חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על "חושבים מוזיקה"
בבוקר יום שישי 27.1.2023 התקיים באולם צוקר בהיכל התרבות בתל אביב אירוע אינטלקטואלי ממדרגה ראשונה, ששילב בצורה הרמונית בין אמנות למדע. בהרצאה-קונצרט, תחת השם "חושבים מוזיקה", פרופסור רפאל מלאך, מדען מהמחלקה למדעי המוח במכון ויצמן, תיאר את התהליכים המוחיים המשפיעים על יכולת היצירתיות, ותזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים ניגנה קטעים מיצירות מוזיקליות מופתיות בניצוחו של ד"ר אבנר בירון, ביולוג בהשכלתו, מייסד התזמורת ומנהלה המוזיקלי, שתיאר את מבני היצירות, והסביר את יופיים ואת ייחודם.
פרופ' רפי מלאך הציג את המחקרים המתנהלים במחלקה למדעי המוח במכון ויצמן למדע, לפיהם גלי המוח הספונטניים הם המנוע המחולל תהליכי היצירה. גלים אלה נוצרים במעמקי המוח במצב מנוחה, ללא גירויים חיצוניים. הם מפעילים את כל הרשתות העצביות במוח, ויוצרים גל עירור, שמקדים את רגע היצירה. מעניין שארגון הגלים הספונטניים מבטא את הידע והניסיון, שנרכשו והצטברו במוח, והתשוקה לפתרון בעיה מסוימת מגבירה את הגלים ברשתות הרלוונטיות לנושא הבעיה. הפעילות של הגלים הספונטניים מתרחשת מתחת לסף התודעה, והרעיון היצירתי, פתרון הבעיה, מופיע, כאשר עוצמת הגלים פורצת את סף ההצתה העצבית.
התזמורת ניגנה קטעים מיצירות של המלחינים מוצרט, היידן, שוסטקוביץ', סטרווינסקי, ועוד. אבנר בירון הרחיב את הדיבור על רביעיית המיתרים מס' 8 של שוסטקוביץ' שהורחבה לסימפוניה קאמרית מס' 8 בשיתוף עם המנצח רודולף ברשאי.
התזמורת ניגנה פרקים מתוך הסימפוניה מס' 85 של היידן, בין הידועות מתוך 104 הסימפוניות שחיבר.
אבנר בירון דיבר על הגאוניות של הסימפוניה מספר 41 של מוצרט, האחרונה שלו, שכונתה בשם "יופיטר" אחרי מות המלחין. התזמורת ניגנה את 5 הנושאים של יצירה, כל אחד בנפרד לשם הדגמה, ולאחר מכן את פרק הסיום של הסימפוניה, בו הנושאים משתלבים יחד לחגיגת עושר מוזיקלי.
זה היה המופע הראשון בסדרה של שלושה מפגשי הרצאות-קונצרטים של הקאמרטה בשיתוף חוקרים ממכון ויצמן למדע, כפי שפורסם באתר של תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים.
יואב ויכסלפיש ממליץ
על הספר "המגרש הביתי" של אודי כרמי
הספר (בהוצאת יד בן-צבי, 320 עמודים), מתאר את הספורט בראשית ימי מדינת ישראל.
הספורט הישראלי היה בשני העשורים הראשונים של המדינה בעל תפקיד חשוב ביצירת התרבות המקומית החדשה, וגם זירת מאבק בין אגודות הספורט – הפועל, מכבי, בית"ר, ואליצור – שהיו מסונפות למפלגות. ההבחנה בין "עוסק בספורט" ל"ספורטאי" שירתה את הניסיון להכתיב ערכים של צניעות, שוויון, ומסירות לקולקטיב, כעדיפים על הישגים אינדיבידואליים, ניצחון, וזכייה במדליות. החובבנות הועלתה על נס והמקצוענות זכתה לגינוי.
המונח "ספורט" כלל בראשית ימי המדינה גם את הפעילויות המכונות בימינו "תרבות הגוף" – תרגילי סדר, אימוני כושר, התעמלות בוקר, וכו'. המדינה השקיעה משאבים בקידום הספורט העממי מתוך נימוקים חינוכיים ומוסריים, וספרות עניפה נכתבה במטרה להדריך את תושבי המדינה כיצד לבצע פעילות ספורטיבית. שידורי הרדיו נפתחו (כבר משנת 1945) עם הדרכה קולית לביצוע תרגילים בבית ("התעמלות בוקר" בהגשתו של מיכאל בן חנן).
במקביל נערכו משחקי ליגות תחרותיות, ואליפויות ישראל, בענפים השונים, ספורטאים ונבחרות נשלחו כדי לייצג את המדינה הצעירה בתחרויות בינלאומיות, וגם הספורט התחרותי התמודד עם אתגר של חובבנות מול מקצוענות. החוק אסר על תשלום ישיר לכדורגלנים, אבל השחקנים הבכירים קיבלו הטבות שונות, כמו מניות בקואופרטיב "אגד". ספורטאים בענפי הכדור נשארו נאמנים לקבוצת האם במהלך כל הקריירה.
מנגד, זיהה היזם רפאל הלפרין (שהקים בהמשך את רשת המשקפיים) את העניין בפיתוח הגוף, שהיה כבר מקובל אז בארה"ב, ופתח ב-1949 את מכון הכושר הראשון "מכון שמשון". הלפרין יזם גם מופעי היאבקות וקרבות זירה אשר זכו להצלחה רבה בישראל של אז, למרות שהיו מבוימים וחסרי ערך ספורטיבי. זאת ברוח המונח "יהדות השרירים", שטבע ההוגה מקס נורדאו במטרה לטפח יהודי חדש, ציוני, ו"אנטי גלותי".
הספורט מילא גם היבט חשוב ביחסי החוץ של ישראל, כאשר הדרכת ספורטאים באפריקה של שנות ה-50 וה-60 המוקדמות נחשבה כהישג הסברתי ראשון במעלה, והעלתה את קרנה של המדינה. בהמשך התעצמה השפעת המערב על התרבות המקומית, סגנון הלבוש השתנה, והקולקטיביות הלכה והתפוגגה לטובת אינדיבידואליזם מקומי. מגמות אלה באו לידי ביטוי גם בספורט, הכסף חדר לכל פינה, והיחסים בין מרכזי הספורט למפלגות הפוליטיות התערערו.
היה מעניין לשמוע על תהליכי היצירה במוח. כמו להנות מסקירת החיבור בין יצירות מוסיקליות גאוניות למוח היוצר
תודה חגית