פרופסור רימון כשר מנתח את כתביו של הסופר העברי המפורסם מיכה יוסף בן גריון ברדיצ'בסקי, ומוצא שיחסו לדת היהודית היה מורכב מעל ומעבר למה ששיערו עד כה.
כך, למשל, מגלה פרופסור כשר כי ברדיצ'בסקי החשיב את האל המקראי לרק אחד מפנתיאון שלם של אלים שאותם עבדו בני ישראל בימי קדם.
המערכת
לציון 158 שנים להולדתו של מיכה יוסף בן גריון ברדיצ'בסקי, מהסופרים וההוגים העבריים החשובים ביותר ומאבות היהדות "החילונית", ב-19 באוגוסט 1865. אנו מביאים פרק ממחקרו החשוב של פרופסור רימון כשר פנתיאון עברי: עיונים בתאולוגיה החילונית-אלילית של מיכה יוסף ברדיצ’בסקי (רסלינג, 2023).
במחקרו מנתח פרופ' כשר לראשונה את יחסו המורכב מאוד של מיכה יוסף בן גריון לדת היהודית ולאלוהים המקראי, ומראה עד כמה יחס זה היה מורכב. כמעט, ויותר מכמעט, "פגאני", שכן בן-גריון עסק גם באלים אחרים מלבד האל המקראי-יהודי ולא ראה בו יחיד בתרבות עם ישראל.
ספר זה הוא בגדר המשך והעמקה לספר קודם של כשר ביחד עם חזוניאל טוויטו חילון על טהרת הקודש: עיונים בגישה החילונית למקרא של סמולנסקין וברדיצ'בסקי (רסלינג, 2022).
ממחקרים אלו ברור שנכונה הייתה הטענה שיש לראות בבן גריון את אחד מאבות האידיאולוגיה הכנענית בתרבות העברית.
הנה תקציר הספר:
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1921-1865) היה סופר פורה והוגה דעות מקורי. מתוך מכתביו הרבים עולה שמַשׂאַת נפשו הייתה לעסוק בתיאולוגיה, אולם לפרנסתו נזקק לפרסם סיפורים. בין שפע כתביו לא ניתן לגלות חיבור שיעסוק כולו בתיאולוגיה, ושמא לא כתב מאודו חיבור מעין זה. אבל בסיפוריו ובמכתביו הרבים אצורות קביעות תיאולוגיות רבות, לעתים סותרות. הספר הנוכחי הוא פרי ניסיון לשרטט את התיאולוגיה של ברדיצ'בסקי לאור קביעותיו האקראיות. המסקנה העולה מתוך דברי ברדיצ'בסקי היא שהוא האמין בקיומן של ישויות אלוהיות רבות. בין ישויות אלה ניתן למנות, למשל, את: אלוהי ישראל; האֵלים אותם עבדו הישראליים בתקופת בית ראשון; הטבע; יצורים שמימיים שונים (מטטרון, שטן, שׂרים); ואף בני אנוש, אם כפרטים בודדים ואם כקבוצה; ואף את ישו ראה כאֵל משום היותו סלחן ובורא חוקים חדשים.
שורה ארוכה זו של ישויות אלוהיות קרויה בספר זה "פנתיאון עברי". בצד עצם חשיפתו של פנתיאון זה עולה השאלה: איזו מבין הישויות המרכיבות את הפנתיאון מועדפת/נערצת על ברדיצ'בסקי? האם אלוהי ישראל, הזוכה למירב תשומת הלב, או שמא ישויות אחרות?
האידיאולוגיה החילונית של ברדיצ'בסקי, המושפעת בין השאר מ"פילוסופיית החיים" של ניטשה, אינה מותירה מקום לספק שאלוהי ישראל אינו תופס את מקום הבכורה בפנתיאון. זאת אף זאת, אלוהי ישראל זוכה לשפע של הערות ביקורתיות נוקבות, ואף להתרסה כלפיו, עד כדי העלמתו. בניגוד לכך קיימות שתי ישויות אלוהיות אחרות הזוכות לאהדה רבה מצד ברדיצ'בסקי: הטבע, כלומר סיפוק החושים היצריים והערצת היופי ואהבת החיים מזה, והאֵלים וטקסי פולחנם מזה. ישויות אלה תופשות את מקומו של אלוהי ישראל.
להלן הפרק האחרון בספרו של רימון כשר בהוצאת רסלינג, הסדרה לדת ולתיאולוגיה, עמודים 131 עד 142. הפרק שמסכם את התזה והממצאים של המחקר המדהים:
משה גרנות מגיב:
קראתי את המאמר של רימון כשר על ברדיצ'בסקי – חידושים ממש אין שם לגבי ברדיצ'בסקי החילוני, הכנעני והמכיר בפנתאון עברי קדום, אבל הסקירה שלו בנויה היטב ומחכימה.