ראו את סיכום התחרות ואת הזום בו הכרזנו על הזוכות, הוקראו נימוקי השופטים, והזוכות הקריאו את שיריהן.
מנימוקי השופטים לזכיה
סדרה של תיאורים מרתקים – חלקם מציאותיים כמו “ריח שער”, “עֲנָבִים נִקְטָפִים מִכֶּרֶם”, ואחרים דמיוניים כמו “אורנים מִתְבַּשְּׁלִים עַל כִּירוֹת” – בונים אווירה דיסטופית של “בַּיִת בְּשׁוּם מָקוֹם”.
הנושאים של תחילת השיר חוזרים מעגלית בחלקו השני: “ריח שער” – “ריח היער”. גם השער חוזר בביטוי יצירתי “צַמּוֹת שֵׂעָר נִקְלָעוֹת / כְּמוֹ צָרוֹת קְטַנּוֹת”. אורנים מתבשלים ואחר כך נשרפים, הכירה מבליחה שוב ונכבית.
בחלקו השני של השיר התיאורים נכנסים פנימה אל הנמען: “אותך”, “בך”, “מתוכך”, ומבשרים את חורבנו האישי.
ראיון: שני אגמית מגרה עונה לחגית בת-אליעזר
חגית: כיוון שלא השתתפת בפגישת הזום, ספרי-נא על עצמך.
שני אגמית: שמי שני אגמית מגירה, בת 35, אם לשני ילדים, נשואה. אני בעלת תואר ראשון בספרות עברית מטעם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, יוצרת וכותבת שירה. בימים אלו אני ספרנית בספרייה הציבורית בדימונה, ומורה להיסטוריה בבית ספר אחווה בעיר. נולדתי, גדלתי, והתחנכתי בעיר דימונה.
השירה והכתיבה בשבילי הן קרקע פורייה, אדמה טובה לחיים טובים ושמחים יותר. הכתיבה היא כלי להביא את עצמי לעולם בכל פעם מחדש.
חגית: איך נודע לך על תחרות השירה של “יקום תרבות”?
שני אגמית: הגעתי לתחרות דרך דף הפייסבוק שנקרא “קולות קוראים לכתיבה” בעריכתה של טלי בלייכר.
חגית: ממתי את כותבת שירים?
שני אגמית: הכתיבה הינה חלק ממני. מגיל מאוד צעיר הייתי זאת שכולם פונים אליה כשצריך לכתוב ברכות לאירועים כאלו או אחרים. במהלך לימודיי באוניברסיטה הכרתי את העולם הרחב של הספרות והשירה.
חגית: מה עוד את כותבת?
שני אגמית: אני כותבת בעיקר שירה, אך גם סיפורים קצרים.
חגית: מתי נכתב השיר הזוכה? האם במיוחד לתחרות?
שני אגמית: השיר הזוכה נכתב לאחר שקראתי על תחרות השירה של “יקום תרבות”. משהו במילה “חופש” גרם לי לכתוב על הרגשת החופש האמיתית.
חגית: מה את נוהגת לקרוא?
שני אגמית: לצערי, מפאת חוסר זמן, אינני קוראת הרבה. אבל, מה שאני כן קוראת זה בדרך כלל סיפורת עברית או ספרות העולם. כשאני פותחת ספר, ונחשפת לאופי הכתיבה שלו, אני בוחרת אם להמשיך לקרוא אותו. אני קוראת, אם הכתיבה בספר ייחודית, או שהספר מדבר על החיים עצמם.
חגית: האם שירייך התפרסמו? באילו במות?
שני אגמית: הכתיבה שלי מתפרסמת בדרך כלל בבמות האינטרנט, ובעיקר פייסבוק. עד כה לא הוצאתי ספרים לאור. אני מאמינה שבזמן המתאים הכתיבה שלי תמצא את מקומה בעולם.
חגית: לסיום הריאיון, אנו שמחים לפרסם כאן עוד שיר שלך.
