מיכל פרי בשלושה שירים לרגל המצב בעברית ובתרגום לאנגלית עבור הציבור הגלובאלי.
שיריה של מיכל פרי מובאים במקור העברי ובתרגום לאנגלית של ג’ואנה חן Joanna Chen.
*****
נובה | מיכל פרי
א
גֶּשֶׁם דָּם, גֶּשֶׁם דְּמָעוֹת
יוֹרֵד עַל הָאֲדָמָה, שָׁם הַמֵּתִים נֶעֱזָבִים.
בְּכִי נשים צעירות בְּשִׂיא פְּרִיחָתָן.
בְּכִי יְלָדִים רַכִּים במיטות מוכתמות דם.
פַּעַם הֵם הָיוּ תִּינוֹקוֹת צוֹהֲלִים בִּזְרוֹעוֹת
חַמּוֹת שֶׁל אִמָּהוֹת.
אוֹר חַיִּים בְּפָנָיו שֶׁל אָדָם פָּג,
וְהָאֵל מִסְתַּתֵּר.
הֶעָלִים זָזִים וּמַפְסִיקִים לָנוּעַ.
טֶבַח בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
נִפְרַץ הַשַּׁעַר,
וְהַבַּיִת נוֹתַר לְלֹא שׁוֹמֵר.
ב
הִתְעוֹרַרְתִּי אַחֲרֵי שְׁהִיָּה בְּחֶשְׁכַת הָאַיִן, שָׁטָה בְּדִמְיוֹנוֹת,
עוֹלָמוֹת שֶׁכְּבָר הִתְפּוֹגְגוּ.
מֵקִיץ אוֹר עָטוּף עֲרָפֶל אָפֹר,
בַּחוּץ רַעַשׁ מָנוֹעַ לֹא מְזֹהֶה מִתְגַּלְגֵּל.
קרני שֶׁמֶשׁ מִתְפשטות במרחב.
שְׁנֵי פִּרְחֵי הִיבִּיסְקוּס וְרֻדִּים מְרִימִים את עלי כותרתם
מֵעַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת.
צְלָלִיּוֹת מִשְׁתַּקְּפוֹת נָעוֹת עַל זְגוּגִית הַחַלּוֹן.
יָּמִים מְדַמְּמִים,
פְּצָעִים בּוֹקְעִים, חֲשׂוּפִים
טִפּוֹת דָּם נוֹטְפוֹת,
מַכְתִּימוֹת
שֶׁמֶשׁ נִצְחִית הַמִּתְכַּסֶּה בְּאֹדֶם הַדָּם.
Nova | Michal Perry
A
Rain of blood, rain of tears
Falling to the ground
Where the dead are forsaken.
The crying of young women at the height of their bloom.
The crying of tender children in blood-soaked beds.
Once they were babies
Warm in their mothers’ arms.
The light of life in a face has faded
And God is in hiding.
The leaves stir, and are motionless.
A massacre occurred at home.
A gate was broken down,
A house was broken into, unguarded.
B
I awake after lying in the dark of nothingness, the space of images,
Worlds abated.
Light awakens, wrapped in gray fog.
The loud boom of a rumbling engine I do not recognize.
Rays of sun spread out.
Two pink hibiscus flowers
Lift their petals above the balcony railing.
Silhouettes move, reflected
In the windowpane.
The days bleed.
Wounds erupt, exposed,
Dripping drops of blood
Staining,
Covering an eternal sun in ruby blood.
******
אדמה פוערת פיה | מיכל פרי
וְהָאֲדָמָה פּוֹעֶרֶת פִּיהָ.
הַאִם הִיא מַצְמִיחָה,
הַאִם הִיא קוֹבֶרֶת?
אָסוּר לְהַבִּיט אֶל תְּהוֹם פְּעוּרָה.
מְקוֹר הַבְּכִי נָטוּעַ בַּכְּאֵב,
הַאִם בִּכְלָל אֶפְשָׁר לְהִפָּרֵד?
אֲנִי נֶעֱטֶפֶת בָּרִיק
בּוֹ עָדִיף לִשְׁכֹּחַ.
הַאִם יָדַיִם יֹאחֲזוּ בָּךְ
יִשְׂאוּ אֶת נִשְׁמָתֵךְ.
The Ground Opens Her Mouth Wide
And the ground opens her mouth.
Does she form growth,
Does she bury her dead?
One must not look into a wide-open chasm.
The source of weeping is rooted in pain,
Is it even possible to part?
I am shrouded by a nothingness
In which it is better to forget.
Will arms hold you,
Will they carry your soul?
*****
שחקני המגרש | מיכל פרי
מִישֶׁהוּ מֵנִיעַ גַּלְגַּלִּים,
מַבִּיט בְּשַׂחְקָנֵי הַמִּגְרָשׁ הַנּוֹפְלִים וְשׁוֹתֵק.
אִם אֵין אֱלֹהִים, יֵשׁ פַּחַד.
דּוֹמֵם הַדָּם בְּצַעֲקָתוֹ.
כַּדּוּר טֵרוּף
עָמוּס דָּמִים
מִדַּרְדֵּר בַּמּוֹרָד
תוֹחֵם
קַו דַּק
בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים.
Ground Players | Michal perry
Someone turns the wheels,
Stares at the fallen players and says nothing.
If there is no God, there is fear.
Blood screams silently.
A crazed ball
Blood-drenched
Rolls down a slope
Defines
A fine line
Between the living and the dead.
