שלושת השירים מאת ניקולא יוזגוף-אורבך מתוך מחזור שירי “ישראל תחילת 2023” מתארים את המורכבות ואת האסוניות של ההפיכה המשטרית העכשווית, המבעבעת כמו מרקחת רעילה בקלחת המכשפה.
בשיר הראשון “למסירה” עוד מבצבצת תקוות-מה “יֵשׁ בָּהּ הַטּוֹעֲנִים כִּי הַכֹּל עוֹד יִסְתַּדֵּר” עם פתח מילוט לשיקום.
בשיר השני “פרוגנוזה” המחלה כבר כרונית עם עבר אובדני.
ואילו השיר השלישי זועק את החורבן הבלתי נמנע.
האווירה שבשירים מועצמת על ידי משלב הלשון הייעודי. שני השירים הראשונים כתובים בשפה עכשווית עם אוצר מילים היסטורי-דמוגרפי בשיר “למסירה”, ומאגר חולני-גריאטרי ב- “פרוגנוזה”.
השיר השלישי הוא נבואת זעם של הימים האלה בלשון המקורות.
שתהיה לכם קריאה מטרידה.
