בסוף שנות השישים כתב יהושע גרנות ספר דיסטופי שמתאר את מדינת ישראל בעתיד הקרוב כמדינה שבה יש שלטון של מפלגה ימנית-קיצונית מדכאת. הספר לא זכה להצלחה ונעלם, והמחבר שינה קריירה: מסופר לכותב פזמונים ים-תיכוניים. אבל היום הוא מעניין מחדש כתוצאה מהשינויים הפוליטיים הדרמטיים שאותם עוברת ישראל. והנה סקירה של הספר הנשכח.

המערכת

עטיפת ספרו של יהושע גרנות פרגוד הבדולח

מכאן שהסכנה העיקרית האורבת לנו מקורה בקבוצות המחתרת, הקומוניסטיות והאחרות, השואפות לערער את סדרי השלטון ולהפיל את המשטר. קבוצות אלו מקיימות קשרים עם סוכנים זרים ועם קבוצות ערבים המתקראות “מתקדמות” […] אנו חיים במדינה דמוקרטית בה יש חופש הבעה לכל, כל עוד אין מנצלים אותו לצרכי הסתה, חתרנות והשמצה וערעור דפוסי השלטון וארגוני המחתרת עושים זאת […] בנתיים ממשיכות “שלוש המפלגות” לפעול כממשלת ליכוד, הבחירות מתנהלות במועדיהן, אחת לארבע שנים, וכל גוף, ארגון או תנועה שאושרו על ידי הוועדה לבדיקת מהימנות, רשאים להתייצב בפני הבוחר ולמצוא את ביטוים בכנסת, בתנאי שיעברו את אחוזי החסימה. אולם אין הממשלה מוכנה להניח לנציגיהם של החתרנים לחדור שנית לבית-הנבחרים שלנו ולסכן את קיומנו […] (ציטוט מספרו של יהושע גרנות, פרגוד הבדולח, 1969).

הפוליטיקה והמשטר הדמוקרטי הם אלמנטים מרכזיים במדינה ובעתידה, אולם באופן מפתיע, קשה למצוא יצירות ספרות רבות שמתמקדות בנושאים אלה ובהשפעתם על פרצופה של המדינה בעתיד, שהם בין המייאשים ביותר את האזרח הישראלי ככל שרפורמה אחרי רפורמה בשיטת הבחירות רק מחמירות את המצב המסובך. בוודאי בעת כתיבת רשימה זאת בראשית שנת 2023, כאשר נראה שפניה של המדינה למשטר לא דמוקרטי.

יוצא דופן, מכל בחינה, הוא ספרו של יהושע גרנות פרגוד הבדולח מ-1969, ספר נשכח לחלוטין כיום, ושלא זכה לתשומת לב רבה גם בעת פרסומו ב-1969, אבל יש בו עניין כיום. ספר זה נכתב בידי אדם שהיה דובר נמל אשדוד בעת הכתיבה, והוא מתאר את ישראל העתידנית של 1989.

יהושע “יוש” גרנות (2004-1934) החל את קריירת הכתיבה שלו ככותב סיפורי בלשים בחוברות של ספרות “קלה”. לאחר מכן פרסם ספרים שבהם העלה על הפרק בעיות חברתיות שונות. כך בספרו הראשון הבא אחריו: רומאן ישראלי (תל אביב: הדר, תשכ”ד) שתיאר מערכת תככים מפלגתיים. מן הסתם על-סמך ניסיונו האישי כפעיל פוליטי.

ב-1967 ראה אור ספרו השני ספל קפה מר (מסדה, 1967) שתיאר בעיה חברתית קשה, שהוא היה בין הראשונים, ואולי אף הראשון, שעסק בה בספרות העברית. הוא העלה “ללא הנחות” את בעיותיהם של צעירים ערבים-ישראלים משכילים, ואת קשייהם להיקלט בחברה הישראלית.

עטיפת ספרו השני של יהושע “יוש” גרנות

ספרו הבולט ביותר, פרגוד הבדולח, תיאר את מדינת ישראל של שנת 1989: המשטר הדמוקרטי לכאורה מחזיק את נתיניו ב”תלם”. המציאות קודרת, עגומה, מדכאת. מדינת ישראל בעתיד לא רחוק זה עדיין לא השיגה שלום עם שכנותיה, עדיין שרויה במצב של ‘לא שלום ולא מלחמה’, עדיין שומרת על עליונות צבאית מוחלטת באזור.

בישראל ישנו משטר כמעט טוטליטרי: חופש ההבעה מוגבל; המיעוט הערבי הגדול כבר הפך לחלק בלתי נפרד ממרקם כלכלתה, אך הם חסרי זכויות אזרח; מאסר אזרחים והעמדתם בפני בתי דין מיוחדים לעבירות ביטחוניות, הפעלת לחץ בחקירות (דברים שיש להניח שהיו אז בדיוק כמו היום); שלילת זכויות אזרח; הפגנות סטודנטים מדוכאות באלות ובאמצעים אחרים. לכאורה זוהי דמוקרטיה פרלמנטרית, אך למעשה, מאחורי הקלעים שולטת “המחלקה המיוחדת” שקובעת הכול. ישנן מחתרות השואפות להפיל את השלטון האוטוריטרי, בזמן שמתוך צמרת המדינה עצמה מתבצע ניסיון הפיכה והפיכת נגד. בין המחתרות היהודיות הפעילות במדינה, יש אחת השואפת, לא פחות ולא יותר, להחזיר את הדמוקרטיה האמיתית, ולהעניק לכל תושביה זכויות אזרח מלאות.

אלה הם אחדים מסימניה של מציאות מדינית וחברתית המתוארת בספר זה.

על עטיפת הספר נשאל: “האם זוהי המציאות באחת ממדינות אפריקה או דרום מזרח אסיה?” לא. זוהי ‘המציאות’ כפי שרואה אותה המחבר במדינת ישראל – בעוד עשרים שנה מיום כתיבת ספרו. ועוד נכתב: “אם יתרום ספר זה למניעת ‘המציאות’ המתוארת בו והיה זה שכרנו”.

עלילת הספר מתארת ניסיון הפיכה של מפלגת ימין קיצונית אף יותר מזאת שבשלטון, ובראשה עומדות דמויות שבאופן שקוף מאוד מייצגות דמויות ידועות, כמו זו של המשורר הלאומי הימני שאמור להתמנות לנשיא המדינה לאחר ההפיכה (כנראה הכוונה לאורי צבי גרינברג).

יש לציין שבניתוחים הפוליטיים שלו ובתחזיות רבות גרנות קלע למטרה. למשל, בנורמות המיניות הליברליות ובהשלכות שיהיו להן על החברה. אלו התגשמו בדיוק כמו שתיאר.

מבחינות רבות זהו ספר יוצא דופן, אבל בזמנו לא זכה לכל תשומת לב.

לצערנו, המציאות המתוארת בו מזכירה מאוד את המציאות הלא דמוקרטית, הימנית-קיצונית, והפופוליסטית של שנת 2023.

גרנות חיבר עוד ספר אחד אחרי פרגוד הבדולח, שהוא בדיעבד הבולט בכל יצירתו: על חשבון הבית (סער, תשמ”ח 1987).קובץ סיפורים מפולפלים על יחסי גברים נשים. אבל גם ספר זה לא זכה לתשומת לב, ואחריו לא יסף גרנות לפרסם פרוזה.

241

“יוש” גרנות זכה ליתר הצלחה ככותב בתחום יצירתי אחר, בסוגת הפזמונים הים-תיכוניים. הוא היה ממייסדי עמותת הזמר הים-תיכוני, עזי”ת, וכתב להיטים רבים שביצעו מיטב הזמרים בתחום, בהם אייל גולן, זהבה בן, אבי סינואני, נסים סרוסי, יואב יצחק, עופר לוי, אורן חן, דודו טסה ואיתן מסורי.אחד מפזמוניו הידועים הוא “חאפלה” של איתן מסורי.


פזמונים מוכרים שלו אפשר למצוא בקישור הזה.

להלן שתי הביקורות היחידות שמצאתי שהופיעו על פרגוד הבדולח:

האחת מאת יצחק יעקבי, שפורסמה בדבר לספרות ולאמנות, בי”א בכסלו תש”ל, 21 בנובמבר 1969. ביקורת טובה ובבירור נכתבה בידי ידיד.

הביקורת של יעקבי על פרגוד הבדולח

השנייה של יעקב שביט (היסטוריון, סופר, ומבקר), שהופיעה בכתב העת הספרותי קשת ב-1969. זוהי ביקורת טובה הרבה פחות, וכנראה אפשר לומר שייצגה את דעתו של הממסד הספרותי על הספר.

הביקורת של שביט על פרגוד הבדולח

קיראו עוד

יהושע גרנות בלקסיקון הספרות העברית

הספד על יהושע גרנות

הקסם האפל של הדיסטופיה

5 תגובות

  1. בתוספת על הביקורת אני חושב שהמאמר הביקורת של “י.ש. ( יעקב שביט ) המצורף בסוף סך הכל צודק .זהו ספר לא טוב מבחינות רבות .המשטר המדכא שהוא מתאר של ישראל בעתיד הוא פשוט המשטר המפאיניקי מוקצן .אם ראש המוסד לשעבר איסר הראל תחת שם אחר יש לו יד חופשית לאסור את כל מתנגדי המשטר. האיום שהוא מציג מימין של המחותרת החימנית הקיצונית בהחלט נראה לנו מוכר היום כמפלגה משיחית,מסוג זאת שכיום נמצאת בשלטון. ההנחה של גרנות ב-1969 היתה שסך הכל המשטר הרודני בעתיד צודק מחששותיו מהמפלגה המשיחית שהיא עוד ימינה לו. וזאת אם וכאשר תשתלט תקים מיליציות ובתי כלא למלא בהם את אוייבי המשטר.

  2. מחתרת ימנית משיחית מזאת שהמשטר חושש ממנה בספר מתוארת בספר משנת 1979 של יונה יגול “הפוטש בהר הבית ” שבו מחתרת ימנית קיצונית משתלטת על הר הבית וגורמת לכמעט מלחמה איזורית.קטעים מהספר יש כאן :זה יכול לקרות כאן ועכשיו:

    https://www.no-666.com/2023/03/15/%d7%96%d7%94-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%9d-%d7%9b%d7%90%d7%9f-%d7%95%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%95-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%94%d7%a8-%d7%94/

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש + שמונה עשרה =