ד”ר אמנון סטופ, עורך המדע וחבר ועד יקום תרבות, ממליץ

על הספר “קסם אפל”

כריכת ״קסם אפל״ של לינדזי-ברוקר
כריכת ״קסם אפל״ של לינדזי ברוקר

באייקון האחרון, ממש ימים בודדים לפני ההתקפה הרצחנית של חמאס, עברתי בדוכנים וקניתי את הספר “קסם אפל“, שזכה גם להמלצה מנשות ההוצאה בדוכן, כנראה לא (רק) מטעמי מכירות כי דווקא הזהירו אותי שהספר (ואולי כל הסדרה) מתחיל לאט וצריך להכנס לעולם שלו.

הספר הוא מסוגת הפנטזיה האורבנית למבוגרים. פירושו של דבר שהגיבורים הם אנשים בוגרים, ולא בני-עשרה או אף פחות מכך. מכך נגזר שהנושאים שהם מתמודדים איתם הם “דברים של מבוגרים”, כמו למשל – הצורך לשלם שכר דירה. גם העלילה של הסיפור לא מתרחשת בבית ספר (בתי הספר בעולמות עם כישוף מאוד מסוכנים, משום מה הרשע תמיד מתחיל את ההשתלטות שלו משם, אני הייתי שוקל לא לשלוח את הילדים…). בנוסף, יש מתח מיני, שכידוע נמצא גם בספרים לבני העשרה, אבל בספרים למבוגרים יש ממש מתח מיני, לא התאהבויות של בני נעורים, והוא לא מרומז בכלל ואפילו לפעמים יש ממש התעלסויות (לא התחייבתי).

עוד אבחנה מענינת היא שהמבוגרים לא חשים צורך להציל את העולם כל פעם. מספיק להתמודד עם הבעיות המקומיות והאישיות. משום מה בספרים לבני הנעורים כל דבר שהוא פחות מלהציל את כל העולם לא נחשב. אף שאני חובב פנטזיה (כולל הארי פוטר, לפחות בספרים הראשונים), אני מוצא את העלילה הקבועה הזאת די טרחנית וגם לא אמינה. כמובן איך אני מדבר על אמינות בהקשר של ספרים שיש בהם כישוף ומפלצות, ובכל זאת, באמת גורל כל העולם תלוי ב-3 בני נוער שנפגשו לראשונה בבית הספר? ואם אחד מהם/הן לא היה מגיע לבית הספר הזה? ואם הם יכשלו? מילירדי בני האדם (ועוד מספר בלתי ידוע של יצורים לא-אנושיים), שרובם כלל לא מודע למאבק האיתנים, יושמדו או יהפכו לעבדים של “הצד האפל” או משהו כגון זה, ואין באפשרותם לעשות דבר כדי למנוע זאת? כל המילירדים ביחד לא משתווים ל-3 הידידים? נו, באמת, אל תהיו ילדים (..).

בכל אופן, בפנטזיה אורבנית למבוגרים אין את האלמנט הזה, ובהחלט היה מרענן לקרוא ספר למבוגרים, על צרות של מבוגרים, רק עם התבלין הנוסף של כישוף ומפלצות. כמובן הסוגה הזאת לא חדשה, אף שנדמה לי שבעבר גם סדרות מאוד פופולריות כאלו לא תורגמו לעברית (True Blood שהיתה כל כך פופולרית שעשו סדרת טלויזיה שכן הגיעה לארץ, הסדרה של קים האריסון). היחידים שאני מצליח לזכור עכשיו הוא הספר הראשון בסדרת מרסי תומפסון של פטרישיה בריגס, וגם הראשון בסדרת אניטה בלייק, שהיה לדעתי בחירה ביזארית. כנראה שזמנה של הסוגה הספרותית הזאת סוף סוף הגיע גם בישראל, וכמדומה שהוצאת “עלמא” מתמחה בסדרות כאלו והוציאה כבר לאור לא מעט, בפרט של אילונה אנדרוז. לזוועתן של נשות ההוצאה בדוכן אמרתי שאני לא סובל את אנדרוז, וכשראיתי את הבעת פניהן יצאתי מזה בתירוץ שאולי במקרה התחלתי בספר גרוע, ולא סיפרתי להן שניסיתי שניים של הזוג החביב (סיפור מענין מאוד בפני עצמו, אבל מה לעשות – אני לא אוהב את הספרים שלהם).

“קסם אפל” מצא חן בעיני, ודווקא משום שגורל העולם לא תלוי בהצלחתה של הגיבורה, ואל. מה שכן תלוי בהצלחתה הם קודם כל החיים שלה, שהיא מסכנת כל הזמן, החיים של אנשים שהיא מנסה להגן עליהם (זה לא כל העולם, זה “רק” כמה ילדים בשבוע שהמפלצות תאכלנה אם ואל לא תהרוג אותן), ולפעמים החיים של אנשים קרובים לה.

דווקא בימים שאנו נמצאים בהם, ספרים כאלו, לא מאוד כבדים, לא מאוד רציניים, לא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות – לפחות בספר הראשון שהוסבר לי כאמור שהוא “מתחיל לאט” – יכולים להיות הפוגה לא רעה.

להתרחק מהאימה האמיתית יותר מדי של העולם האמיתי, ולשקוע בעולם פנטזיה, עם איומים דמיוניים. וכמובן, מכיוון שאנחנו יודעים שבסדרה הזאת יש 8 ספרים, אנחנו יודעים שואל תישאר בחיים בסוף הספר.

עוד הערה לסיום. באנגלית שם הסדרה הוא Death Before Dragons, ושם הסופרת לינדזי ברוקר הוא באנגלית Buroker, שאני הייתי מתרגם “בורוקר”, אבל שמות זה תמיד בעיה. אני מניח שהשם שונה כדי להפוך אותו ליותר אקזוטי, ובאמת תרגום השם מילולית לעברית יוצא צולע ולא לשון-נופל-על-לשון כמו באנגלית. אולי “דרקונים ודמים” היה לוכד את המשמעות וגם משאיר את השם, אבל מי בכלל יודע מה זה “דמים”.

קריאה נעימה.

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

הסדרה בקתדרה “נעבור את זה יחד

הקתדרה היא מרכז לימודי חווייתי במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (מוז”א), אשר מציע הרצאות ומופעי העשרה במגוון נושאים.

בימים אלה, מידי ערב, הקתדרה מגישה סדרה בשם “נעבור את זה יחד” של פגישות ב-ZOOM עם סופרים, אנשי רוח, מומחים לבריאות הנפש, אנשי צבא, בטחון וכלכלה, המתייחסים בדבריהם ישירות למצב המלחמה העכשווי. הפגישות מוקלטות וניתנות לצפייה באתר של הקתדרה.

על מנת לצפות בשיח הפתוח בזמן-אמת, עם אפשרות להשתתף בו ע”י העלאת שאלות לדוברים, צריך להירשם מבעוד מועד ולקבל קישור לפגישה ב- ZOOM.

 אני צפיתי בשתי הרצאות.

עו״ד אביגדור פלדמן ב״קתדרה״
עו״ד אביגדור פלדמן ב״קתדרה״

עו”ד אביגדור פלדמן דיבר תחילה על חוק יסוד הממשלה, שמתוקן עם כל הסכם קואליציוני, ומכיל סעיף שבו מתואר אתנן למפלגות השותפות בקואליציה – משרות, מינויים, וסכומי כסף גדולים, מיליארדים רבים. זהו נוהג שלא קיים כדוגמתו בהסכם קואליציוני של מדינה אחרת כלשהי בעולם. בהמשך עו”ד פלדמן אמר שהממשלה עסקה שנה שלמה בהתגוששות עם הרשות השופטת, מעשה אנוכי לטובת הגדלת כוחם של השליטים, ולא לטובת העם, הזניחה את הטיפול בסכנות הביטחוניות, ולא הבחינה במתקפה שהתארגנה בעזה. על כן, בשל מעשה ההזנחה הזה, הממשלה איבדה את אימון העם. לדעתו יש להחליף את הממשלה ואת העומד בראשה בהקדם, והדרך החוקית הטובה ביותר לכך היא להציע אי אימון קונסטרוקטיבי, כלומר תוך הצעת חבר כנסת שיכול לעמוד בראש הממשלה האחרת שתורכב מתוך חברי הכנסת. ההחלפה הזאת אמורה להתבצע מיידית ללא צורך בבחירות חדשות.

אביגדור פלדמן מעיד על עצמו שהוא אדם אופטימי, ומקווה שיימצאו 5 חברי כנסת מן הקואליציה שטובת העם חשובה להם יותר מאשר שיקולים פוליטיים צרים, ושיתמכו באי אימון קונסטרוקטיבי שיביא סוף לממשלה הכושלת הנוכחית.

פרופסור מירב רוט ב״קתדרה״
פרופסור מירב רוט ב״קתדרה״

פרופסור מירב רוט מאוניברסיטת חיפה, פסיכואנליטיקאית, מומחית לשכול ואובדן, העניקה בשבועות האחרונים טיפול ועזרה למפוני הקיבוצים של הנגב המערבי במלונות ים המלח.

בהרצאתה התמקדה ברגש של “אשמת הניצול“, שמתעורר באופן טבעי, והדגישה שעודפות הרגש היא אבן נגף בדרכו של הניצול אל השיקום. רגש האשם גורם לקריסה בממד הזמן – עיסוק כפייתי בעבר, והתקבעות בו. ניצול עלול לכבול את עצמו לאדם שאבד לו ולהפוך לאנדרטה חיה, נר זיכרון מהלך.

מירב רוט מציעה להתייחס למתקפת הפתע של החמאס כאסון טבע מעשה ידי אדם, והיא קוראת לניצולים להסכין עם המציאות, “להתעכשו” כלשונה, על מנת לבנות חיים חדשים בלא קרוביהם, אשר אינם.

היא דיברה על חובת הניצול להמשיך הלאה, להתרכז באופן מושכל באיזון הכוחות הרעים ע”י הטובים. לא לשאוף לנקמה, לשמור על הערכים, להישאר אדם מוסרי, כי התעוררות של כוחות הטוב היא זו שמסוגלת להשיב מלחמה שערה לנחשול של רוע. על הניצול לבנות חיים חדשים, שכוללים את האובדן בתוכם, ולזכור את הזמנים השמחים עם קרוביהם שאינם, לא את נסיבות מותם.

לשבוע הבא, בתאריכים  5.11 – 9.11 מתוכננות 6 הרצאות.

מומלץ להירשם וליהנות ממגוון הנושאים האקטואליים במהלך שיח פתוח עם האנשים המעניינים.

תוכניית ״נעבור את זה יחד״ לשבוע השני של נובמבר
תוכניית ״נעבור את זה יחד״ לשבוע השני של נובמבר
הפוסט הקודםנובמבר שבעים ושלוש – שיר אקטואלי בעברית ובתרגום לאנגלית מאת דן פגיס
הפוסט הבאאמסטרדם איזור מלחמה
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.

2 תגובות

  1. הטענות של פרופסור מירב רוט נראות לי הגיוניות.
    יש דברים שאין להם תקנה והאחראיים להם הם מנהיגי מדינות.
    \אם אפשר להביאם לבית דין מה טוב.אם לא אז עדיף להמשיך הלאה.
    כמו אחרי התמודדות עם סופת הוריקן משמידת כל.
    כמובן שבמציאות זה לא כך ויש טראומות של דור שני ושלישי.
    ועדיין הפיתרון שהיא מציעה נראה לי הנכון ביותר אם אפשר לישמו.

  2. תגובה לכתבה של חגית בת אליעזר:
    כתוב בשפה ברורה ותמציתית ומעניינת.
    לגבי התוכן, אין ספק שעו”ד פלדמן הוא מהמוכשרים במקצוע, אך יש לי בעייה כללית עם המקצוע הזה, וזאת הנכונות של עורכי הדין להגן על כל נאשם תוך ביטול מצפונם האישי.
    לגבי הנושא של פרופ’ רוט. הרי אני מסכים איתה לגמרי.
    על אף הכאב הנורא למשפחות השכולות, קורים דברים אשר מעודדים ומחזקים את האבל.
    הכרתי אלמנות שהפכו למצבות חיות של הבעלים שנהרגו בצה”ל.
    ונוספו לכך תופעות שהשליכו על היחס לילדים והאטת השיקום.
    עם כל הצער האינסופי, חושב שהאבל על אנשים שנפטרו ממחלות או תאונות דרכים מטופל בצורה יותר ראויה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש × 3 =