לציון 100 שנה להולדתו של חיים גורי הנה שיר שלו על העתיד לבוא.
השיר פורסם במקור במקומות להלן:
‘תהום קורא’, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1976.
‘מאוחרים’ (2002).
‘כל השירים’, מוסד ביאליק והוצאת הקיבוץ המאוחד (עורכים גדעון טיקוצקי ועוזי שביט 2011, כרך ג, עמ’ 67).
רַע | חיים גורי
יִהְיֶה רַע.
נִרְאֶה שֶׁהוּא לֹא יִפָּרֵד מֵאִתָּנוּ
הָרֹעַ הָרַע.
כְּאִלּוּ לְכָךְ נוֹצַרְנוּ.
וְנַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ גֵּאִים וּמְצֻלָּקִים
וִיעַטְּרוּנוּ בְּעִטּוּר הָרַע.
וְהֹלֶם הַתֻּפִּים יֵעוֹר בְּדֹם
וְגַם תִּשָּׁמַע תְּרוּעַת הַחֲצוֹצְרָה.
שָׁם נִהְיֶה הָאֲנָשִׁים שֶׁהָרָעוֹת אָהֲבוּ אוֹתָם,
שֶׁהַקּוֹצִים כָּרְתוּ אִתָּם בְּרִית דָּם,
שֶׁהָעֲיֵפוּת אֲדֻמָּה בְּעֵינֵיהֶם.
וְהָרָעָה תָּשׁוּב לְהִתְגּוֹרֵר בֵּינֵינוּ, כְּמִנְהָגָהּ.
וְנִצְטוֹפֵף, נְפַנֶּה לָהּ מָקוֹם מֵרְצוֹנֵנוּ,
כִּילָדִים טוֹבִים וּמֻרְגָּלִים מִקַּטְנוּתָם.
וְיִהְיֶה לָנוּ יֹפִי וְלֹא תִּהְיֶה לָנוּ בְּרֵרָה.
כִּי הָרָעָה תָּשׁוּב, כְּדַרְכָּהּ בַּקֹּדֶשׁ,
תָּבוֹא בָּנוּ כַּנְּשָׁמָה הַיְּתֵרָה.
וְהָרִשְׁעָה לֹא כְּעָשָׁן תִּכְלֶה לָהּ.
מֶטֶר פָּחוֹת, יַקִּירִי.
וְהִיא תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ עוֹד וָעוֹד, כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה,
עַד שֶׁיָּבוֹאוּ, אִם יָבוֹאוּ, הַיָּמִים הָאֲחֵרִים.