חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על “תערוכת הפרח” במוזיאון העיר חיפה
מאורעות העבר, שזוכים לזיכרון היסטורי הם בדרך כלל קשים, וכוללים עימותים בין קבוצות אנשים, ועל כן מעוררים מחלוקת.
מוזיאון העיר חיפה, העוסק במרחב האורבני ובהיסטוריית העיר, מציג תערוכות אמיצות, שמתעדות גם צדדים מצערים בעברה של העיר. לדוגמא, תערוכת הזמר מייק ברנט, יליד חיפה, עליה כתבתי באתר חדשות חיפאי “חי פּה”, מציגה לצד הצלחתו הבינלאומית את בדידותו בחו”ל, את ניסיון ההתאבדות שלו שהביא לפציעתו, ואת מותו הטרגי בקפיצה מחלון ביתו בפריז.
כדוגמה נוספת, תהליך פינוי בינוי של רחוב ברל כצנלסון בחיפה, שהחל בשנת 2018, והסתיים לאחרונה בשורות בנינים חדישים, תועד בשנת 2019 בתערוכה בשם “מסיבת הרס”, עליה כתבתי כאן באתר.
לעומת תערוכות אלו, בעלות פן מצער, “תערוכת הפרח” החדשה של מוזיאון העיר חיפה, באוצרותה של יפעת אשכנזי, המציגה מבט היסטורי וחדש על מסורת חיפאית של תערוכות הפרחים שנערכו בעיר מדי שנה במשך 4 עשורים עד אמצע שנות התשעים של המאה ה-20, ופעם נוספת בשנת 2012, משרה שמחה חד משמעית, התמוגגות, התפעלות, ויושבת בלב ליבו של הקונצנזוס.
בשנת 1951 נערכה לראשונה תערוכת הפרחים בחיפה, ביוזמתו של דוד צירקין, מנהל המדור לשתלנות וגננות בעיריית חיפה. בשנים הראשונות היה מופקד על ארגון התערוכה אדריכל הגנים משה רול. לאחר מספר שנים, כאשר הוחלט להרחיב את היקף התערוכה, ההפקה עברה לשמואל ביאליק, מנהל המדור לספורט ולנוער בעיריית חיפה, שייסד את “החברה לתערוכות, ירידים ואירועים”, שארגנה פסטיבלים רבים בעיר. תערוכת הפרחים הייתה בין האירועים המרכזיים של חג הפרח, בהשתתפות בעלי משתלות וחנויות פרחים מכל רחבי הארץ, וכן הוקמו דוכנים של ארצות שונות, דוגמת צרפת, הולנד, ארצות הברית, סינגפור. לכבוד התערוכה עוצב כל שנה לוגו שונה, ונוצרו עבורה פריטים מיוחדים: כרזות, מעטפות דואר, בולים, גלויות, חוברות, ועוד. תערוכות הפרחים התקיימו בגנים בעיר בחודשי האביב כמעט כל שנה. ב- 1967 נערכה התערוכה ה- 16. זה אומר, שמאז תחילת המסורת ב-1951 ועד 1967 הייתה רק שנה אחת ללא תערוכה. אני מביטה בהתפעלות בכרזת התערוכה הזאת של אפריל-מאי 1967.
כמה תום ריחני פרחוני, כמה בהיר העתיד בידה המושטת של הילדה, כחודש לפני מלחמת הבזק, שנלמדת בצבאות העולם, אך לישראל היא הביאה את עול הכיבוש, ושיחקה לידיהם של מתנחלים קנאים, שקבעו את ביתם בלב האוכלוסייה הערבית וסיבכו עוד יותר את הסכסוך.
בנוסף לחזרה נוסטלגית בזמן לאותן תערוכות העבר, “תערוכת הפרח” הנוכחית מציעה חגיגה חדשה של צבע וריח. בפתח חלל התערוכה בקומה הראשונה מוצב שער מרהיב, המכוסה בשטיח ירוק קטיפתי ופרחים מלאכותיים.
בקיר הקשתי ממול השער, בעומק התערוכה, נמצאים סידורי פרחים של האומנית אלבינה צ’יז’יק, שהובאו טריים מספר ימים לפני פתיחת התערוכה, וקמלים לאיטם במהלך התערוכה לעיני המבקרים.
הפרחים משנים את צורתם ואת צבעם עם הזמן, ומעניקים בכך מראה חדש ומשתנה ללא הרף לעבודה כולה. מצד ימין למטה על הקיר נמצא מונה זמן מאז הצבת המיצג. זה היה מראה המונה בזמן ביקורי בתערוכה ב-23.7.2023:
בשטחי הגינון של החצר המרווחת של המוזיאון נשתלו פרחים רעננים, מרהיבים, בתמיכת מערכת השקיה ייעודית. פינת יצירה מוצלת, בחסות טאיוואן, מזמינה ילדים לפעילויות יצירה.
בקומה השנייה של המוזיאון ישנם חדרים של טאיוואן, ליטא, ויפן, עם טעימות של מסורות הפרחים של המדינות. על כן גם ל”תערוכת הפרח” במוזיאון העיר צביון בינלאומי, כפי שהיה לתערוכות הפרחים ההיסטוריות בחיפה.
קירות החדר הלימודי מכוסים בלוחות עם מידע על נושאים שונים, הקשורים לפרח, דוגמת מבנה הפרח, וסוגי מאביקים:
יש גם חלל משפחתי חווייתי עם כריות ופופים לילדים, בו הם יכולים לדפדף בספרי ילדים ומגזינים על פרחים.
בחלל המוזיאון משולבות פעילויות אינטראקטיביות רבות לילדים ולהורים.
תערוכת הפרח במוזיאון העיר מתאימה לבילוי קיץ ממוזג ומוצל להורים עם ילדיהם, להכרת הפן היפה והריחני של תולדות העיר חיפה, ושל ישראל הצעירה, האופטימית, הדמוקרטית.