משה גרנות במקאמה מיוחדת לחג הפורים על סיפור מגילת אסתר.

המערכת

אסתר לפני המלך אחשוורוש תוקפת את המן.צייר טינטורטו. ויקידפיה

מארמון המלך
חוּר כרפס ותכלת,
מוקפת ברוב חַיל
אסתר בת אביחיל,
עוטָה זהב וכסף,
וכדַי בזיון וקצף:

“אבוי לגורלי –
מי פה ישמע קולי?
עלבון גדול סוחבת,
מכתב לךָ כותבת,
לאב המאמץ
האיש שבי חפץ –
אני בוכה מרה,
שקעתי בצרה –
שמָנים ומור מרחו,
עם הבשָמים טרחו,
כל ‘סחורתי’ בחוץ,
לכן שומר נחוץ.
הֵגַי אמנם סריס,
אבל הוא די מכעיס –
מביט בי בלי בושה
חושב שאני טיפשה
.
“מורדי בן-יאיר,
מכובד בכל העיר,
בדקתי זאת אתמול –
המלך לא נימול!
הוא בור בדף גמרא,
וגם שמן נורא!

“איזה שידוך אומלל,
לא התכוננתי כלל.
העיר שושן שמחה
ואני בלב בוכה –
אני נשביתי כאן
זה טריק של ממוכָן,
אשר גירש את ושתי,
שאת כתרה ירשתי.
אתה בשַׂק מאמש,
תלויים בגתָן ותֶרֶש,
ואני כה אומללה –
מלכה וגורלה!
האיש נוחר בלַיִל
כחצוצרן בן חיל.
אני אוזניי אוטמת,
את נחיריו סותמת.
הוא מתעורר מייד,
מחזיק שרביט ביד,
כשכל גופו רופס
עליי הוא מטפס!
המיטה הרי גדולה –
למה על הכלה?”

מארמון המלך
חור כרפס ותכלת,
מוקפת ברוב חיל
אסתר בת אביחיל,
עלבון גדול סוחבת,
מכתב עצוב כותבת.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × 3 =