בית החייל בתל אביב בערב סוער וחורפי, בסוף חודש מרץ. הגענו לשמוע את השאנסונים. החוויה היא כמו לנסוע לפריז, ולו לשעה וחצי, לנסות להתנתק מהדאגות הרבות והחששות בארצנו התוססת ורבת התהפוכות.
בחגיגיות רבה, בתלבושות פאר, ובמקצועיות, הופיעו ארבעה זמרים מצוינים היישר מצרפת. זכינו במופע מרהיב ומרגש על שירי האהבה הרומנטיים הגדולים, בליוויה של תזמורת האופרה הקאמרית, ובניצוחו של דן רפופורט. הקלאסיקות המפורסמות והשאנסונים הצרפתים הגדולים בכל הזמנים של האמנים האגדיים והנצחיים: אידית פיאף, ג’ו דאסן, ז’אק ברל, ג’וני האלידיי, ז’ילבר בקו, אן מארי דויד, מייק בראנט, מישל סרדו, ז’אן-ז’אק גולדמן, אנריקו מסיאס, כריסטוף, שארל אזנבור, איב מונטאן, ועוד.
המנצח דן רפופורט הסביר בחן רב את תוכן השירים ומשמעותם, ואת התרבות הצרפתית, מה שהעניק עומק למופע הנוצץ.
הזמרים מצרפת היו:
רולנד קארל Roland Karl, זמר בעל קריירה מוזיקלית ענפה. קארל מגלם דמויות ראשיות במחזות הזמר הידועים כמו אלאדין וכמו גם רומיאו ויוליה.
סילביאן מאטיס Sylvain Mathis, זמר, שחקן, ורקדן. מאטיס הופיע בשירי הקברט הצרפתי בקונצרטים ומסעי הופעות בינלאומיים – Paradis Latin, La Distillerie, ועוד.
אן קאררה Anne Carrere, זמרת ושחקנית, שכונתה “היורשת של אדית פיאף”. שיחקה בתפקיד הראשי במחזה המוסיקלי “אדית פיאף” אשר הוצג בלמעלה מ-400 הופעות מסביב לעולם בפני קהל של מיליוני אנשים. בין השאר ב- Opéra de Rio, Carnegie Hall New-York, Olympia Paris.
קנדיס פאריזה Candice Parise, זמרת רבת כישורים – תפקידים ראשיים במחזות זמר, קונצרטים של הפילהרמונית של דיסני, חברות בלהקות בינלאומיות, דיבוב לסרטים, ייצוג צרפת באירועים עולמיים.
דן רפופורט – המנצח. ניצח בפסטיבל האופרה של מצ’רטה, הקרנבל של ונציה, פסטיבל ישראל, פסטיבל דוד אויסטרך באסטוניה, התזמורת הקאמרית של מוסקבה, זמרי הבי.בי.סי לונדון, ועוד.
תזמורת האופרה הקאמרית היא תזמורת הבית של האופרה הקאמרית הישראלית. התזמורת מנגנת קונצרטים של מוסיקה קלאסית, וגם בהפקות למוסיקה פופולרית. התזמורת מפיקה הופעות ווקאליות, אופרות, ומחזות זמר, עם מיטב הזמרים והלהקות בארץ ובעולם.
כל שיר לווה בשקופית ענקית, עם רמז קל לשירי האהבה הצובטים והדרמטיים, שגרמו לצביטות לב וסחפו מחיאות כפיים. עם מסכי וידאו ארט ענקיים, ותזמורת סימפונית גדולה מהחיים, המופע הנוסטלגי שאב את הקהל אל ימי הרומנטיקה הגרנדיוזית והתום שידעה רק צרפת של פעם.
מקור השאנסון הצרפתי שאוב מהקברטים, בעיקר ברובע המונמרטר. השאנסון של המאה העשרים מאופיין בנוכחות בימתית של המבצעים, ואכן בהופעה היו ביצועים מוקפדים לשאנסונים של פעם.
השיר של אדית פיאף “החיים בורוד” בוצע על ידי ארבעת הזמרים יחדיו, כי באמת הוא כה קשה לביצוע, והיה מופלא. הביצוע של השיר ששר במקור שארל אזנאבור “לה בוהם”, היה מצויין ומרגש.
את השיר “עלי שלכת”, שאת מילותיו כתב זאק פרוור, וביצע במקור איב מונטן, שרה זמרת מהלהקה המשובחת. לטעמי זהו אחד השיאים הטובים והמרגשים, יצירת פאר של שאנסון, מלים וביצוע עם רגישות.
דן רפופורט, המנצח, היטיב לתאר את התרבות הצרפתית, בה יש תשוקה לאהבה לא מושגת, צער על מה שהיה, בדיעבד, מהאהבה. תחושה של צער שרבים יכולים להזדהות עמה, ולמען האמת מיטב יצירות האמנות נוצרו מאותה כמיהה, מאותו צורך לאחוז ברגע החמקמק של האושר האבוד. האהבה העילאית שתמיד נשאף אליה.
ההופעה חלפה ביעף, אולי כמו אותו אושר חמקמק של השאנסונים. הקהל ביקש הדרן במחיאות כפיים נמרצות, אך השיר שהלהקה ביצעה היה “שאנז אליזה”, שנוגן קודם לכן. קצת התאכזבנו, אך לאחר שהבנו כי תמיד נהיה כמהים לאותו רגע של אושר ושל אהבה לא ממומשת, השלמנו.
נגיע לעוד הופעה, כדי להתבשם בצלילים הנפלאים של השאנסונים, עם הלהקה והתזמורת המרהיבים, הגדולים מהחיים.
הופעה מרהיבה ומרגשת ביותר שהשאירה בפה טעם של עוד לאותה צרפת שנראית כל כך רחוקה בימים אלו.
