מתוך מגוון החומרים אשר מגיעים לפרויקט אוטופיה אנו מפרסמים, דווקא בימים אלה, יצירות נבחרות, אופטימיות.
הפעם אנו מביאים שני ציורים של מיכל ביבר, שמסבירה:
הכתמים הם ישויות בפני עצמם. הם לא התכוונו להיות שום דבר. הונחו באופן מקרי על הבד, והנה צצה וצומחת לה דמות חיה, והיא מסתובבת באין מפריע בין העצים והפרחים שברחוב.
הכל פה אפשרי. הבניין הישן עדיין עומד ביופיו ונחלץ לעת עתה משיני התמ"א. הפרחים באדנית בדירתי קטנים אבל בציור גדלו והתרבו באופן פראי והם כמעט מסתירים את השכנים שמציצים עלי.
הכתמים הונחו באופן מקרי על הבד ואני מקבלת כל אחד מהם, ואם הוא צריך לדמות שמש היא יכולה להיות בכל מקום ובכל צבע והכל מסתדר. זה סוג של קסם מפתיע. גם כשאין סדר הגיוני, נוצרת הרמוניה בציור.
