בעולם.

את פרטי מסעו של קוסטיגן אנחנו יודעים מספרו של נוסע אמריקני מפורסם ג’ון לויד סטיבנס, שביקר בארץ ישראל זמן מה אחרי קוסטיגן, שמע על מסעו ועל גורלו, ואסף את הפרטים על מסעו של קוסטיגן שבלעדיו היו נשכחים.

ג’ורג לויד סטיבנס. מספר סיפור מסעו של קוסטיגן בסירה בים המלח. ויקיפדיה

סטיבנס התפרסם לימים דווקא בגלל ביקוריו במרכז אמריקה, שם חשף לראשונה את תרבות עם המאיה הקדמון.

עטיפת ספרו של סטיבנס מ-1837 שבו נחשף לעולם סיפור מסעו המדהים של כריסטופר קוסטיגן בסירה בים המלח.

והנה פרשת מסעו של קוסטיגן.

כריסטופר קוסטיגן (באנגלית: Christopher Costigan, ‏12 במאי 1810 – 7 בספטמבר 1835) היה סטודנט אירי לתיאולוגיה. בשנת 1835, כשהיה בן 25, החליט לבוא לארץ ישראל, לחקור את ים המלח, ולמדוד את עומקו.

כנראה קיווה למצוא את שרידי הערים החרבות סדום ועמורה, ערי עמק השידים ליד ים המלח שחורבנן מתואר בספר בראשית.

הוא יצא לדרכו ביולי והגיע לביירות באוגוסט 1835. שם רכש סירה קטנה, וגייס ספן מלטזי להפליג בסירה לעכו. כנראה שהעביר את הסירה מעכו לטבריה בדרך היבשה על גבי גמל. תוכניתו הייתה לשוט מהכנרת בנהר הירדן דרומה ולהגיע לים המלח.

הוא התחיל בשייט לאורך נהר הירדן, בתקופה הקשה ביותר למעבר, בימי אוגוסט החמים, כאשר מפלס המים רדוד ביותר והאפיק צר ובעייתי.

הוא לא ממש ידע מה מחכה לו.

לאחר שלושה ימים קשים בשיט, החום הרב התיש את כוחו, וקוסטיגן הבין שיעיל יותר יהיה להמשיך את מסעו ביבשה. הוא סחב את סירתו בעזרת גמלים וצעד דרומה לכיוון ים המלח. הוא הגיע ליריחו בבגדים קרועים וכנראה הותקף בדרך על ידי שודדים ואולי אף פגש נמרים. חרבו הפכה חלודה מימי נהר הירדן בהם שט, וזו לא עמדה לעזרתו במאבק, אבל לפחות נשאר בחיים.

קוסטיגן העקשן החליט להמשיך במסע. הוא עלה לירושלים כדי לנוח ולהצטייד, וחזר לים המלח.

הוא שט לאורך חופיו במשך שמונה ימים, ביחד עם הספן ממלטה, תוך שהוא מבצע מדידות בכליו הפרימיטיביים, וגילה שזהו המקום הנמוך ביותר בעולם.

תוך כדי המחקר הוא ועוזרו חלו בקדחת.

קוסטיגן הגיע לחלקה הצפוני של “הלשון” – חצי אי שבחופו המזרחי של המלח, כ-40 קילומטרים מהחוף הצפוני. הבדואים שעל החוף עקבו אחרי מסעו. רוב הלילות הוא לן על החוף, ומדי פעם על ספינתו. במשך היום סבל מחום רב, ולאחר שמי השתייה אזלו, שתה את מי הים בקפה על מנת לפצות על הטעם המלוח.

לאחר שכוחותיו של קוסטיגן תשו, השיט אותם המלווה, החולה אף הוא, לחוף, וירד להזעיק עזרה. הוא הזעיק את הבדואים בסביבה, והם לקחו את קוסטיגן לבית החולים ביריחו. משם חולץ לירושלים על ידי ראש המיסיון הפרוטסטנטי בעיר, דמות מוכרת דאז בירושלים – איש ממוצא דני בשם ג’ון ניקולאיסון – והובא על ידיו לירושלים, למנזר סן סלוודור הפרנציסקני שבעיר העתיקה, ובו מת ב-7 בספטמבר 1835, ונקבר בבית הקברות הקתולי בהר ציון.

גם עוזרו, הספן ממלטה, כאמור חלה, כנראה בקדחת, בדרך וגם הוא מת ונקבר בהר ציון.

החוקר האמריקאי ויליאם פרנסיס לינץ’ קרא על שמו של קוסטיגן את הכף הצפוני של לשון ים המלח המחלקת בין האגן הצפוני לדרומי – כף קוסטיגן, אף שהשם לא נשמר.

כריכת ספרו של חיים גורן באנגלית Dead Sea Level: Science, Exploration and Imperial interests in the Near East

על מנת להבין את השירים והקשריהם במלואם מומלץ לקרוא גם את הפרק שאנו מביאים על המסע מספרו של פרופסור חיים גורן “פני ים המלח המסעות לחקר המקום הנמוך בעולם”.

השירים פורסמו ב “מעריב – ספרות” בתאריך 11.9.1988.

ובספר “זיכרון המים: שירים” (תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1991).

כריכת ״זכרון המים״ של אבנר טריינין

וכן בספר “מחזורים: שירים 1952–1998” (ירושלים, מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד, תש”ס-1999) יחד עם מסה על שירתו של אבנר טריינין מאת דן מירון.

המערכת

אבנר טריינין (14 בפברואר 1928 – 7 באוקטובר 2011). באדיבות מכון גנזים
אבנר טריינין (14 בפברואר 1928 – 7 באוקטובר 2011). באדיבות מכון גנזים
שירו של אבנר טריינין ״מסע קוסטיגן אל ים המוות״

על מצבת קברו של קוסטיגן נכתבה כתובת  בלטינית, שכתבה אמו.

מצבתו של חוקר ים המלח קוסטיגן. ויקיפדיה

בעברית הכתובת היא :

הו ההולך בדרך, קרא זאת, לא מבלי להזיל דמעות

אבן זו מכסה את כריסטופר קוסטיגן ה-III

בנו של סילבסטר קוסטיגן הדבלינאי

צעיר בעל מזג עדין ונעים

אשר במצוות אביו המת

הוכשר לעילא בקולגיום זה של ישו במיינות’ווד שבהיברניה

באומנויות החופשיות,

ואשר ביוצאו לחקור את המקומות הקדושים,

נתקף בקדחת בים המלח

והובל משם בטיפולו הטוב והמסור של שומרוני טוב כלשהו, 

למנזר של פרנציסקוס הקדוש,

ולאחר שהוגן בסקרמנטים של הכנסייה הקתולית על פי הנוהג

נפטר.

לאחר שנערכו הטקסים על ידי כומר הקהילה

בשנת 1835 לישועה

לאחר מות בנה האהוב בארץ זרה,

הציבה האם החסידה קתרינה מצבה.

שלום לך בן, תקבל אותך אותה ציון אל שמיה

מקום שם לא המוות, לא האבל ולא סבל כלשהו שולט

אלא לנצח שולטת השמחה…

(תרגמה ד”ר מילכה רובין)

על מצבה זאת כתב טריינין את השיר שלהלן:

שירו של אבנר טריינין ״קתרינה קוסטיגן לבנה״

ובלי קשר לקוסטיגן הנה עוד שיר של אבנר טריינין על סדום:

שירו של אבנר טריינין על סדום ועמורה ״מן העזבון״

והנה עוד שיר של טריינין על ים המלח שיש לו קשר נושאי עם השירים הקודמים.

“יופי בסדום” פורסם במקור ב”לקט שכחה: שירים” (תל-אביב, הקיבוץ המאוחד, תשמ”ב 1982), ושוב ב”החזרות” (תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1988) בגירסה מקוצרת שמופיעה כאן.

וכן ב”הדאר, ניו יורק” גליון ט”ו שנה 68 17/02/1989, ב”ידיעות אחרונות” מוסף ספרות 18/07/1989, וב”מחזורים: שירים 1952–1998″ (ירושלים, מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד, תש”ס 1999).




שירו של אבנר טריינין “יופי בסדום”












קחראן
תרשים מסעו של קוסטיגן כפי שמופיע בספרו של ג'ון לויד סטיבנס. ויקיפדיה
תרשים מסעו של קוסטיגן כפי שמופיע בספרו של ג’ון לויד סטיבנס. ויקיפדיה

קיראו עוד על כריסטופר קוסטיגן ומסעו הטראגי לים המלח

The unfortunate Costigan, first surveyor of the Dead Sea

The Illness of Christopher Costigin: A Case of Heat Stroke

אבנר טריינין (14 בפברואר 1928 – 7 באוקטובר 2011). באדיבות מכון גנזים
אבנר טריינין (14 בפברואר 1928 – 7 באוקטובר 2011). באדיבות מכון גנזים

קיראו עוד שירים של אבנר טריינין ביקום תרבות:

חיזיון על ימים באים

בין ספרות למדע: נורית גוברין על אבנר טריינין

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע עשרה + 15 =