חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על הסרט "הילד"
יהב וינר (4.6.1986 – 7.10.2023) היה יוצר קולנוע, שחקן, מפיק, וצלם קולנוע ישראלי, חבר קיבוץ כפר עזה.
בטבח של 7 באוקטובר 2023 נרצח יהב וינר, לאחר שנאבק בגבורה עם המחבלים, והצליח להציל את חייהן של אשתו שי-לי עטרי ושל בתם התינוקת.
"הילד" הוא סרט הגמר של יהב וינר בביה"ס לקולנוע מנשר, משנת 2022, אותו כתב וביים, בעריכתה של שי-לי עטרי, אשתו. הסרט זכה בפרס הצילום הטוב ביותר בטקס הסיום של הפסטיבל הבינלאומי ה- 25 של סרטי סטודנטים בתל אביב ביוני-יולי 2023. הפרס הוענק לצלם הסרט בן פלד.
בנימוקיהם, כתבו השופטים: "הצילום ב-'הילד' מרהיב, עוצמתי, ושואב אותנו לתוך ממד קולנועי חוויתי ומסוגנן. הצילום ממנף את התסריט ובאופן ייחודי מצליח לרדת לדקויות וניואנסים שפותחים באופן חכם את לב הצופה לסיפור. בחירת הפרספקטיבות מעידה על חדות הבחנה אמנותית תוך כדי לכידה מדויקת של מהלך הסצינות".
לזכרו של יהב וינר, החל מ- 5.11.2023, עלה הסרט לאקרנים ברשת בתי הקולנוע לב, כאשר כל ההכנסות ממכירת הכרטיסים מועברות כתרומה למשפחתו של וינר. הסרט זמין לצפייה גם בסלקום TV.
"הילד" מתרחש בקיבוץ כפר עזה. סצינת הפתיחה ממושכת, נדמית סטטית, בה רואים את שדות הקיבוץ בחזית, ומבני העיר עזה בעומק התמונה. לאחר שניות מספר מבחינים בהתגברות של סילון מים לגובה מתוך פריצה בצינור השקיה בשדה, על רקע התבהרות שמי הבוקר. הסצינה מתעקשת להיאחז בתודעת הצופה, ומצליחה.
הסרט מתמקד במערכת היחסים בין אב ובנו. האב – עובד בשדה, מטפל בהשקיית החלקות החקלאיות של הקיבוץ, ומאוחר יותר, בבוקר ההתרחשות, מתקן את הפריצה בצינור. בנו, כבן 25, משתתף בעבודת אביו, אך נראה כשברירי ופגיע. מסתבר שהוא סובל מפוסט טראומה צבאית, שמתגברת במציאות הביטחונית הקשה של הקיבוץ, המופגז תדיר ע"י רקטות מעזה. הבן יוצא לריצה לאורך הגדר שמפרידה בין הקיבוץ לרצועת עזה, ולוקה בהתקף חרדה בזמן הפצצת הקיבוץ. למקום מוזעקים קב"ט הקיבוץ וכוחות הצבא. האב מגיע ומרגיע את בנו. הבן עייף. האב מציע לו לישון. הבן אומר בייאוש מר, שאינו רוצה להתעורר מהשינה. הצופה חרד לגורלו של הבן, אך הנה, בסצינת הסיום, הוא רואה את האב ובנו בסיור הבוקר על הטרקטור שלהם בשדות המוריקים, תחת שמי התכלת הפתוחים.
בסרט מככבים השחקנים יורם טולדנו בתפקיד האב, ושמעון מימרן כקב"ט של הקיבוץ. את התפקיד התובעני של הבן הפוסט-טראומטי מגלם בהצלחה השחקן הצעיר נמרוד פלג.
הסרט מגולל יממה אחת בחיי הדמויות הראשיות, האב ובנו: מבוקר מוקדם ועוד חשוך עם תקלה במערכת ההשקיה, לבוקר בהיר למחרת, בנסיעה משותפת של האב ובנו בשדות הקיבוץ.
סרט כה חשוב בעת זו. המציאות הלא יאמנת הזו מאפשרת הצצה לעולמם של רצף אירועים שנשבר לרסיסים ב7 באוקטובר, כפי שהזיכרון ובריאות הנפשית של הילד נשברה לרסיסים. המחווה של קולנוע לב והכתיבה האיכותית של גברת בת-אליעזר היא כמשב רוח נדיב ואדיב בעת אפלולית שכזו.
בימים בהם המציאות והסרט מתערבבים, וקשה להבחין איפה מסתיימת המציאות ומתחיל הסרט ולהפך , אנחנו נחשפים לעוד סיפור אישי וטרגי שיספר לנו את סיפורו של היום הזה הסיפור שלנו.
תודה חגית