סגירת מעגל – אינדיאנה ג’ונס האחרון

אוהד שרון בביקורת על הסרט החמישי, וכנראה האחרון, על הארכיאולוג אינדיאנה ג’ונס, “אינדיאנה ג’ונס וחוגת הגורל”, שהוא גם סגירת מעגל בסדרה.

המערכת

בסרט המשך כזה נשאלת השאלה הקבועה שאנו שואלים בסרטים כאלו, שהם נפוצים מאוד היום: האם גם סרטו החדש של הריסון פורד בתור אינדיאנה ג’ונס מצליח, כמו בסרטיו הקודמים, לספק את הקסם שכבש מיליוני מעריצים ברחבי העולם, או שהסרט הוא שימוש מופרז במותג אהוב ומצליח, רק בשביל להשיג עוד כסף מהמעריצים, ולא בגלל איכותו.

הסרט מתחיל בסצינת מעבר, שבה אינדיאנה וחברו הטוב בזיל שו מנסים למנוע מהנאצים לגנוב אוצרות עתיקים. הם מגלים מחצית מהחוגה של ארכימדס, שנטען כי היא מסוגלת לאתר סדקים בזמן, וגונבים אותה מהנאצים.

במהלך הסרט מופיעות דמויות שהיו בסרטים הראשונים. גם בשביל מעריצים אדוקים של הזיכיון, שמבינים רפרנסים או איזכורים של דמויות כאלה מסרטים קודמים, ונהנים מהנוסטלגיה, וגם בשביל צופים חדשים, שבאים להנות מהאווירה, ובאמצעות הדמויות מהעבר יכולים להבין מה המוטיבים של הדמויות הראשיות, ולקבל הסבר קצר על העבר מבלי לראות את הסרטים הקודמים.

הסרט קופץ לשנת 1969, אחרי שארצות הברית הצליחה להנחית חללית על הירח.

אינדיאנה ג’ונס חיי בנפרד מאשתו אחרי מות בנם במלחמה, ומאולץ לצאת לגמלאות מעבודתו כמרצה לארכיאולוגיה.

ביום האחרון שלו בעבודה הוא פוגש את בתו של חברו הטוב בזיל שו, הלנה (פיבי וולר-ברידג’), שמבקשת לראות את החוגה. הוא אינו יודע שיש אנשים, כולל הלנה עצמה, שרוצים את החוגה לעצמם, כל אחד מסיבותיו שלו.

החוגה נגנבת, וג’ונס מואשם ברצח שהוא לא ביצע. הוא יוצא למצוא את החוגה הגנובה, את הלנה שנעלמה, וכדי לנקות את שמו מהרצח שהוא לא ביצע.

הסרט משתמש במוטיבים קבועים של סרטי ציד אוצרות כגון: פתרון חידות מסובכות; מסע למקומות מרהיבים; טוויסטים של בגידות; הגיבור מוצא רמזים שמובילים לאוצר רק כדי לגלות שהנבל עקב אחריו ולקח אותם. הסרט לא מחדש, ואין בו נסיון להראות צד שונה של סרטי הרפתקאות, אבל הוא כן משתמש בקלישאות אמנם, אבל אהובות על הקהל, ומפיק מהשחקנים את המירב.

פיבי וולר-ברידג’ מביאה משב רוח רענן כדמות נשית שהיא לא מושא האהבה של הדמות הראשית, שהיא כבר מבוגרת מדי בשביל רומנטיקה, אלא כאשה עצמאית, חכמה, אמיצה, והרפתקנית בזכות עצמה. היא נותנת לנו נקודת מבט של מישהי שבהתחלה מוכנה להקריב הכל עבור כסף, אבל הדמות שלה מתפתחת במהלך הסרט והיא מבינה שיש דברים יותר חשובים מכסף, שהיא לא תהיה מוכנה לוותר עליהם. אחד הדברים הלו הוא הקשר שלה עם אינדיאנה ג’ונס.

בנוסף יש בסרט את הנבל הנאצי יורגן (מאדס מיקלסן), שנותן משחק טוב של איך נבל אמור להופיע בסרטים האלה. הוא מנסה להשיג את האוצר ויהי מה, ובסוף, כשהוא משיג אותו הוא מבין שזה לא מה שהוא רצה. הדבר הכי טוב בדמות הוא הקשר בינו לאינדיאנה ג’ונס, מסצינת ההתחלה בעבר, שבה רואים את הקשר בין שתי הדמויות לחוגה, ואיך שהוא מתפתח בהמשך באופן מאוד מענין. עם זאת אין עוד משהו שזכור במיוחד מדמות הנבל, משום שהוא לא עושה דברים ראויים לציון במיוחד בסרט.

כמו בכל הסרטים האחרים בסדרת אינדיאנה ג’ונס, האריסון פורד נותן לנו דמות שאנחנו יכולים להזדהות איתה ולרצות שתמשיך להצליח. לראות
איך הוא מצליח להתגבר על כל המכשולים למרות גילו המבוגר, ובמיוחד פורד טוב ביצירת הקשר והמשחק מול שאר הדמויות הראשיות.

הסרט מביא לנו סיום לעלילותיו של אינדיאנה ג’ונס משום שהוא מראה לנו שגם עם הרגעים הקשים שקרו, אי אפשר להישאר בעבר, וצריך להמשיך הלאה. אנחנו שייכים להווה ולא לעבר, וזה לא משנה כמה קשים החיים, יש אנשים שצריכים ואוהבים אותנו ואסור לוותר.

הסרט הזה לדעתי מספק גם לצופים שלא ראו את הסרטים הקודמים הנאה של סרט חדש. לא סרט מושלם, אין יותר מדי רגעים מותחים, ויש הרבה רגעים צפויים, אבל הסרט מהנה וקליל. גם המעריצים יאהבו לצפות, בגלל האיזכורים והרצון לתת לאינדיאנה ג’ונס לסיים את הסיפור שלו בכך שהוא מגשים חלום, ומבין שהוא לא לבד. למי שצפו בכל הסדרה הסרט מספק רגעים מרגשים עם סגירת מעגל מהסרט הראשון ועד הנוכחי.

צפו במקדימון של הסרט:

קיראו גם

אינדיאנה ג’ונס הצעיר