מיכל פרי בשלושה שירים לרגל המצב בעברית ובתרגום לאנגלית עבור הציבור הגלובאלי.

ספרה של מיכל פרי ״בין אור לאור״
ספרה של מיכל פרי ״בין אור לאור״

שיריה של מיכל פרי מובאים במקור העברי ובתרגום לאנגלית של ג’ואנה חן Joanna Chen.

*****

גשם דם  |  מיכל פרי

א

גֶּשֶׁם דָּם, גֶּשֶׁם דְּמָעוֹת

יוֹרֵד עַל הָאֲדָמָה, שָׁם הַמֵּתִים נֶעֱזָבִים.

בְּכִי נשים צעירות בְּשִׂיא פְּרִיחָתָן.

בְּכִי יְלָדִים רַכִּים במיטות מוכתמות דם.

פַּעַם הֵם הָיוּ תִּינוֹקוֹת צוֹהֲלִים בִּזְרוֹעוֹת

חַמּוֹת שֶׁל אִמָּהוֹת.

אוֹר חַיִּים בְּפָנָיו שֶׁל אָדָם פָּג,

וְהָאֵל מִסְתַּתֵּר.

הֶעָלִים זָזִים וּמַפְסִיקִים לָנוּעַ.

טֶבַח בְּתוֹךְ הַבַּיִת.

נִפְרַץ הַשַּׁעַר,

וְהַבַּיִת נוֹתַר לְלֹא שׁוֹמֵר.

ב

הִתְעוֹרַרְתִּי אַחֲרֵי שְׁהִיָּה בְּחֶשְׁכַת הָאַיִן, שָׁטָה בְּדִמְיוֹנוֹת,

עוֹלָמוֹת שֶׁכְּבָר הִתְפּוֹגְגוּ.

מֵקִיץ אוֹר עָטוּף עֲרָפֶל אָפֹר,

בַּחוּץ רַעַשׁ מָנוֹעַ לֹא מְזֹהֶה מִתְגַּלְגֵּל.

קרני שֶׁמֶשׁ מִתְפשטות במרחב.

שְׁנֵי פִּרְחֵי הִיבִּיסְקוּס וְרֻדִּים מְרִימִים את עלי כותרתם

מֵעַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת.

צְלָלִיּוֹת מִשְׁתַּקְּפוֹת נָעוֹת עַל זְגוּגִית הַחַלּוֹן.

יָּמִים מְדַמְּמִים,

פְּצָעִים בּוֹקְעִים, חֲשׂוּפִים

טִפּוֹת דָּם נוֹטְפוֹת, 

מַכְתִּימוֹת

שֶׁמֶשׁ נִצְחִית הַמִּתְכַּסֶּה בְּאֹדֶם הַדָּם.

שני תרגומים שונים של השיר של גו’הנה חן

Nova  |  Michal Perry  

A

Rain of blood, rain of tears

Falling to the ground

Where the dead are forsaken.

The crying of young women at the height of their bloom.

The crying of tender children in blood-soaked beds.

Once they were babies

Warm in their mothers’ arms.

The light of life in a face has faded

And God is in hiding.

The leaves stir, and are motionless. 

A massacre occurred at home.

A gate was broken down,

A house was broken into, unguarded.

B

I awake after lying in the dark of nothingness, the space of images,

Worlds abated.

Light awakens, wrapped in gray fog.

The loud boom of a rumbling engine I do not recognize.

Rays of sun spread out.

Two pink hibiscus flowers

Lift their petals above the balcony railing.

Silhouettes move, reflected

In the windowpane.

The days bleed.

 Wounds erupt, exposed,

Dripping drops of blood

Staining,

Covering an eternal sun in ruby blood.

Blood Rain  |    Michal Perry

Rain of blood, rain of tears

Falling with the cries of the dead.

The crying of women at the height of their bloom, soft bodies desecrated,

The crying of tender girls and boys in blood-soaked beds.

The wailing of babies, wrenched from their mothers’ breasts.

A fetus rolls out of a ripped womb, still attached to the umbilical cord.

Fathers and mothers scream, hands outstretched, begging in horror

For their most precious, severed from their souls.

Charred bodies unseparated even in death.

Families annihilated.

Heads decapitated, bodies mutilated, tied up, burned.

The crying of the earth,

Blood and bloom.

A person silenced,

A living soul.

I awake after lying in the dark of nothingness, the space of images,

Worlds already abated.

******

אדמה פוערת פיה   |   מיכל פרי

וְהָאֲדָמָה פּוֹעֶרֶת פִּיהָ.

הַאִם הִיא מַצְמִיחָה,

הַאִם הִיא קוֹבֶרֶת?

אָסוּר לְהַבִּיט אֶל תְּהוֹם פְּעוּרָה.

מְקוֹר הַבְּכִי נָטוּעַ בַּכְּאֵב,

הַאִם בִּכְלָל אֶפְשָׁר לְהִפָּרֵד?

אֲנִי נֶעֱטֶפֶת בָּרִיק

בּוֹ עָדִיף לִשְׁכֹּחַ.

הַאִם יָדַיִם יֹאחֲזוּ בָּךְ

יִשְׂאוּ אֶת נִשְׁמָתֵךְ.

The Ground Opens Her Mouth Wide 

And the ground opens her mouth.

Does she form growth,                                              

Does she bury her dead?

One must not look into a  wide-open chasm.

The source of weeping is rooted in pain,

Is it even possible to part?

I am shrouded by a nothingness

In which it is better to forget.

Will arms hold you,

Will they carry your soul?

*****

שחקני המגרש  |   מיכל פרי

מִישֶׁהוּ מֵנִיעַ גַּלְגַּלִּים,

מַבִּיט בְּשַׂחְקָנֵי הַמִּגְרָשׁ הַנּוֹפְלִים וְשׁוֹתֵק.

אִם אֵין אֱלֹהִים, יֵשׁ פַּחַד.

דּוֹמֵם הַדָּם בְּצַעֲקָתוֹ.

כַּדּוּר טֵרוּף

עָמוּס דָּמִים

מִדַּרְדֵּר בַּמּוֹרָד

תוֹחֵם

קַו דַּק

בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים.

Ground Players   |  Michal perry

Someone turns the wheels,

Stares at the fallen players and says nothing.

If there is no God, there is fear.

Blood screams silently.

A crazed ball

Blood-drenched

Rolls down a slope

Defines

A fine line

Between the living and the dead.

הפוסט הקודםבהשפעת ההלם מהטבח – דניאלה מלר
הפוסט הבאהשיר על הרב עזריה מן האדומים – שיר מאת אמיר גלבע
מיכל פרי
ילידת ירושלים, משוררת, ציירת, אמנית רב תחומית. אמא לשתי בנות, מתגוררת בתל-אביב. בוגרת מכון אבני לאמנות, סיימה שלוש שנות לימוד במחלקת כתיבה במנשר, רשומה ללימודי תואר שני במחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. שיריה פורסמו במהלך השנים במספר אנתולוגיות ובכתבי עת רבים. השתתפה בערבי שיח והקראות שירה, הציגה תערוכות יחיד רבות ובתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם.ספריה: "בין אור לאור" - שירים, הוצאת ארגמן-מיטב, 2022; "מגילות של כלום" - שירים וטקסטים כחלק מתערוכת יחיד בבית האמנים בתל-אביב, 2008.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

תשע + 3 =