כריכת ״בוקר אפרורי כברק זוהר״ של פרחאת פרחאת
כריכת ״בוקר אפרורי כברק זוהר״ של פרחאת פרחאת

הו קודס (ירושלים) / פרחאת פרחאת

הַיֵּאוּש בְּוַדָּאוּת הוּא בֶּן לְוָיָתֵךְ

וְחֹם הָאַהֲבָה אֵלַיִךְ קוֹטֵל

לֹא מְרַחֵם.

בָּאִים אֵלַיִךְ בְּרֶצֶף

מְאַהֲבִים הוֹזִים

מִכָּל קַצְווֹת תֵּבֶל

בְּנֵי אָדָם שֶׁאֱלֹהִים אֵינוֹ שוֹכֵן בְּתוֹכָם

וַאֲנָשִים שֶלֹּא יוֹדְעִים דָּבָר

פְּרָט לִרְכִיבָה עַל גַּלֵּי הָרוּחוֹת,

וַאֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה:

כְּשֶאֲנִי מְבַקֵּר בָּךְ

אֲנִי חָש מְצוּקָה גְּדוֹלָה

הַמִּלִּים מִתְפַּתְּלוֹת בִּגְרוֹנִי

מֵעוֹלָם לֹא נָשָׂאתִי בְּכִיסִי זֵר פְּרָחִים

אוֹ אוֹת הָעֲשׂוּיָה אוֹר

אוֹ סַלְסִלָּה שֶל דְּבַש;

וּבְכָל זֹאת הִרְגַּשְתִּי שֶאַתְּ מְרֻצָּה

אַתְּ מְרֻצָּה מִמֶּנִּי.

דַּיֵּנוּ שֶאֵינֶנּוּ נִפְגָּשִים בַּסֵּתֶר

וְלֹא מַחְלִיפִים מִלִּים שְחוּקוֹת

מִי שֶנִּכְנָס אֵלַיִךְ מְקַבֵּל חֹם

אוֹתוֹ מַכִּירִים כָּל הָאוֹבְּסֵסִיבִיִּים

לָכֵן אֲנִי מַשְאִיר אֶת עַצְמִי

מַשְאִיר אֶת עַצְמִי הַרְחֵק מִמֵּךְ

וּמִתְאַהֵב בְּאוֹתוֹ צְלִיל שֶבָּא

מִמֵּךְ עַד אֵלַיִךְ

וּמְשַנֵּן אוֹתוֹ

בֵּינִי לְבֵינִי בְּצַוְתָּא עִם פַיְרוּז

הוֹ קוּדְס, הוֹ קוּדְס.

אני מניח שהשיר “הו קודס (ירושלים)” מאת המשורר פרחאת פרחאת הוא לא השיר האולטימטיבי שיהודי גאה היה בוחר לציין באמצעותו את יום ירושלים, שחל היום חמישי 18/5/23, אבל ראוי לדעתי לקרוא גם בו, במיוחד בעת הזאת, המתנצחת.

השיר לקוח מתוך הספר “בוקר אפרורי כברק זוהר“, שתרגם מערבית ד”ר עבד עזב וערך ספרותית המשורר אלטייב ע’נאים (2023, פרדס הוצאה לאור, עמ’ 33-32). בגב הספר מצוין כי פרחאת פרחאת הוא “משורר תושב דאלית אל-כרמל”, ש”פרסם כמה קובצי שירה בערבית, בארץ ובחו”ל”, וכי “זהו ספרו הראשון המתורגם לעברית”. שירתו מאופיינת כקלאסית ומרדנית בו בזמן, ונדמה לי שהשיר שלפנינו מדגים את זה יפה. מצד אחד מקבל המשורר את ההוד וההדר של ירושלים בעיני הבריות, אך מצד שני הוא אינו מסתיר את קשייה, וגם את השיוך הלאומי הנוסף שלה מבחינתו, בצוותא עם הזמרת הערבית הלאומית פיירוז, “הו קודס, הו קודס”.

נקודת המבט של המשורר כלפי העיר היא מתקרבת-מתרחקת ואולי אפילו להיפך. נראה כי הוא מחפש את הרוחניות העמוקה שבקדושה ולא את מצגי השווא הרוחניים כלפיה.

תגובה אחת

  1. הַיֵּאוּש בְּוַדָּאוּת הוּא בֶּן לְוָיָתֵךְ/ וְחֹם האַהֲבָה אֵלַיִךְ קוֹטֵל”. מעניין לקרוא שיר על ירושלים מנקודת מבט שונה מהרגיל, מפוכחת. תודה, אילן, היטבת לכתוב על השיר, תודה גם ליקום תרבות ובהצלחה לפרחאת.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

eleven − 7 =