חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על התערוכה “חיי יוסף”
בימים אלה, בתאריכים 1.12.2023 – 6.1.2024, מוצגת בגלריה לאמנות גבעון, ברחוב גורדון 35 בתל אביב תערוכת יחיד של הצייר יונתן הירשפלד בשם “חיי יוסף“.
יונתן הירשפלד כותב בנושאי תרבות, אמנות, ופילוסופיה, בעיתונים ובכתבי עת, ומרצה על הנושאים האלה בצורה סוחפת בפני קהלים שונים. דבריו על התערוכה מדגישים את רוחב היריעה של דמותו של יוסף המקראי ומגלים את הדמיון בין חיי יוסף לחייו של הצייר: “סדרה זו, הנעה בין בדים גדולים לניירות קטנים, צויירה במשך השנתיים האחרונות, והיא מיצוי ופסגה של תהליכים דומיננטיים בציור שלי מאז ומתמיד. בפשטות, מאז ומתמיד עסק הציור שלי בדיסוננס שבין ציור האולד מאסטרז והמודרניזם הישראלי, בחיפוש אחר האפי והמיתולוגי בפוגשם את האוטוביוגרפי וברעיון היונגיאני של מוות ולידה מחדש. הסדרה הזו רותמת את סיפור יוסף התנ”כי כמיתוס פונדקאי למשא אוטוביוגרפי: אני יוסף החולם (האמן), אני יוסף פותר החלומות (פרשן האמנות), אני יוסף המושלך לבור ויוצא ממנו על מנת לסלוח. זוהי אחת הסדרות שהכי התייסרתי במהלך העבודה עליה וציורים רבים שונו ונמחקו וצוירו מחדש פעם אחר פעם. חלקם צללו אל הבשר, השחור והבור, אחרים המריאו אל המופשט והחלום.”
קראתי ראיון שערכה חגית פלג רותם עם הצייר תחת השם “יונתן הירשפלד: כולנו יוסף. כולנו בבור. כולנו כתונת פסים מגואלת בדם”. מסתבר מהראיון שיוסף הצעיר בציור “יוסף מספר את חלומותיו לאחים” מעוצב כדמותו של יונתן הירשפלד הילד, כפי שמלמדת תמונתו של יונתן מאלבומו הפרטי המובאת בראיון.
יעקב צ’ מאיר, סופר וחוקר תלמוד, כתב מאמר נרחב על התערוכה, עם האפיון המדויק: “הירשפלד הוא אמן למדן, במובן הזה שהוא פועל מתוך ההיסטוריה של האמנות, לומד דימויים, מתבונן, מעבד ומפרש”.
עוצמת הזדהותו של יונתן הירשפלד עם יוסף באה לידי ביטוי בציור ששמו כשם התערוכה “חיי יוסף”:
הפסיכואנליטיקאית אורנה קסטל כתבה על התערוכה מאמר תחת השם “יוסף ואחיו – פסיכולוגיה של האחאות ואנליזה של האחד”. רבים מהציורים בתערוכה הם דיפטיכים:
אורנה קסטל מציינת לגביהם: “ותמיד חייב להיות דיפטיך א-סימטרי, א-רורשכי כהכרזה על שיסוע מובנה בכל טבע אנושי.”
בעיניי, צורת דיפטיך הולמת את התוכן: המפגש בין יונתן הירשפלד האמן לבין יוסף התנ”כי משני קצות ההיסטוריה.
