התחממות גלובלית – הגרסה הסקפטית

ד״ר אורי אל-גד מסביר מדוע לדעתו המסקנות על השפעת האדם על האקלים נמהרות, וד״ר אמנון סטופ מסביר מדוע מדעני האקלים צודקים.

המערכת

מבוא

טיוטת חוק האקלים פורסמה זה עתה. החוק מצהיר בתחילתו כמה נקודות:

• …שינויי האקלים והנזקים הנובעים ממנו הם עובדה שאינה שנויה במחלוקת…
• –       …קיים קונצנזוס מדעי כי שינוי האקלים הניכר … הוא תוצר לוואי של הפעילות האנושית…
• –       …זאת עולה ממסמכי קבוצות העבודה של הפנל הבינלאומי על שינוי אקלים (IPCC)…

לגבי שינוי האקלים והנזקים העולים ממנו – זו אכן עובדה, שמעטים (אם בכלל) חולקים עליה.

לגבי הקביעה שהפעילות האנושית אחראית לשינוי – יש התעלמות מוחלטת ממחזורי השינויים באקלים במיליון השנים האחרונות. על כך פירטתי במאמרים אחרים ולא אחזור על כך כאן.

לגבי הפאנל הבינלאומי על שינוי האקלים IPCC, ולגבי העובדה שאיש אינו מעז לבקר, ולו מעט מהכתוב בדו"חותיו, אני רוצה לדבר במאמרי זה.

דו״ח הפאנל הבינלאומי (IPCC)  משנת 2021

הדו"ח של האו"ם IPCC-AR6-WGI משנת 2021 על התחממות כדור הארץ, כולל 13 ספרים, בני 200 – 250 עמודים בכל ספר. כמות המידע היא עצומה, וכמות הנתונים היא (בהגזמה קלה) – אינסופית. אפשר להעריץ את הכותבים, שהתמודדו עם הכמות האדירה של החומר. אודה ואתוודה, כי מרבית הנתונים, שאני נשען עליהם, נלקחו מהדו"ח הזה ומהקודמים לו (לכן, יהיה קשה לומר שאני ממציא נתונים). פעולה יפה נעשתה בדו"ח, להנגשת מרבית החומר לקורא. קל לקחת נושא, וקל לגשת ממנו אל המאמר המקורי ממנו נלקח החומר. לא צריך להתאמץ כלל. כשהתעניינתי בנושאים ספציפיים, העליתי בקלות את המאמרים וקראתי ללא קושי. ממש נפלא. אלא מה – יש יותר מ- 20.000 איזכורים. אני משוכנע שאף אחד מעורכי הדו"ח לא עבר על כל המאמרים. העבודה חולקה היטב בין העורכים, כשקו מנחה מוביל את רובם ככולם. המעטים שחרגו מהקו המנחה, הוחבאו בין דפי הדו"ח, ואני מתכוון להציג לכם מעט מהם. כיום, מקל המחשב על מציאת חומר וארגונו. על כן, הכנתי לכם (די בקלות) טבלה, מתוך הנתונים שדליתי. עוד יש בדו"ח עיבוד נתונים נרחב להפליא – טבלאות, גרפים מתוחכמים, מודלים ממוחשבים, הערכות, תחזיות, סופרפוזיציות ורגרסיות לרוב (בנוסף לציורים, תרשימים ועוד, מכל טוב). אני מוכן לתת את ראשי, אם פרומיל אחד מהאוכלוסייה מסוגל לקרוא ולקלוט פרומיל אחד מהחומר המעובד.

מה בעצם כולל הדו"ח?

הדו"ח נותן פירוט רחב (ענק) של נתוני האקלים בעולם. בעבר, בהווה ופרוגנוזות שונות לעתיד. אני משוכנע שכל חוקר, שמאמרו הוכנס לדו"ח, רואה עצמו כמוצלח ובן מזל, ולא ירצה להתמרמר על קצת מניפולציות שעשו העורכים.

הדו"ח תוקף יפה את הנבל העיקרי (בעיני עורכיו), האחראי להתחממות והוא – הפד"ח (פחמן דו חמצני CO2). כבר כתבתי במאמריי שהפד"ח הוא נבל, אך הוא נבל קטן. ברגע שמפנים אליו את כל הזרקורים, מוחשכים מעשים טובים של הנבל הקטן (כן, יש גם כאלו) ומוחשכים נבלים גדולים ממנו (למשל, אל תפלו מהכיסא – המים הם גז חממה חזק פי כמה מהפד"ח. זאת, כשלוקחים את כמות המים באוויר, הגדולה אלפי מונים מכמות הפד"ח, ואת מקדם אפקט החממה של המים הדומה לשל הפד"ח). ארשה לעצמי להעתיק, מילה במילה, את השורה המתאימה, בעמוד 31, בספר מס' 3 בדו״ח האו״ם:

Water vapour is the most important natural greenhouse gas and its amount is expected to increase in a global warming context leading to further warming

הבנתם? כתוב בפירוש – מים הם גז החממה החשוב ביותר לאפקט החממה וכמותו צריכה לעלות (לא כתוב בכמה, אך אני אספר לכם, שכמותו עולה הרבה יותר משל גז הפד"ח).

ואני תוהה – אם אדי מים הם גז החממה המשמעותי ביותר לאפקט החממה, מדוע לא חושבים מחברי הדו״ח מה אפשר לעשות בעניין? מדוע בכלל לא עולה הדבר לדיון?

(ראו הערתו של ד"ר אמנון סטופ בתגובתו לאחר מאמרו של ד"ר אל-גד).

כמו כן, נעלמים נושאים אחדים, שראוי היה שייכנסו לדו"ח כבד כזה. אין לי היומרה לטעון שגיליתי הכל. אין לי הזמן והיכולת להתקרב לפרי עמלם של אלפי מדענים נפלאים. יש לי היומרה לטעון שאם פנסיונר קשיש, בעזרת מחשבו (והידע שצבר בחייו) גילה מה שגילה, אזי עורכי הדו"ח צריכים ניעור, כדי לצאת מהאג'נדה שלהם, המשבשת את הראייה המדעית הטהורה, וגורמת להם להדגיש, או להצניע, או אף להסתיר נושאים שהיו אמורים להיות במקומם הראוי ועם ההדגשה הראוייה.

אתחיל במה שיש בדו"ח בכמות בלתי סבירה באופן קיצוני: "אשמת האדם".

כשקראתי מספר פרקים, בלטה לעיניי הכתיבה החוזרת, וחוזרת ונשנית, על אשמת האדם. כאשר כותבים על ייצור פד"ח מתחנות כוח האם לא ברור שייצור זה נעשה בידי האדם? האם חשוב להדגיש שהדבר נעשה באשמת האדם? טוב, נניח שכאן זה חשוב, אך כמה פעמים לחזור ולכתוב זאת? הדו״ח חוזר וכותב במונחים אלו:

HUMAN FORCED…      HUMAN INDUCED…      HUMAN EFFECT…     HUMAN CAUSED…     HUMAN USE…              HUMAN ACTIVITY…      HUMAN SOCIETY…    HUMAN FACTOR…HUMAN INFLUENCE…   HUMAM MADE…  HUMAN DRIVEN       HUMAN CONTRIBUTION…  

ועוד ועוד. אינני יכול לחייב (או לשלול) כל איזכור. אני כן יכול לטעון ששפע איזכורים כזה הוא לא בדיוק מדעי, והוא בהחלט מגמתי ביותר. בממוצע – מאה איזכורים כאלו בספר אחד, ובסך הכל – 1256 איזכורים בכל הדו"ח. עורכי ספר מס' 11 התעלו מעל כל העורכים האחרים. בספר שבאחריותם יש 358 איזכורים כאלו (ראו בטבלה בהמשך את הנתונים). ארשום לכם מילה במילה מספר דוגמאות להמחשה:

בספר מס' 8, עמוד 6 כתוב כך:

Human-caused climate change has driven detectable changes in the global water cycle…

לו הייתה כתיבה מדעית טהורה היה נכתב המשפט לעיל כך:

climate change has driven detectable changes in the global water cycle…

בספר מס' 3 עמ' 91 שורה מס' 3:

human influence on the climate system is clear…

ראו ספר מס' 3 עמ' 91 שורה מס' 40:

Human influence has likely contributed to the observed changes in humidity and precipitation (Section 3.3.2). It is likely that human influence, in particular due to greenhouse gas forcing…

ודוגמה אחרונה – ראו ספר מס' 3 עמ' 91 שורה מס' 49 ואילך:

It is very likely that human influence was the main driver of Arctic sea ice loss since the late 1970s (3.4.1), and very likely that it contributed to the observed reductions in Northern Hemisphere springtime snow cover since 1950 (3.4.2). Human influence was very likely the main driver of the recent global, near-universal retreat of glaciers and it is very likely that it contributed to the observed surface melting of the Greenland Ice Sheet over the past two decades (Sections 3.4.3). It is extremely likely that human influence was the main driver of the ocean heat content increase observed since the 1970s (Section 3.5.1), and very likely that human influence was the main driver of the observed global mean sea level rise since at least 1970…

(ראו תגובתו של ד"ר סטופ למטה)

אמשיך בכמה דוגמאות על מה שיש בדו"ח, אך הוא מסתתר היטב בין אלפי המאמרים, על התפקיד הטוב של הפד"ח.

1. הגדלת ריכוז הפד"ח באוויר מגבירה את קצב גידול הצמחייה.
2. הגדלת ריכוז הפד"ח באוויר משפרת את יעילות השימוש במים בצמחים.
3. גורם עקיף לייצור הפד"ח הינו העשן, הערפיח והאבק. שלא תחשבו שאני אוהב ערפיח, אך בכתיבה מדעית אי אפשר להחביא עובדות. צריך לומר ביושר (ובתיעוב) – הערפיח, המלווה את הפד"ח, עוזר לבלימת חלק מהקרינה על פני כדוה"א.

צילומי לוויין תקופתיים מלמדים כי "מקדם העלה הירוק" של כדור הארץ עולה. העלייה בתקופת הזמן שנמדדה הייתה בשיעור של 25%. המדענים מייחסים עלייה זו לעלייה בתהליך הפוטוסינתזה של צמחיית כדור הארץ. התהליך אינו פשוט, וארשה לעצמי לפשט מאד את קביעות המדענים כך: עליית הפוטוסינתזה נובעת משינויים בפיוניות של תאי הצמחים, עקב הגדלת ריכוז הפד"ח (ראו דו"ח האו"ם, ספר 8, פרק 8.1.1.2 ובאיזכורים המתאימים), כמו כן, מהגדלת עיבוד הקרקע ע"י האדם, מהגברת הקרינה (נכון, היא גם מייבשת) ומהגדלת ריכוז החנקן בצמח. 70% מהגדלת "מקדם העלה הירוק" משוייכת (כך, על פי דו"ח האו"ם) לגידול בריכוז הפד"ח באוויר. הבה נעזוב את הפד"ח, אינני רוצה להיות מליץ היושר שלו.

מה אין בדו״ח?

1. ISRAEL. שימו לב, יש בדו"ח איזכורים כמעט מכל מדינה בעולם. מאיזו מדינה בעולם אין כמעט שום איזכור? מישראל! נכון, ישראל היא נקודה בלתי נראית על פני כדור הארץ, אך, בישראל ישנו קטע מעניין ביותר של השבר הסורי אפריקני ובו ים המלח, שחשיבותו למחקר האקלימי של כדור הארץ איננה מבוטלת כלל וכלל. וכי אין בארץ שהוציאה מתוכה זוכי פרסי נובל ולו חוקר אחד שיש לו מאמרים ידועים בנושאי האקלים? וכי לא פורסמו ע"י חוקרים ישראליים מאות מאמרים על האקלים, גורמיו, תופעותיו והשלכותיו? אני נזכר, כי קצת אחרי תחילת עיסוקיי בנושאי ידיעת הארץ, ב- 1972 פרסם פרופ' דב ניר, מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, עבודה שנמשכה שנים רבות, ואשר בה תאר את הנוף של ארץ ישראל בתקופת הרביעון (שהחלה לפני כמיליון וחצי שנים). הוא דיבר על מחזורים אקלימיים, שהשתנו בקיצוניות גדולה וגרמו לשינויים עצומים בגובה פני הים. הוא סיפר על גשר יבשתי של אנגליה עם אירופה, וכמו כן גם על תקופות בה עלו פני הים אל מעל 90 מ' מגובה פני הים כיום. הוא דיבר על תקופות בהן – אגן ים המלח, היה אגם ענק שהתפרש עד מעבר לכינרת. פרופ' דב ניר עבד, בין השאר, בתיאום עם פרופ' עופר בר יוסף (מהמכון הארכיאולוגי באוניברסיטה העברית) והם גילו כי בכל פעם שהייתה עלייה משמעותית של פני הים לא התגוררו אנשים במערות הפרהיסטוריות למרגלות הכרמל. יש בידי עוד עבודות חשובות על נושאי האקלים ועל פני הים ופני ים המלח בתקופות קדומות. אף אחת מאלו אינה מוזכרת בדו"ח המקיף של האו״ם. יסלחו לי עשרות החוקרים הישראליים שאת עבודותיהם המרשימות קראתי ואינני מצטט כאן וזאת, בנוסף למאות עבודות של חוקרים ישראליים שכלל לא קראתי ולא יכולתי לצטט.

ראו בטבלה שבהמשך את התופעה. וכשישאלו השואלים – מי הם אותם השניים שכן אוזכרו, אענה – אלו שני עורכים שנמצאים בארה"ב. הם השתייכו לצוותים שלמים ולכן אי אפשר היה להפריד את שמם מכל הצוות. "לא הייתה ברירה" ולכן הוסיפו את שמם ומקום עבודתם הנוסף. בחרתי, די באקראי, שלוש מדינות אחרות להשוואה: נפאל, נורבגיה ויוון. אינני בא לזלזל במדינות שנבחרו. רישומן בטבלה בא רק כדי להראות באיזו מדינה בעולם יש באום התעלמות רבתי.

נתונים מתוך דו״ח האום IPCC-AR6-WGI

מספר הספר	אזכורי HUMAN (*)	כמות הרפרנסים (מעוגל למאות)	אזכור ISRAEL	אזכור NEPAL	אזכור NORWAY	אזכור GREECE	הערות
מבוא	25	1200 <	0	0	9	1
1	156	1200 <	0	0	10	0
2	33	1800 <	1	0	0	0	משתתף בעריכה – יאיר רוזנטל
3	223	1200 <	0	0	0	0
4	16	900 <	0	0	2	0
5	85	1500 <	0	1	10	5
6	48	900 <	0	1	10	5
7	19	1200 <	1	0	8	1	משתתף בעריכה – דניאל רוזנפלד
8	117	1800 <	0	0	1	1
9	27	1800 <	0	0	14	0
10	57	2100 <	0	4	3	1
11	358	2100 <	0	1	5	2
12	95	1800 <	0	5	14	5
סיכום	1256	20000 (בערך)	2	12	96	21

(*) – באשמת, בגלל, עקב, בהשפעת, באחריות, בשל…

(שוב ראו תגובה של ד"ר סטופ)

 2. רציתי למצוא בדו"ח מקיף זה, אחת ולתמיד, את ההוכחה המלאה על סיבותיו של אפקט החממה. ועל התפקיד המכריע של פד"ח באפקט זה. בניגוד לאלפי ההפניות המונגשות למאמרים על האקלים, יש בדו"ח, בנושא זה, הוכחות משני סוגים:

א. הפנייה לדו"חות קודמים של האו"ם

ב. הפנייה לשני רפרנסים, כרשום כך:

ספר מס' 1, עמ' 41 שורה 4 ואילך:

explanations for natural climate change — greenhouse gases, orbital factors, solar irradiance, continental position, volcanic outgassing, silicate rock weathering, and the formation of coal and carbonate rock — were all identified by the late 1800s (Fleming, 1998; Weart, 2008).

החלטתי לבדוק היטב את הרפרנסים. רפרנס ראשון איננו מונגש כלל. ערכתי חיפוש  ולא מצאתי. "יגעת ומצאת – תאמין, לא מצאת – אל תאמין". מילא, לקחתי את הרפרנס השני. אופס… זוהי הפנייה לספר שלם, שבניגוד לכל ההנגשות הנהדרות לא ניתן להורידו, כמו שאר המאמרים, אלא יש צורך לרכוש אותו בארה"ב. איתכם הסליחה, אבל קפץ לראשי המאמר של חז"ל – "הרוצה לשקר, ירחיק עדותו". לא התעצלתי, והשגתי את הספר, במהדורה חדשה יותר מהמצוטט:

THE DISCOVERY OF GLOBAL WARMING – SPENCER WEART, 2021

המשכתי להתאמץ וקראתי את מרביתו של ספר זה. לאחר קריאת מעט ספרים, תריסרי מאמרים, ועשרות רבות של הבלי עיתונות, אני רוצה לומר, בהתפעלות, לכל קוראי מאמרי זה – זהו הספר המקיף והטוב ביותר שקראתי על נושאי האקלים. מי שיקרא ספר זה וישתמש בנתוניו ותובנותיו יוכל לדבר תוך ידע ושיקול דעת, ולא יהיה: איסתרא בלגינא קיש קיש קריא בנושאי אקלים.

ספנסר מספר בספרו על המסע העולמי הארוך בחקר האקלים. הוא מדבר על עשרות החוקרים שערכו פריצות דרך מרשימות בחקר האקלים (בספר מוזכרים מאות חוקרים ומאמרים). הוא עובר על לא מעט גורמים, המשפיעים על האקלים, ואשר נתגלו בזה אחר זה. כל גורם נחשב בתקופתו כגורם הדומיננטי בהשפעתו על האקלים. כל גורם כולל בתוכו לא מעט מרכיבים (לעיתים – עשרות מרכיבים, ולעיתים כל מרכיב כולל מספר תת מרכיבים). ספנסר מציין (להרגשתי, בצער מסוים) כי האקלים היא מערכת מסובכת מכדי שיהיה אפשר לתלות (לחזות) את השינויים, בגין גורם אחד. הוא מצטט מתוך מאמר של –  KARNER AND MULLER:

What could explain the change from a warm to a glacial epoch, and the cycling of ice ages within a glacial epoch? A solution to the puzzle would bring deep satisfaction and eternal fame to whoever solved it…

אתם מבינים איפוא, שדו"ח האו"ם, ששלח אותי הרחק, אל מעבר לסמבטיון, אל ספרו של ספנסר, לא הביא אותי אל הפיתרון היחיד של מקור ההתחממות הגלובלית (או הסיבה הבלעדית לתקופות הקרח). הדו"ח הביא אותי לכפור לא בעובדות של חוקרים נהדרים, אלא לכפור במסקנות ובהטיית הדעת של עורכי הדו"ח.

כדי לסבר מעט את האוזן, באשר לאלפי הגורמים, המשפיעים על האקלים, ארשום מתוך ארסנל הגורמים את הגורמים העיקריים שבהם, כאשר לכל גורם יש תת גורמים (ולכל תת גורם יש את מרכיביו שלו, וכך הלאה):

• גזים. ארשום רק כתריסר הגזים החשובים לענייננו. מתאן, פד"ח (ראו גם בהמשך), מים (ראו גם בהמשך), תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית, פריאונים (CFC, HFC, HCFC, PFC, ועוד).
• השמש. קרינתה, שינויים בקרינתה (וכתמי השמש). אכניס לכאן את מסלול כדור הארץ סביבה, כולל פרצסיית סיבוב כדור הארץ סביב צירו ופרצסיית המסלול של כדוה"א סביב השמש.
• האטמוספירה, שכבותיה, עליית אוויר חם מעלה (בעיקר מהאזור המשווני) וירידת אוויר מטה באזורי הקטבים. תנועות אוויר מזרחה ומערבה (כולל "כוח" או "אפקט" קוריאוליס. סופות אבק (כולל אבק וולקני).
• מים. אדי מים, מים, קרח, משקעים, עננות לסוגיה.
• אוקיאנוסים (שייכים, למעשה לנושא המים). עלייה וירידת פני המים בעשרות מטרים),זרמי האוקיאנוסים (כגון – זרם הגולף), זרמים תת ימיים מאזור הקטבים לקו המשווה (בעומק) ומקו המשווה לקטבים (בשכבות עליונות של האוקיאנוסים).
• פד"ח. באוויר, בים, בסלעים (סלעי משקע גירניים), בעולם החי ובצומח (כתרכובות פחמניות), בדלק מאובנים.
• כימייה. עיקרון לה-שטליה, קבועי מסיסות (בעיקר לקרבונטים של סידן ומגנזיום), לחץ אדים (בעיקר למים), מסיסות  גז עפ"י טמפ' (בעיקר לפד"ח), בליעת אנרגיה והחזרת אנרגיה, רדיוכימיה.
• פיזיקה. (בספקטרום), קרינה, בליעה והחזרה (בעיקר אלבדו), טמפ' (קרינה, הולכה והסעה), חום סגולי (בעיקר למים).
• גיאולוגיה וגיאוגרפיה. התקופות הגיאולוגיות, הרי געש, אורוגרפיה, אבק מדברי.
• מדעים נוספים, העוסקים בעקיפין בנושאי האקלים.
• השפעה אנושית. על הצמחייה, הפקת גז ונפט, ושריפת דלקים למיניהם, שינויים בפני השטח, שאיבת מי תהום (הערה – אני ער לעובדה שיש נושאים שאני רושם, אשר יש אנשים שתוהים מה הקשר הממשי שלהם לאקלים. אפרט מעט בהמשך). פעילויות כמו חפירת תעלת סואץ ועוד.
• נושאים נוספים שלא אפרט.

מתוך כל הגורמים הראשיים דלעיל, אבחר להרחיב מעט על נושא המים (אחד הנבלים העיקריים בהתחממות כדוה"א). אזכיר שוב – המים הם גז החממה החזק ביותר. חוקרים קבעו זאת ללא עוררין ודו"ח האו"ם כותב זאת, אך לא זועק זאת, ולא חוזר ומדגיש זאת, כמו שהוא עושה בנושאי הפד"ח. המים משפיעים על האקלים בעשרות צורות. חלקן בעקיפין. הינה דוגמא שכמעט לא דנים בה: בשיא תקופות הקרח, כיסתה כיפת הקרח הענקית את אירופה, צפון אסיה וצפון אמריקה. גובה הקרח הגיע ליותר מתריסר קילומטרים. ברור שכמויות המים האדירות, לייצור הקרח, נלקחו מהאוקיאנוסים, ורמת פני הימים ירדה בעשרות מטרים. כידוע, היבשות נמצאות בעיקר בחצי הכדור הצפוני והאוקיאנוסים נמצאים בעיקר בחצי הדרומי של כדוה"א. ז"א, מסה אדירה הועתקה מחציו הדרומי של כדוה"א אל חציו הצפוני. אירוע כזה גרם, בוודאי, לשינויים בסיבוב כדוה"א, הן במהירות הסיבוב, הן בזווית הנטייה של כדוה"א והן בפרצסיה של סיבוב כדוה"א. כל אלו גרמו לשינויים בקרינה על גבי כדוה"א.

אעבור לדון בצורה ידועה של המים והיא – העננים. עננים גורמים לצל, ז"א הם מפחיתים את הקרינה ע"י החזרת חלק ממנה לחלל. מאידך, הכל יודעים שלילה ללא עננים הוא לילה קר. ז"א, העננים מהווים אפקט חממה לילי. אם כך, לעננים יש אפקט כפול, מצד אחד החזרת קרינת השמש (ומכאן – קירור) ומצד שני החזרת קרינה מהקרקע לעננים ובחזרה לקרקע. מה גובר על מה? מהו המאזן נטו? לפני שאנסה להשיב אתן כמה עובדות: תחילה – קרינת השמש על העננים ביום היא בשיעור של 1000 ואט למ"ר. החזרת קרינה מהעננים לקרקע היא בערך 1 ואט למ"ר. רגע, לא אמרתי כמה קרינה חוזרת מהעננים לחלל. מתברר שהעניין אינו פשוט כלל. לימוד תורת העננים מראה שיש 10 סוגי עננים (זו החלוקה המקובלת):

• עננים גבוהים, סביב 10 ק"מ גובה. יש 3 סוגים מובחנים.
• ענני אמצע, סביב 5 ק"מ גובה. יש 3 סוגים מובחנים.
• עננים נמוכים, פחות מחצי ק"מ לגובה. יש 4 סוגים מובחנים.

ככל שהעננים גבוהים יותר, קרינת השמש עוברת דרכם בקלות. ככל שהעננים נמוכים יותר, קרינת השמש אינה מצליחה לעבור דרכם. להלן תמצית על עשרת הסוגים, מהגבוהים לנמוכים:

• ענני צירוס (ענני נוצה) – עננים דקים ושקופים למרבית הקרינה. מורכבים מגבישי קרח שקופים.
• ענני צירוסטרטוס – עננים שקופים לבנבנים, המופיעים כשכבה רחבה. חלק ניכר של הקרינה עובר דרכם.
• ענני צירוס קומולוס – ענני טלאים לבנים. חלק מהקרינה עובר דרכם.
• ענני אלטוסטרטוס – שכבת עננים אפורה כחלחלה. קרינת השמש מצליחה לחדור דרכם. עננים אלו מסוגלים להוריד גשם קל ועדין.
• ענני אלטוקומולוס – עננים אפורים/לבנים, בצורת טלאים או בשכבה. עננים אלו הם השכיחים ביותר. מעט קרינת שמש עובר דרכם. עננים אלו מסוגלים להוריד גשמים.
• ענני נימבוסטרטוס – עננים המופיעים כענן גשם אחיד והמשכי, בצבע אפור כהה. עננים אלו עבים מספיק כדי לחסום את כל קרינת השמש לארץ.
• ענני קומולוס – עננים נפרדים, בצורה אנכית של הרים. נוצרים במהלך היום עם עליית הטמפ', ומתפזרים בערב עם ירידת הטמפ'.
• ענני סטרטוס – עננים בצורת שכבה אפורה ורחבה. עננים אלו מורידים גשם או שלג.
• ענני קומולונימבוס – מופיעים כענן דחוס וכבד בצבע אפור. זהו ענן סופות הברקים. הם מורידים מטרות ומלווים סופות ואפילו טורנדו.
• ענני סטרטוקומולוס – ענני טלאים אפורים/לבנבנים.

בדרך הארוכה לחקר האקלים, היו חוקרים שסברו שהעננים הם המפתח למזג האוויר. הבעייה הייתה האם לשייך אותם לגורמי קירור כדוה"א (מיסוך ובלימת קרינה) או לגורמי ההתחממות (שמיכת חממה). אם ניקח בחשבון את עשרת הסוגים של העננים, נביא בחשבון שמרבית שטחי כדוה"א מכוסה במים, המייצרים עננים, נזכור שיש עונות השנה (שינויים בעננות לסוגיה), נזכור שהעננים הם בעצם מים (כאמור לעיל – גז החממה החזק ביותר), אזי נצא מבולבלים למדי. למעשה, עד היום לא נקבע סופית אם העננות תורמת יותר לחימום או לקירור. דבר אחד ברור. לעננות (למים) יש אפקט חזק על האקלים. כל זה, עוד מבלי להיכנס לעולם הקרח על עשרות מרכיביו, ועל האוקיאנוסים על עשרות מרכיביהם. ועוד הערה לנושא המים – עליית הטמפ' מעלה את כמות אדי המים באטמוספירה, מעלה את העננות לסוגיה (ולא אכנס לעליית גשמים, שיטפונות, סופות ומרעין בישין אחרים.

ערכתי כאן מסע קטן, תמציתי (אם כי לא שלם) על אחד הגורמים המשפיעים על האקלים. יכולתי לערוך מסע כזה בעקבות הקרינה, בעקבות הפד"ח, בעקבות המתאן, בעקבות הרי הגעש ובעקבות עוד גורמים נפתלים למיניהם. כאן אחזור על מה שכתבתי לעיל: לא ניתן לתלות את כל השינויים באקלים בגורם יחיד. לכל גורם יש משקל גדול, וכשחל בגורם זה שינוי, הדבר מורגש בתוצאת האקלימית.

לסיכום, מספר שאלות ותשובות, שיבהירו לקוראים את הבנת הדברים של כותב המאמר

1. האם האדם אחראי להתחלת תהליך ההתחממות של פני כדור הארץ?

לא. ההתחממות היא תהליך מחזורי. במיליון השנים האחרונות היו, לדעת החוקרים, לפחות 8 מחזורים של התחממות והתקררות (תקופת קרח). הערה אישית: כבר בשנות השבעים חיברתי את היותי כימאי להיותי איש ידיעת הארץ. למדתי כי הר המלח – הר סדום הינו רק דוגמית משכבת מלח בת יותר מקילומטר וחצי שבקרקעית אגן ים המלח. חישוב לא מסובך הראה לי שבכל פעם שאגן ים המלח התמלא במי ים והתייבש אח"כ, הושקעו כ- 200 מ' של מלח ובס"ה 7 – 8 מחזורי מילוי של ים המלח והתייבשותו.

• האם האדם תורם להתחממות בעזרת ייצור הפד"ח?

כן, קצת. כל תוספת של פד"ח מסייעת לאפקט הפד"ח ולהתחממות.

• ובכן, אם נפסיק את פליטת הפד"ח לאטמוספירה, נעצור את ההתחממות הגלובלית?

לא. נוכל להאיט מעט את קצב ההתחממות, אך לא לעצור אותה. יש עוד מספר גורמים המאיצים את ההתחממות ואלו הם (בקיצור, ובלי להיכנס כאן לחשבונאות מייגעת, שניתנה במאמריי הקודמים):

3.1 עליית אחוז המים באטמוספירה (עקב ההתחממות). לאדי מים יש אפקט חממה סגולי דומה לשל פד"ח, אך ריכוז אדי המים באוויר נמדד באחוזים, שלא כמו הפד"ח הנמדד בחלקים למיליון) ועליית ריכוז אדי המים גדלה מעריכית (אקספוננציאלית) עם עליית הטמפרטורה.

3.2 המסת הקרחונים. פני השטח של קרח מחזירים לשמים כ- 80% של הקרינה, בשעה שפני שטח של מים או אדמה מחזירים כ- 20% של הקרינה. ברגע שהחל תהליך ההתחממות (נניח לפני כ-100,000 שנים) הומסו, בקצב גדל והולך, מיליוני קמ"ר של קרח והתגלו הים והאדמה, שהיו קבורים מתחת הקרח. שימו לב, כל 1 מ"ר מקבל מהשמש כ- 1000 וואט קרינה, בשעה שאפקט החממה גורם להחזרה מהאוויר לקרקע של כ- 1 וואט. אי לכך, האפקט של בליעת קרינת השמש או החזרה מהקרקע גדול כמעט פי 1000 מהאפקט של החזרת קרינה מהאטמוספירה.

3.3 עליית אחוז המתאן באוויר. מתאן הולך ונפלט מאזורי קפאת העד (פרמה פרוסט) שבטונדרה הצפונית. גם תהליך פליטת המתאן הוא מעריכי. למתאן יש אפקט חממה גדול פי עשרה משל הפד"ח או משל המים. אמנם כיום, ריכוז המתאן באוויר הוא נמוך מאד, אך בקצב הקיים, המכפלה של ריכוז המתאן באפקט הסגולי של אפקט החממה שלו תהיה גדולה משל זו של הפד"ח.

3.4 יש עוד מספר גורמים, אך בגלל חשיבותם הפחותה יותר הם לא יפורטו כאן.

אני בטוח שיש מי מקוראיי שישאלו בתסכול, ובכן, מה אתה מציע. עבורי התשובה היא "פשוטה". אני מצפה שבכל מדינה יוקם צוות של מדענים, לא בניהול של עורכי דו"ח האו"ם. כל צוות יתכנס וידון, כמו שלמדנו בשיטת "תהליך קבלת החלטות". יועלו לדיון כל הגורמים הפועלים על האקלים. יועלו האפשרויות לסלק או להפחית את השפעתו של כל גורם עיקרי, וזאת, עפ"י עקרונות מדעיים וכלכליים. אני, לכשעצמי הצעתי (במאמר ישן, לפני שנים), לנסות הצללה. עשיתי זאת לא מפני שחשבתי שזה הפיתרון הטוב ביותר, אלא הוא פיתרון טוב יותר מהמאמץ למנוע יצירת פד"ח בכל מחיר. לאחרונה למדתי שבטכניון החלו לבדוק את הרעיון שהצעתי.

תגובתו של ד״ר אמנון סטופ

ראשית כל הכבוד לד"ר אל-גד שממש טרח והוריד את דו"ח ה- IPCC וקרא אותו, מדובר אכן בכמה ספרים עבי כרס רק ה Working Group 1 report המלא הוא 2409 עמודים, ולמי שאינו בקיא מומלץ להסתפק ב Report for Policy Makers הכללי, ושל כל קבוצת עבודה בנפרד. להלן תגובותי להערות של ד"ר אל-גד לדוח כאמור.

כמובן שמדעני אקלים יודעים שמים הם גז החממה העיקרי באטמוספירה. כל ספר לימוד בסיסי על האטמוספירה מציין זאת, וגם מסביר שמים הם גז חממה "ריאקטיבי". כמות המים באטמוספירה תלויה בזמינותם – למשל מעל גוף מים – ובטמפרטורה של האוויר. ד"ר אל-גד עצמו כותב זאת בסעיף 3.1 של הסיכום שלו. לכן כאשר מדברים על גזי חממה מתייחסים לגזים שריכוזם באטמוספירה אינו משתנה מיום ליום ואף משעה לשעה אלא אפשר להתייחס אליו כקבוע, לפחות בסקאלה של כמה חודשים או שנה. במודלים מכניסים כמובן את האפקט של היזון-חוזר-חיובי שמתבטא בכך שכשאוויר מתחמם, נקלטים לתוכו יותר מים. כמות המים באוויר ניתנת לחישוב מחוקי הפיסיקה, בניגוד לכמות ה-CO2 באטמוספירה שתלויה במה שבני אדם יעשו.

באשר לאזכורים המרובים של אחריות האדם, ד"ר אל-גד כנראה לא שם לב כי בשפה שהתפתחה בתחום שינוי האקלים יש כמה מושגים שמוסברים בתחילת כל דו"ח של ה IPCC. ספציפית לענין שהוא מעלה יש אפקטים שאין ספק שהם תוצאה של פעילות אנושית, יש אפקטים שהם very likely ויש אפקטים שהם רק likely ולכן בדו"ח מצוין כל פעם תחת איזה קטגוריה נופל האפקט. יותר מכך, דו"ח ה- IPCC מתמקד בשינויים שהם עקב פעילות אנושית, ושלפיכך בני אדם יכולים להשפיע עליהם.

אוסיף שלדעת מדעני אקלים רבים הבעיה כבר אינה מדעית. השפעת האדם על שינוי האקלים הוכחה מעבר לכל ספק סביר. הבעיה עכשיו היא פוליטית. לכן דווקא אין להשתמש במונחים מדעיים נייטראליים אלא להדגיש שבני האדם גרמו לבעיה ועליהם לפתור אותה. דוחות קודמים של IPCC נוסחו בשפה נייטראלית יותר, ונעשו יותר תקיפים ככל שהתחוור שהבעיה חמורה ומחמירה.

באשר לטענה על השפעות חיוביות של CO2. כמובן שהחוקרים מודעים לכך שאקולוגיה היא מערכת מורכבת מאוד, עם הרבה מאוד השפעות ולולאות היזון חוזר חיוביות ושליליות. משום כך צריך אפילו "רק" בשביל לחזות את שינוי האקלים מודלים מסובכים מאוד. כדי לחזות את ההשפעות על הביולוגיה, למשל, צריך אנשים מדיסציפלינות אחרות לחלוטין (ביולוגיה), שמקבלים את התחזיות של מדעני האקלים בתור נקודת ההתחלה, ומשתמשים בהן כדי לנסות להבין מה יקרה למגוון הביולוגי, יבולים של צמחים שונים, אזורי התפוצה של בעלי חיים, ועוד.

אעיר עוד שפחמן דו-חמצני אינו נוצר מעשן, ערפיח, ואבק. ד"ר אל-גד מציין נכונה שהערפיח חוסם חלק מהקרינה ואפילו יש אפקט שנקרא global dimming שפרופ' אלפרט בארץ טוען שהוא local dimming ונצפה בפועל רק ליד ערים גדולות. השאלה אם כל זה מפחית את החימום או מגביר אותו. לשם כך יש מודלים מורכבים, שכן זה כלל לא ברור מאליו שאם החום נבלע באטמוספירה בגובה של 200 מטר האפקט שונה מאשר אם הוא נבלע בקרקע. באשר לאבק, בעבר דיברו על parasol effect שלפיו האבק פועל כמו "שמשיה" ומפחית את ההתחממות. כיום פחות חושבים שזה משמעותי.

באשר לחוקרים מישראל, אני מצטער אם אין אזכורים של מדענים ישראלים כמו פרופ' אלפרט, פרופ' רוזנפלד, פרופ' יקיר, פרופ' אילון, פרופ' שטרנברג, ועוד רבים שעוסקים באקלים ובהשלכות שינויי אקלים בארץ, אבל מה הקשר לעניין העקרוני של שינוי אקלים? נגיד אפילו שמחברי הדו"ח אנטישמים (הם לא), זה מבטל את ערכו? אוסיף עוד כי paleo-climate הוא תחום חשוב ומענין מאוד, אבל הדו"ח של ipcc לא מתמקד בו. לכן אין מקום לאזכור שינויי האקלים לא בשבר הסורי-אפריקני ולא בשום מקום אחר בעולם, לא בתקופת הקרח לפני 20 אלף שנה, ולא שהאקלים היה שונה לגמרי לפני 200 מליון שנה (אפילו ריכוז החמצן באטמוספירה היה גבוה יותר). באשר לחשיבותה של ישראל, שינויי האקלים אצלנו ובאזורנו מאוד חשובים לנו, אבל מה לעשות ואנחנו אכן סיכה על מפת העולם. בדו"חות עולמיים מתייחסים אלינו כחלק מהאזור שלנו, למשל הדוחות מנוסחים במונחים של "מזרח הים התיכון". וזו לא אנטישמיות.

אני שמח שד"ר אל-גד מצא את הספר של ווירט מענין וקרא את רובו. עם זאת, זהו אינו ספר לימוד של מדעי האטמוספירה או של אקלים בפרט. אני מתפלא שווירט לא מביא לפחות הסבר פשוט לאפקט החממה, שמתוכו גם אפשר להבין מה השפעת גזי החממה. לכן אני אביא הסבר כזה, פשטני אמנם, אבל ש"לוכד" את רוב הפיזיקה, בסוף תגובתי.

גם הטענה על הבנת עידני הקרח לא מדויקת, ואינני יודע ממתי הציטוט הזה. כיום יש הבנה טובה של עידני הקרח (מחזורי מילנקוביץ) אף שהיא לא לגמרי מסבירה הכל. אכן יש עוד הרבה מה לחקור בתחום, ולא את הכל אנחנו יודעים. בכל מקרה שינוי האקלים שאנו חווים כיום לא קשורים למחזורי עידני הקרח. גם ההתנהגות הפרטנית של שינויי האקלים שונה מהצפוי בעידני קרח, וגם הקצב. וגם אם כבר, אנחנו בעידן בין-קרחוני, ומה שהיה צפוי הוא שדווקא תהיה התקררות. כלומר ההיפך ממה שאנו חווים.

בענין סוגי העננים ד"ר אל-גד מתפרץ לדלת פתוחה. בודאי שחוקרי אקלים – שהם שיצרו את סיווגי העננות, ומסבירים כיצד הם נוצרים כלומר באיזה תנאים יווצר איזה סוג ענן – יודעים את כל מה שהוא ציין. מודלי מזג אוויר ואקלים הם מסובכים מאוד, נכתבו על ידי עשרות ומאות אנשים, משופצים כל הזמן, וכל כמה שנים יוצא מודל חדש טוב יותר. המודלים כוללים את כל האפקטים האלו, באופן הטוב ביותר שיכולים לכלול אנשים שעוסקים בתחומים האלו כל חייהם המקצועיים. למשל עננים מחזירים קרינה לחלל בצורה שונה, כולל כאלו שכהים יותר מהקרקע ולכן אפקטיבית לא מחזירים, וגם בולעים קרינה מהקרקע ומחזירים אותה בצורה שונה. גם כמות האנרגיה שמגיעה אל העננים (ואל הקרקע) מהשמש כמובן תלויה במעלת הרוחב, בשעת היום, ועוד ועוד (המספר של 1000 ואט למ"ר שד"ר אל-גד מזכיר הוא שיא הקרינה בצהרי היום במעלת רוחב נמוכה). זו אכן דוגמא לכמה מערכת האטמוספירה, ולכן האקלים, שכולל גם את האוקיינוסים והיבשות, ומורכב עוד יותר מ"רק" האטמוספירה, מסובכים. זו הסיבה שצריך מודלים נומריים שמריצים במחשבים, ואי אפשר לבצע חישוב עם נוסחאות על נייר. ועדיין, בשורה התחתונה, ההסבר שאני נותן למטה לאפקט החממה "לוכד" 90% מהתופעה (בערך החלק הזה מההפרש בין טמפ' גוף שחור בלי אטמוספירה לטמפ' בפועל), ומדענים הבינו שעליה ברמת גזי החממה באטמוספירה, בפרט CO2, תביא להתחממות הרבה לפני שהיו מחשבים. הגיעו למסקנה הזאת בראשית המאה ה-19 (לפלאס). והיא לא השתנתה.

הטענה בסעיף 3.3 בסיכום של ד"ר אל-גד שמתאן נפלט מפרמה-פרוסט נכונה, אבל זו בדיוק דוגמא להיזון-חוזר חיובי שמדאיג את מדעני האקלים, ומהווה נימוק מדוע אסור לנו לחכות. רוב העליה במתאן עד עכשיו נגרמה מפעילות אנושית, אבל אם ההתחממות תימשך הפליטה ממקורות טבעיים יכולה לעלות עשרות מונים על הפליטה האנושית. כנ"ל עם הקרח, עוד דוגמא להיזון-חוזר חיובי. בדיוק משום כך המדענים מזהירים שחייבים לעשות כל מאמץ למנוע עליה נוספת, כי אנו עלולים להגיע לנקודת tipping point שפתאום יתחילו להיפלט גזי חממה בכמויות עצומות, יותר מהפליטות האנושיות, וההתחממות שחווינו עד עכשיו תוגבר ותואץ.

המודלים כאמור לוקחים בחשבון את כל האפקטים שד"ר אל-גד מזכיר ועוד יותר, והם מראים בבירור שהשינוי עד עכשיו הוא כתוצאה מהפעילות האנושית.

התמונה שלמטה מראה כיצד המודל מחקה היטב את התצפיות כאשר כוללים בו את התרומה האנושית, ולעומת זאת כיצד התצפיות מתבדרות ומתרחקות מתחזיות המודל ללא התרומה האנושית. זו בדיוק ההשפעה האנושית, ואלמלא הפליטות האנתרופוגניות זו הטמפרטורה הגלובלית שהיינו חווים היום.

הגרסה הקצרה והפשטנית לאפקט החממה

קרינת השמש פוגעת בפני כדור הארץ ומחממת אותם, הקרינה נפלטת חזרה כחום. לשם הקירוב הפשטני נניח כי כל הקרינה שנפלטת מהשמש נבלעת בפני כדור הארץ (כל האנרגיה שנופלת על שטח של מעגל ברדיוס 6400 ק"מ, שזה כבר קירוב, במרחק של 150 מליון ק"מ מהשמש, שזה עוד קירוב), כלומר שכדה"א גוף שחור (שוב קירוב). הקרינה הזאת מחממת את פני כדור הארץ, נפלטת שוב באורכי הגל המתאימים לטמפרטורה של פני כדה"א (אותה כמות אנרגיה אבל שנפלטת מפני שטח של כדור, שוב קירוב, ברדיוס 6400 ק"מ). הקרינה מהשמש היא באורכי גל אופטיים (גוף שחור בטמפ' 5700 מעלות בקירוב) ואם תעשו את החישוב (כמות האנרגיה שווה לקבוע בולצמן כפול הטמפרטורה בקלווין בחזקת 4 כפול השטח) הקרינה מכדור שחור כאמור תהיה באורכי גל של אינפרה-אדום (טמפ' של הגוף השחור בערך מינוס 18 מעלות). עכשיו נניח כי האטמוספירה בולעת את כל הקרינה באורכי הגל האלו (עוד קירוב), מתחממת, וכמובן מקרינה אותה חזרה, נניח שוב שכגוף שחור (מאוד לא נכון, אבל למרבה הפלא יוצא בערך נכון). הקרינה היא לכל הכיוונים ולכן בערך חצי מהקרינה מוקרן שוב לפני הקרקע, וחצי בורח לחלל (חצי ולא 1% כפי שד"ר אל-גד כותב בסיכום שלו בסעיף 3.2 ואני לא יודע מאיפה לקח את המספר הלא-נכון בעליל הזה). נניח שוב כי החצי שפגע בקרקע נבלע כולו, ולכן הטמפרטורה תעלה כי עכשיו זה פי 1.5 קרינה שפוגעת בפני הקרקע מאשר קודם כשלקחנו בחשבון רק את הקרינה מהשמש. לכן הקרקע תפלוט עכשיו יותר, והאטמוספירה שוב תבלע ותקרין, וכולי. כשעושים את החישוב בהנחה שיש שיווי משקל (מה שפוגע בקרקע בדיוק מספיק כדי שטמפ' הקרקע תהיה כך שחצי ממה שנפלט בתוספת המקור מהשמש יתנו טמפ' כזאת) מקבלים ששיווי המשקל בערך כאשר פני הקרקע והאטמוספירה הם בטמפרטורה של פלוס 18 צלזיוס. זה כמובן קירוב מאוד גס, כי כולנו יודעים שטמפרטורת הקרקע לא רק משתנה משעה לשעה אלא שונה דרמטית באזורים שונים בכדור הארץ, וגם טמפרטורת האוויר כמובן שונה באזורים שונים, ויותר מכך יורדת עם הגובה, וכלל אינה קבועה אפילו מעל אותו מקום. אבל אם עושים את החשבון בצורה הכי גסה, back of the envelope, כפי שתיארתי, מקבלים תוצאות מאוד קרובות לטמפ' האמיתית הממוצעת של פני כדור הארץ. כמובן שהמודלים הרבה הרבה יותר מפורטים ומדויקים וכוללים את תכסית הקרקע ואת הפרופיל של האטמוספירה, כולל עננות ממוצעת (שהיא אכן בעיה מאוד גדולה כי העננות משתנה כל הזמן).

עכשיו צריך להוסיף את השפעת השינוי בגזי החממה. זה אכן אפקט "מסדר שני" שהמודל הפשטני שלמעלה לא כולל. לפיכך אוסיף שבפועל רוב הקרינה נבלעת באטמוספירה כבר עד גובה מסוים, ואז גם מה שנפלט כלפי מעלה נבלע שוב ונפלט שוב (העובי האופטי של האטמוספירה בתחום ה- IR גדול בהרבה מ-1). לכן אפשר להבין שאם הריכוז של הגזים שבולעים IR עולה, הקרינה מפני הקרקע נבלעת קרוב יותר לפני הקרקע, והגרדיינט של הטמפרטורה באטמוספירה משתנה כך שטמפרטורת פני הקרקע עולה. זה כמו להוסיף עוד שמיכה בחורף, כך שהטמפרטוה על העור נעשית גבוהה יותר, אף שכמות החום שהאדם מייצר נשארת קבועה.

סיכום של ד"ר סטופ

ארגוני הסביבה בעלי הכוונות הטובות מפחידים אותנו עם קץ החיים על פני כדור הארץ. הם טועים. החיים שרדו שינויי אקלים עצומים בעבר, כמו עידני הקרח, והכחדות המוניות של 90% מהמינים. הבעיה היא לא האקולוגיה "בגדול", הבעיה היא החברה האנושית. מה יקרה אם מאות מליונים או מליארדים לא יוכלו יותר להתקיים במקומות מושבם? תראו מה קורה עכשיו עם הפליטים מאפריקה, וזה "בסך הכל" מלחמות מקומיות ואולי מאה אלף שבורחים בשנה. תארו לכם שממש פשוטו כמשמעו לא יהיה ניתן לגדל אוכל לחצי ממלירד האפריקאים ו-500 מליון יברחו כדי לא למות. או בבנגלדש, שחצי משטחה יוצף. מה יעשו כל תושבי החצי המוצף? איפה יגדלו אוכל לכל התושבים אם חציים יברח לחצי שלא יוצף?

אילו הבעיות העומדות לפיתחנו, כמו גם בעיות "של עשירים" כמו התייבשות נהרות באירופה שמשמשים לשינוע סחורות, או לקירור כורים גרעיניים. אני אישית, לדוגמא, לא קראתי על הבעיה הזאת עד שהתרחשה בקיץ האחרון, ולהיפך, חשבתי שכורים גרעיניים יכולים להוות פתרון להפקת חשמל בלי פליטת גזי חממה. לא הבנתי שפשוט כמשמעו אי אפשר יהיה לצנן אותם. אני לא בטוח שמישהו חזה את זה. וזו שוב דוגמא שהיקום מפתיע אותנו כל הזמן, לפעמים לטובה, לפעמים לרעה. בודאי שאיננו יודעים הכל ואיננו יכולים לחזות הכל.

הצעתו של אל-גד ראויה לבחינה, בתנאי שבמקביל עושים מה שאפשר כדי להפחית פליטות גזי חממה ולעבור לאנרגיה מתחדשת. אין לנו זמן לבדוק ולחקור, אנחנו רואים את השינויים ממש מול עינינו. זה כבר לא ענין תיאורטי שמדענים מזהירים מפניו כמו לפני 30 שנה.

בניגוד לחוזי השחורות שטוענים שאין מה לעשות, מדעני ה- IPCC חושבים שמכיוון שהשינוי, לפחות עד עכשיו, הוא תוצאה של פעילות אנושית, בני אדם יכולים גם למתן את השינוי או אף להופכו – באמצעות מעבר לאנרגיות מתחדשות, כולל סולארית, אגירת אנרגיה, כולל באמצעות סוללות, וכיום מדברים יותר ויותר על carbon sequestration שפירושו ממש לשאוב פחמן מהאטמוספירה ולשמור אותו מחוץ לה.

אציין שבתכתובת בינינו ד"ר אל-גד אמר לי שהוא בעד מעבר לאנרגיות מתחדשות ואפילו דחף לכיוון הזה כבר לפני עשורים. לא מסיבות של שינויי אקלים אלא מסיבות אחרות כמו זיהום אוויר, וסיבות גיאו-פוליטיות.

כתבתי לו שאינני מבין מדוע הוא מבקש "לעצור ולחשוב" אם למעשה הוא תומך בפתרון העיקרי שמציעים, קרי – הפסקת השימוש בדלקי מחצבים ומעבר לאנרגיות מתחדשות. לא הצלחתי להבין את תשובתו.

אינני מתנגד ל"צוותי חשיבה". תמיד טוב לבדוק מחדש. אבל הנקודה שמדעני אקלים, וכבר לא רק הם, מדגישים, היא שאין לנו זמן לחכות למסקנות צוותי חשיבה. צריך לפעול עכשיו בהתאם למיטב הידע המדעי ולקדם את פני הרעה. גם באמצעות הפחתת האפקט mitigation וגם באמצעות התכוננות לשינויים שהם כבר בלתי נמנעים adaptation.

למעונינים הלא-מקצועיים אפשר לקרוא את ה Summary for Policy Makers ואין צורך לנסות לקרוא את כל הדו"ח. שכפי שד"ר אל-גד כותב הוא ארוך מאוד ומקיף מאוד.

או, עוד יותר פשוט, את הערך בויקיפדיה על התחממות גלובלית.

וכן מאמר שכתבתי על הנושא בשנת 2022 וגם מאמר משנת 2019.

ולגישה הפוכה מזאת של ד"ר אל-גד קראו את מאמרו של ד"ר לורבר