בטבח שמחת תורה 2023 נרצחו קרוביו של המשורר בלפור חקק, שהם מחותניו של אחיו התאום הרצל חקק.
הנה שני שירים של בלפור חקק לזכרם.
המערכת

זהבה וזאב האקר הי"ד מקיבוץ בארי, הם המחותנים של הרצל ודיצה חקק. הם היו יומיים לפני הירצחם בירושלים בסוכה של בתם, שנשואה לבנו של הרצל חקק. איש לא שיער שזה המפגש האחרון איתם, בסוכה.
הם יצאו מירושלים חזרה אל קיבוץ בארי, אל ביתם, אל מותם.
יהי זכרם ברוך.
יהודים שנכנסו לפרדס / בלפור חקק
זֶה זְמַן לְקִינָה עַל יְהוּדִים
שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס לְהָקִים בּוֹ יִשּׁוּבִים
עָשׂוּ שָׁם גַּם בַּיִת גַּם חֲלוֹם
וְלֹא יָצְאוּ מִן הַפַּרְדֵּס בְּשָׁלוֹם.
בְּשָׁעָה שֶׁרָחֲקָה מִבֵּיתֵנוּ יְשׁוּעָה
אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו בְּשִׁירָה
אֶשְׁאַל מַעֲנֵה לָשׁוֹן מִן הַסְּעָרָה.
אַחַי הֵם
עַד לִפְנֵי יוֹמַיִם הָיוּ בְּסֻכַּת שָׁלוֹם
הִתְפַּלְּלוּ שָׁם לְנֵס.
אֵיךְ הָיוּ לָהֶם בִּגְדֵי הַחַג
לְתַכְרִיכִי קְבוּרָה
כְּשֶׁהַכֹּל חָשַׁךְ עֲלֵיהֶם
וְהֵם חִכּוּ לָאוֹר שֶׁיִּכָּנֵס.
שִׁירִי נִכְתָּב בִּירוּשָׁלַיִם
בְּמָקוֹם שֶׁחָרְבוּ בּוֹ מַעֲלוֹת הַלְּוִיִּים
וְאֵין שִׁיר וּנְגִינָה
כָּאן אֲנִי עוֹמֵד וְנוֹשֵׂא קִינָה.
בְּפַרְדֵּס עוֹטֵף עַזָּה הָיְתָה הָאֵימָה
הוֹי אַרְצִי מוֹלַדְתִּי
עַד יְרוּשָׁלַיִם בָּאָה רְעִידַת הָאֲדָמָה
בְּכָל בַּיִת מַצֵּבָה, מוֹשָׁבָה לֹא נוֹשָׁבָה.
אַיָּלָה יוֹצֵאת מִן הַפַּרְדֵּס
שָׁם פָּרְחוּ הַחַיִּים, נָתְנוּ נֵרְדָם
אַיָּלָה מוֹשֶׁכֶת אַחֲרֶיהָ נַחַל שֶׁל דָּם.
תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ דְּמוּתָם
יְגַלֶּה הַשִּׁיר כְּבוֹד מַלְכוּתָם
הַמִּלִּים לֹא יְכַסּוּ דָּמָם.
הַמֵּתִים שֶׁרָאִיתִי בְּעוֹדָם חַיִּים
בְּחוּטֵי זָהָב אֶת דְּמוּתְכֶם רוֹקֵם.
כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁכָּבוּ בַּפַּרְדֵּס
הֲלֹא אֶת אַבְנֵיכֶם אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם.
נָגְעוּ בְּאַבְנֵיכֶם דָּמִים בְּדָמִים
אֵל מָלֵא רַחֲמִים.
—————————————————
אדום רועד / בלפור חקק
בְּכָל דּוֹר בְּכָל חַג אָנוּ זוֹכְרִים
אֵלֶּה שֶׁעָמְדוּ עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
אֲנִי כּוֹתֵב זֹאת וְהַדָּם יַזֶּה.
מָה שֶׁנִּכְתַּב בִּ'יְוֵן מְצוּלָה', גְּזֵרוֹת תַ"ח וְתַ"ט
נִקְשַׁר בְּחוּטֵי דָּם לְעֵדוּיוֹת תַּרְפָּ"ט
וּנְהַר הַדָּמִים יִזְרֹם עַד שַׁבָּת שֶׁל תַּשְׁפָּ"ד.
בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
אֵיךְ הָיוּ לָנוּ מַרְאוֹת עוֹטֵף עַזָּה
יָגוֹן וְאֵבֶל יְמֵי הַחַגִּים
"נִתְאַדְּמוּ הַמַּיִם מִדַּם הַהֲרוּגִים"
נִצְּבוּ מַיִם אֲדֻמִּים כְּמוֹ נֵד
שִׂימוּ לֵב לָאָדֹם הָרוֹעֵד.
עוֹמְדִים כָּל הַהֲרוּגִים יָקוּמוּ כִּפְסָלִים
בְּשַׁיִשׁ אָדֹם מוּל קְהַל בָּאֵי עוֹלָם
עַל גּוּפָם חֲבָלִים שֶׁל עֲקֵידָה
מִבְּרֵאשִׁית בּוֹעֶרֶת
כְּבוּיֵי עֵינַיִם קוֹלָם נֶאֱלַם
וְהֵם שְׁתוּלִים עַל פַּלְגֵי עוֹפֶרֶת.
אֵיךְ אֶשְׁתֹּל אוֹתָם בְּשִׁירַי עַל פַּלְגֵי מַיִם
וְאֶת רַגְלֵיהֶם אֶשְׁזֹר לְשָׁרְשֵׁי הָעָם.
עַד מֵי תְּהוֹם, עַד בְּרֵאשִׁית
יָבוֹא הַדָּם.
וְיִשְׁאֲלוּ כֻּלָּם: הֲזֶהוּ אָדָם?
יֵז נִצְחָם שֶׁל הַהֲרוּגִים מִן הַגּוֹלָה
יִגַּע בַּנִּשְׁחָטִים בִּשְׁקִיעַת הַדָּם הַיּוֹרֶדֶת
שֶׁל יְמֵי גְּאֻלָּה
יִגַּע בְּדַם הֲרוּגֵי הַמּוֹלֶדֶת:
מִתּוֹךְ הַמֵּתִים יִקְרַב אֵלַי
חַיָּל הָרוּג, שָׂרוּף חֲגוֹרוֹ
לוֹמַר לָנוּ אֶת דְּבַר הַדּוֹרוֹת.
הוּא לֹא כָּבֵד, הוּא אָחִי
וְהַזְּמַן הַחוֹלֵף הוּא נִצְחִי.
הערת המשורר: 'נתאדמו המים מדם ההרוגים', מתוך "יוון מצולה"- מאת נתן הנובר, המאה ה-17.

חזק ונוגע ללב. הטבח היה כל כך גדול שכמעט כל אדם בארץ או שמכיר אישית מישהו שנהרג או נחטף או נפצע, או שמכיר מישהו שאחד מקרוביו או מכריו נהרג נחטף או נפצע. מצד אחד עצוב, מצד שני מראה שבכל זאת כולנו הרבה יותר קרובים משלפעמים נדמה. רק לפני שבוע אלי אשד אמר לי שנכדתו של גיורא לשם ז״ל, ממייסדי יקום תרבות, נחטפה לעזה. בתו של פרופ׳ פנחס אלפרט, שאני עובד איתו עשרים ומשהו שנה, היתה בזיקים ונורתה על ידי מחבל שחשב שהרג אותה ולכן הניח לה. ויש עוד סיפורים.
אמנון, אתה צודק. התחושה היא שזו נקודת שבר בתולדות המדינה, הגורל היהודי והגורל הישראלי נוגעים זה בזה.
תחושת שותפות הגורל מקשרת בין כולנו.