כריכת ״משוררת״ ספרה של ציפי שחרור

בימים אלו יצא לאור ספרה החדש, ה-30 במספר, של ציפי שחרור משוררת (בית עקד, 2023), שכולל את השיר מעורר המחלוקת שאנו מביאים להלן על המשוררת האהובה ביותר שלנו, לאה גולדברג.

שחרור, כאשר נשאלה על השיר, הבהירה שהיא מעריכה מאוד את לאה גולדברג, הן כאדם והן כיוצרת. ועם זאת, גם לגולדברג אפשר להתייחס בצורה ביקורתית. בפרט, למרות שהייתה משוררת אישה בסביבה גברית, לא פעלה מספיק לטיפוח משוררות נשים אחרות, ולמעשה פעלה כחלק מהממסד הגברי.

שחרור מציעה לחשוב על כך כשקוראים את השיר.

השיר פורסם כבר ב”הארץ” מוסף הספרות בחמישי לינואר 2021.

המערכת

ציפי שחרור. ויקיפדיה

מר וגברת לאה גולדברג מאת ציפי שחרור

מַר וּגְבֶרֶת לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג. אִשָּׁה הוּא אִישׁ הִיא.

מְעֻדֶּנֶת וּגְבִירָה בְּאַרְמוֹנָהּ אוֹ אִכָּר מַרְעִים קוֹל מְזָרֵה

אֵימָה. מַר וּגְבֶרֶת לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג,

מִי אַתְּ בִּתְשׁוּקָתֵךְ, נִקְרַעַת עַד דַכָּא,

לְגֶבֶר שֶׁיַּחֲפֹן מָתְנַיִךְ. שָׁדַיִךְ.

מִי אַתָּה לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג מִי אַתְּ לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג.

מְשׁוֹרֶרֶת סוֹפֶרֶת מְתַרְגֶּמֶת מַחֲזָאִית עִתּוֹנָאִית

צַיֶּרֶת חוֹקֶרֶת אֵשֶׁת עוֹלָם וְאֶרֶץ.

שַׁלִּיטַת הַמּוּזוֹת.

בִּבְדִידוּתָהּ שׁוֹאֶפֶת נוֹשֶׁפֶת עֲשַׁן 100 סִיגַרְיוֹת.

בְּקִנְאָתָהּ מְחַשֶּׁקֶת, מַעֲלִימָה מְשׁוֹרְרוֹת,

כְּגֶבֶר בֵּין גְּבָרִים רוֹדָה, וְלֹא תָּנִיחַ

לְנָשִׁים לְהִתְחַמֵּם בְּאֵשׁ הַתְּהִלָּה. לָדוּר בְּמָעֻזָּהּ

לָשִׂים רַגְלָן בְּכָסִית, מַרְתֵּף הַמְּשׁוֹרְרִים הַשִּׁכּוֹרִים,

מַלְכָּה בֵּין מְלָכִים הִיא הָאַחַת!

מַרְעִידָה מַרְטִיטָה בְּשִׁירַת אַל מָוֶת

אֶת עֲשַׁן אֲסוֹנָהּ. צְרִידוּתָהּ.

מִי אַתְּ לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג. מִי אַתָּה לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג.

לוּ יַחְשֹׁק בָּהּ גֶּבֶר. וְיִשָּׂא אוֹתָה אֶל מִטָּתוֹ,

הֲיִנָּשֵׂא לָהּ. אוֹ יֵלֵךְ. אַךְ הִיא הַלֵּאָה – לֵאָה

וְאֻמְלְלָה בַּמְּשׁוֹרְרוֹת. גְּאוֹנָה כְּאֶבְיוֹנָה.

וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין הִיא מַלְכָּה – עֲקָרָה,

כִּי לֹא הָרִיתִי, אֶלָּא שִׁירִים. כָּתַבְתְּ בְּדָמַיִךְ.

וְשׁוּם אָדָם וְשׁוּם בְּהֵמָה לֹא אָכְלוּ לֶחֶם מִיָּדַיִךְ,

כָּתַבְתְּ בְּמוֹ נַפְשֵׁךְ .

מַר וּגְבֶרֶת לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג, אֲדוֹנִית הַשִּׁירָה וְאֵין

בִּלְתָּהּ וְלֹא נְדִיבוּת לְהַעֲנִיק לְאֵל יָדָהּ לִפְתֹּחַ

שַׁעַר לִמְשׁוֹרְרוֹת דּוֹרָהּ לָבוֹא בַּמַּמְלָכָה, לְהִצְטוֹפֵף בֵּין

מְשׁוֹרְרֵי הַשְּׂרָרָה בַּעֲלֵי הַמֵּאָה.

לוּ רַק הָיְתָה קוֹטֶפֶת עָלֶה מִזֵּר הַדַּפְנָה שֶׁעַל רֹאשָׁהּ

לְהַעֲנִיק לְאַנְדָה עָמִיר חֲבֶרְתָּהּ, לְיוֹכֶבֶד בַּת

מִרְיָם לְאֶסְתֵּר רַאבּ שֶׁלִּקְּטוּ מִפֵּרוּרֵי הָאוֹר הַמְּעַט.

אַךְ הִיא הַלֵּאָה נִבְחֶרֶת מֻפְרֶדֶת מֻכְתֶּרֶת מַאֲפִילָה.

וּבֶהֱיוֹתָהּ וּבְדִידוּתָהּ, נֻקְשָׁה כְּרַכָּה.

מְשׁוֹרֶרֶת-אֱלוֹהִית גַּלְמוּדָה,

אַף שֶׁהִכְתִּירוּהָ וּנְשָׂאוּהָ נוֹתְרָה בְּגַפָּהּ.

מִי אַתְּ מִי אַתָּה, מַר וּגְבֶרֶת לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג –

בְּצִלֵּךְ הָאָרֹךְ הַמִּתְפָּרֵשׂ, בְּשִׁירָה אַלְמוֹתִית.

מכְשֶַּׁפתֶ.

לוּ הָיִית נֶאֱהֶבֶת לוּ חָבַרְתְּ לַמְּשׁוֹרְרוֹת וְנִטְמַעְתְּ בָּן

לוּ הָיִית בְּטוּבֵךְ סוֹלֶלֶת דֶּרֶךְ בִּמְעַט, שֶׁיִּשָּׁמְעוּ גַּם

קוֹלוֹת הַנָּשִׁים.

הֶהָייִת הָאַחַת?

לאה גולדברג. מכון גנזים

תגובה אחת

  1. אילן ברקוביץ’ בפייסבוק :ב-4.9.2023 פרסמה פרח השירה הצעירה נועה שורק (ילידת 1996) פוסט בדף הפייסבוק שלה על אודות המשוררת אסתר ראב (1981-1894) במלאת 42 לפטירתה. בפוסט הנלהב היא תיארה אותה כ”משוררת הצברית הראשונה” ש[כתבה] “שירה נשית שהקדימה במובנים רבים את המשוררות הנשים של דור המדינה”. דבריה הזכירו לי את השיר שלפנינו מאת המשוררת והסופרת ציפי שחרור (ילידת 1953, רמלה, תל אביב), שפורסם לראשונה במוסף לתרבות וספרות של עיתון הארץ בינואר 2021 ולאחרונה פורסם שוב באתר יקום תרבות לכבוד צאת ספר שיריה החדש לאור, “משוררת”, שהוא כונס לתוכו (2023, הוצאת עקד, עריכה: ד”ר שילהב קסט וציפי שחרור, עמ’ 61-60).
    בשיר המסעיר, המרתק, הנפלא ויוצא הדופן של שחרור – בספר עצמו הוא הארוך ביותר בין שירי הספר הקצרים הרבה יותר – היא מזכירה במהלך הבית הרביעי קבוצת משוררות שנולדו מעט קודם למשוררת לאה גולדברג ונפטרו אחריה: אנדה עמיר פינקרפלד (1981-1902), יוכבד בת מרים (1980-1900) וכאמור אסתר ראב (לעיל). ראב עצמה סיפרה כיצד עזבה את חוג המשוררים התל אביבי, שכלל את אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן, כאשר לאה גולדברג הגיעה אליו בשנות השלושים וכמו תפסה את מקומה. לאחר מותה של גולדברג ב-1970 היא גם כתבה לזכרהּ שיר המתחיל במילים “היות אישה בודדה / עם שירה בקרבֵּךְ” (ראו באתר פרויקט בן יהודה, “שיר ללאה גולדברג,). רוב המשוררות הנזכרות בשיר של שחרור נולדו במזרח או מרכז אירופה. מעניין ששחרור מזכירה ראשונה בשיר את אנדה עמיר שכן בשיר מוקדם יותר בספר, “מפוייסת”, היא מציינת בשוליו כי הוא נכתב בהשראת השיר “לאביב לא אכפת” מאת אותה “המשוררת אשר בנעוריי פתחה לי דלת לשירה” (עמ’ 12) והרי בשיר על מר וגברת לאה גולדברג עיקר הטרוניה והביקורת נסובה על כך שגולדברג עצמה לא פתחה דלתות לשירה למשוררות נשים אחרות זולתהּ.
    לדעתי מדובר באחד השירים המשמעותיים שפורסמו בשנים האחרונות בעיתונות הספרותית שלנו. שנה קודם פרסומו במוסף הארץ (לעיל) פורסם באותו המוסף מאמר פרי עטי במסגרת המדור “משורר בשטח” תחת הכותרת: “לאה גולדברג היא לא המשוררת הלאומית שלי”. המאמר יצא נגד הסגידה נעדרת כל הביקורת של סוכני התרבות של גולדברג לשירתה ועורר מיד עם פרסומו כעס רב מצד אותם סוכני תרבות כלפי. אני מניח שגם פרסום השיר של ציפי שחרור אודות מר וגברת לאה גולדברג עורר את כעסם כלפיה אבל ראו כמה הוא משחרר, כמה הוא קרנבלי, כמה הוא סוער וגם כמה הוא חומל. הוא גם נחתם בשאלה כבדת משקל: האם המשורר הגדול או המשוררת הגדולה יכולים להיות כאלה רק אם הם זוכים בכתר המלוכה הדמיוני או הממשי מבלי לאפשר לאחרים לפרוח תחתיהם? אולי יש כאן גם קריאה לרביזיה תרבותית מצדה של שחרור, שמתכתבת גם עם המהפכה המזרחית בשירה הישראלית של העשורים האחרונים.
    כך או אחרת לא נותר לנו אלא להתענג על השיר שלפנינו, שאפילו יכול לשמש כבסיס למחזה על חייה של לאה גולדברג באופן קצת אחר מזה המקובל.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

4 + ארבע עשרה =