האמנית הרב-תחומית דניאלה מלר, שגדלה בנתיבות, הייתה אמנית פעילה מעל עשר שנים בסדנת ההדפס בקיבוץ נירים. קיימה קשרים עמוקים עם אמנים מנירים, ניר-עוז, בארי, ומיישובי העוטף בכלל, והייתה בקשר עם הגלריה בבארי. היא מכירה אנשים שקרוביהם או חבריהם נרצחו, ואנשים שנחטפו.
בהשפעת האירועים של שמחת תורה 7/10/2023 יצרה את העבודות שאנו מביאים צילומים שלהן, רקמה על חומרי חבישה.
אנו מצאנו כי אלו יצירות עוצמתיות, מעוררות אסוציאציות, ונוגעות ברגש. אותנטיות, ומביאות את המלחמה מכיוון אמנותי פחות נפוץ. אנו ממליצים להקליק על התמונות ולראות כל תמונה בפני עצמה בגודל מלא.
הנה הצילומים, עם הסבר קצר של דניאלה לפני צילום כל אחת מהיצירות.
המערכת
הקדמה של דניאלה
אני אמנית רב תחומית. בעברי, אחות בכירה בבית החולים סורוקה.
אחרי שבועיים של אלם נוצר בי דחף להביע ביצירה את שהתרחש בקטל הנורא בשבת 7.10.23.
ניגשתי אל מגירת חומרי החבישה לחפש פדי גזה שהזכירו את העיר עזה בשמם, לנסות ליצור איתם משהו שיספר, שיחבוש, ויטפל בחוויות הקשות.
צילומי היצירות
בידיים רועדות רקמתי בחוט אדום על פני רשת הגזה העדינה את דמות האישה ההרה שנרצחה באכזריות, והעובר שהוצא מבטנה נמצא מוטל לידה ללא רוח חיים כאשר הוא עדיין מחובר אליה בחבל הטבור.
מסביב הדמות המרכזית התפתח סיפור הקטל של הילדים והילדים שנחטפו, כאשר באותה השבת הייתה אמורה להתקיים עפיפוניאדה, ויונת השלום אף היא נפצעה וענף הזית נשמט ממקורה.
גודל העבודה 35/70 סנטימטר.

רקמתי בחוט שחור על חומרי חבישה, בהשראת תיאור ששמעתי מפי עיתונאי שסייר באחד הקיבוצים לאחר הטבח "ראיתי פרות מסתובבות בין הגופות בשבילי הקיבוץ".
צילומי המכוניות הרבות שנשרפו ורוססו ביריות מייצגים ביצירה את הגופות המוטלות בשבילים, והצבע הורוד בא לתאר את העטינים מלאי החלב של הפרות שלא נחלבו במשך כיומיים. הרבה סבל בכל פינה.
גודל העבודה 35/80 סנטימטר.

רקמתי את שמות וגילאי הילדים החטופים. כל שם עטור בלולאת סרט צהוב המחוזקת על ידי סיכת ביטחון: סיכה דוקרת, אבל סיכת ביטחון, ויום אחד הסיכה תפתח והילדים ישוחררו.
גודל היצירה 50/60 סנטימטר.

עצמתי ביותר. ישר ללב ולבטן. אמנית נהדרת מגוונת.
תודה שושנה4
יצירותייך מדהימות בנכונות הבעתן, בתושייתך להדביקן לַאסוציאציית הַאומלָלות והַאכזריות, לַהרס, לַעינויים, ְְולַכיליון וְלַשכול.
מקלדתי נאלמֶת, מְְנועָה מֵהבּעה…
תודה אסתי. המצב המחריד הכניס את כולנו לאלם. צריך להמציא מילים חדשות לשפה העברית
העבודות של דניאלה מלר הן העצומה שלנו ישר ללב לבטן ומשם לראש
המצב כולו נותן זבנג בבטן כבר כמעט חודשיים…לצערנו 22
העבודות של דניאלה מלר מדויקות ורגישות עוצמתיות ואמיצות
תודה ויטי
יצירה אמנות מדהימה, עם כאב בלב
תודה אנט יקרה
דניאלצוק אני מנסה לומר את שאני מרגישה אחרי צפיה ביצירה האחרונה שלך, זה קשה והרבה מעבר ליצירה שהיא מופת, הבטן מתהפכת, יש בזה עוצמה שמשורבבת בחמלה, יש רגעים שהבטן וכל שריר ורגש מתכווץ בכאב, יש עצב עמוק ואת נתת לו ביטוי באופן שרק הבן אדם שאת יכול להביא ולסחוף את מי שחווה את חווית הצפייה ביצירה המופלאה הזו. תודה אהובה
כן מדלנקה. המצב קשה עד בלתי ניסבל לצערנו
כמה עוצמה, כמה כאב, כמה מוחשי,
גזה ותפרים…..
זכית בכישרון שאת יכולה לבטא את הרגשתך הקשה.
תודה חיה
מדי פעם הצטרכתי לפרום תפר
והחוט שחתכתי הסתבך בגזה
השתמשתי בפינצטה עדינה למשוך את החוט
הרגשתי כמו מוציאה תפרים אחרי ניתוח.
דניאלה המוכשרת והרגישה ❤️ אין עליה 👏🏾
תודה שירז
יצירותייך מדהימות בנכונות הבעתן, בתושייתך להדביקן לַאסוציאציית הַאומלָלות והַאכזריות, לַהרס, לַעינויים, ְְולַכיליון וְלַשכול.
מקלדתי נאלמֶת, מְְנועָה מֵהבּעה…
מרגש. רגיש.
תודה אריה
כאשר התותחים רועמים, המוזות חייבות לצעוק את צעקת הכאב של כולנו. תודה דניאלה, את רוקמת את הכאב של כולנו.
ככה זה מיה. והתותחים לצערנו עדיין רועמים
חיבור מצמרר בין השבת הטבוחה/ רצוחה/ מדממת אל 'חדר המיון' של האמנות. הבחירה בחומרי חבישה – כאילו 'בריחה' אל החומרים שדניאלה מכירה. שנותנים לה סוג של 'ביטחון'.. מה שחובשים אכן יתרפא. הלוואי
אינשאללה.תודה אמנון
כשדניאלה פירסמה לראשונה את תהליך העבודה הזה נותרתי פעורת פה (ודומעת, כמובן). לא רק יופיהן של העבודות – הרעיון, החומרים שאין מתאימים מהם לאסון. והיופי, כמו תמיד אצל דניאלה. תודה!
תודה דינה יקרה
אני שמחה ומודה על כל התגובות והכניסות
ואיזה כיף זה לחזור לפעולות חשבון בסיסיות 4בשביל כל תגובה
חחח
שנראה ימים טובים
ומהר !!!!!!
מרגש ומצמרר בו זמנית!
תודדה ישראל. המצב מצמררררר…
אני מתגעגע
לעבודותייך
מרשים ועוצמתי
נזכר ביקרים לנו….
תודה מוסה. נתראה בקרוב
מרגש ועצוב
תודה על עוד דרך להתמודד ולהרגיש
תדה נועה
בתקווה ותפילה לימים טובים יותר !