דף הפתיחה לספר של הרב המושמץ מהמאה ה-16 עזריה מן האדומים

הרב  עזריה בן משה מן האדומים Bonaiuto de’ Rossi, יהודי-איטלקי מתקופת הרנסאנס (מנטובה, 1513 בערך – פרארה, 1578) היה תלמיד חכם, היסטוריון, ואחד היהודים הראשונים שעסקו במחקר היסטוריה מדעי.

הרב עזריה היה מהיהודים הראשונים שחרגו מחוץ לספרות הרבנית המקובלת בכתביהם, ובין היתר תרגם את  הספר איגרת אריסטיאס המתאר את סיפור תרגום השבעים של התורה מעברית ליוונית  לעברית, וחידש את העניין בקרב יהודים בפילוסוף היהודי מאלכסנדריה מהמאה הראשונה לספירה פילון האלכסנדרוני.

הוא התפרסם בעיקר עקב ספרו “מאור עיניים” בו פקפק בתוקפם של דברי חז”ל בענייני היסטוריה ומדע, מה שגרר גינויים וחרמות על הספר מרבנים בני דורו, כך שיצירותיו הוחרמו בקרב יהודים.

כתב יד של עזריה מן האדומים. מתוך תצוגה בבית הספרים הלאומי

המשורר הידוע אמיר גלבע כתב על הרב עזריה שיר ידוע שאנחנו מביאים כאן.

בראיון של אמיר גלבע עם חיים גורי ב-1982 לרגל זכייתו בפרס ישראל הוא סיפר על שירו על עזריה מן האדומים שהוא יוצא דופן ביצירתו.הוא כתב רק כמה יצירות בודדות על דמויות מההיסטוריה שלאחר ימי התנ”ך.

וכאן הוא מספר מה גרם לו להתעניין בדמות נשכחת זאת :

חיים גורי: ובכן, עלית מתוך כיסופי גאולה?

אמיר גלבע: כיסופי גאולה, חלומות, מיתולוגיזציה של דמויות בחיי הארץ – היו. דמויות מן העבר. נישאתי על כנפי הדמיון, ככל נער בגיל שהוא מזדהה עם גיבורים מסוימים. הספר הראשון בתולדות ישראל שקראתי היה “תולדות היהודים” של זאב יעבץ. אתה ראית ספר זה פעם? פורמט לא גדול, נייר מחוספס צהבהב, אותיות של הימים ההם. קראתי בו בלילות, ושם גם קראתי על עזריה מן האדומים, יהודי איטלקי מסוף תקופת הרנסנס. מה משך את לבי בדמות הזו? בעיירה שלי לא היו היהודים כמו בגליציה השכנה, שבה הם מגודלי זקנים ארוכים ופאות ארוכות משתלשלות עם כובעי מצחייה משונים. אלה היהודים הווהלינים, שהיו רובם יהודים פשוטים, שומרי תורה ומצוות, אבל לא מסוג החרדים.

חיים גורי: היית בן למשפחה דתית?

אמיר גלבע.באדיבות מכון גנזים.

אמיר גלבע:  באתי ממשפחה שומרת מסורת. מילדות הייתי בעל בלורית עצומה, והנה אני קורא על עזריה מן האדומים הטוען שחבישת כובע אינה מן התורה, ומניין השנים המקובל אצל היהודים – לא דובים ולא יער, העולם קיים הרבה לפני המניין היהודי, מיליונים על מיליונים של שנים, ואני מתחיל לראות אותו, והנה הוא חבר שלי, רץ ברחוב בלי כובע, במרחביו האינסופיים של עולם שאינו מוגדר בזמן.

לאחר שנים, כאשר עלו בשיריי, בין היתר, גם דמויות היסטוריות שהייתי עימן בגלות, חוויתי כנראה מחדש את החוויות שחשתי בילדות או בנעורים המוקדמים, וכך גם היה, אני משער, בשיר על עזריה.

הנה מצא אחד, והוא דווקא מן הנחשבים במקצוע הביקורת, שהעליתי דמות של קרטון ופילוסופיה בגרוש. כאילו עלה אי פעם על דעתי לכתוב שיר דידקטי, או להסביר את הפילוסופיה של עזריה מן האדומים….”

עד כאן אמיר גלבע.

עד כמה שידוע זוהי היצירה הספרותית היחידה עד כה שפורסמה על אותו רב היסטוריון חשוב ומושמץ.

המערכת

“עזריה מן האדומים” פורסם לראשונה יחד עם השירים “רבי שואל והנכד”, ו-“שמשון הגיבור” בעיתון למרחב, במוסף הספרות משא 30/11/1962.

.
הפרסום המקורי של השיר עזריה מן האדומים של אמיר גלבע
בעיתון למרחב, משא 30/11/1962

לאחר מכן השיר הופיע בספר

שלשה שערים חוזרים – לקט שירים (תל אביב : עם עובד, 1963)

ושוב בקובץ:

כחולים ואדומים (תל אביב, עם עובד, 1963).

השיר בגירסת ספר השירים של גלבע

הספר “מאור עיניים” שכתב הרב עזריה מן האדומים שהוחרם מיד עם צאתו לאור.
עטיפת הספר “מאור עיניים” שכתב הרב עזריה מן האדומים שהוחרם מיד עם צאתו לאור.

קיראו עוד על רבי עזריה מן האדומים

קיראו עוד שירים של אמיר גלבע ב”יקום תרבות “

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

9 − שמונה =