כריכת ספרו של יונתן קונדה ״באר הבחירה בך״
כריכת ספרו של יונתן קונדה ״באר הבחירה בך״

1992 / יונתן קונדה

לָקַחְתִּי אִתִּי הַכֹּל

הָעֲצָמוֹת הַשְּבוּרוֹת, הַהַבְטָחוֹת, הַבְּגִידוֹת

הַזַּעַם, הַזֵּעָה, הַשִּׂמְחָה הַמִּתְפָּרֶצֶת

הַצְּמַרְמוֹרוֹת, הַשְּׂרִיטוֹת

חֻלְצוֹת מֵטָאלִיקָה וְטָאקֶלִים בִּגְלִּיצ’ בְּמִגְרְשֵׁי חָצָץ

וְאַבְנֵי שָׂפָה רוֹתְחוֹת

תַּחַת כִּבְשַן שְמֵי קַיִץ אֵינְסוֹפִי.

לָקַחְתִּי אֶת כָּל הַשִּירִים וְהַשְעָרִים

אֶת הָרְשָתוֹת הַקְּרוּעוֹת

לָקַחְתִּי אִתִּי אֶת 1992

הִצְפַּנְתִּי בַּכִּיס הָאֲחוֹרִי שֶׁל יַלְקוּט מוֹדָן בְּצֶבַע טוּרְקִיז

יַחַד עִם קוֹד מַנְעוּל הָאוֹפַנַיִּם

סֶנְדְּוִיצִ’ים, וּמַפְתֵּחַ לַבַּיִת

לָקַחְתִּי אִתִּי אֶת רוֹמָן פָּץ, אֶת מֵאִיר מְלִיקָה, אֶת רְאוּבֵן עָטָר

אֶת הַגֵּ’ל וְאֶת הַסְּלוֹאוֹ

וְאֶת מֵי הַבִּרְזִיּוֹת עַל הַשֵּׂעָר

אֶת הַמַּכּוֹת, אֶת הַדְּמָעוֹת, אֶת הַשְּלוּקִים הַקְּפוּאִים

אֶת הַפִּגּוּעִים, אֶת פּוּרִים, אֶת הַחֹר

הַגָּדוֹל בְּמִכְנָסַי, אֶת הָרוּחַ בְּצַמָּרוֹת

עֵצִים מִבַּעַד לַתְּרִיסִים בַּלֵּילוֹת

לָקַחְתִּי אִתִּי אֶת סְקַטְמָן ג’וֹנְס, אֶת דּוּדוּ טוֹפָּז

וְאֶת פַּתְשֶגֶן הַכְּתָב שֶׁל מַלְכוּת הַדִּמְיוֹנוֹת

טָמַנְתִּי בֵּין דַּפֵּי מַחְבֶּרֶת “מוֹלֶדֶת” מְקֻמֶּטֶת

וּבֵין שְתַּיִם לְאַרְבַּע לְבַד בַּחֶדֶר

עָטַפְתִּי אֶת הַכֶּתֶר בְּקִרְעֵי מַעֲרִיב לְנֹעַר

וְחָלַמְתִּי אֵיךְ אֶבְרַח

מֵאֲסַפְסוּף הַזִּכְרוֹנוֹת –

אֵיךְ אֶמְצָא אוֹתָךְ

בְּתוֹךְ עֲרֵמַת הָאֲבֵדוֹת

בְּתוֹךְ הֵיכָלוֹת הַחֵפֶץ

אֵיךְ אֶזְכֶּה לְגַלּוֹת מָה

שֶלֹּא יָדַעְתִּי שֶאֶפְשָר

הָיָה בִּכְלָל מִלְּכַתְּחִלָּה

לְחַפֵּשׂ

השיר “1992” מופיע בספר שיריו החדש, השלישי, של המשורר ואמן הספוקן וורד יונתן קונדה (1986, קרית טבעון), “באר הבחירה בָּךְ” (2022, הוצאת שיירה לשירה נודדת, עמודים לא ממוספרים). מכיוון שלשיר יש אופי אוטוביוגרפי מובהק שאלתי את עצמי מדוע הוא נקרא “1992” ולא “1986”, היא שנת לידתו של המשורר? לספרו זה של קונדה קדמו הספרים “תנאים מוקדמים” (2012, הוצאת מטען), שנכתב יחד עם המשורר הערבי יליד יפו, מוחמד איגואני, ו”יהפוך סדק אורו” (2018, הוצאת אפיק הליקון). קונדה הוא גם חבר מייסד בלהקת הראפ היפואית הרב-לשונית “סיסטם עאלי”, המורכבת מחברים ישראלים ופלסטינים.

למרות שספרו החדש הוא בעיקרו ספר שירי אהבה וחגיגת נישואין והילודה בעקבותיהם – שירי הספר נפתחים ב”יצחק”, נחתמים ב”יצחק ב”, וסיטואציית הגילוח מול הראי מסתיימת בטורים “בשמאלי סכין, / ובימיני – // בני. // ואצחק” – קשה שלא לחשוב גם על האוריינטציה הפוליטית החזקה של המשורר, שספר שיריו הראשון והמשותף עם משורר פלסטיני (לעיל) הוא מספרי השירה הפוליטיים ביותר שראו אור כאן בשנים האחרונות. והנה, ערב השבעת הממשלה החדשה, שהשר לביטחון לאומי המיועד שלה יהיה חבר הכנסת איתמר בן גביר, ושתהיה הממשלה ה-37 של ישראל, ראוי להיזכר גם באותה ממשלה שהוקמה אי אז ב-13.7.1992, היא ממשלת יצחק רבין השנייה והממשלה ה-25 של ישראל. ממשלה זו התפזרה ב-22.11.1995 לאחר הירצחו של ראש הממשלה. הסכם אוסלו הראשון נחתם ב-13.9.1993 והשני ב-28.9.1995. בן גביר השר המיועד היה שותף על מלא מלא, כלשון ימינו, להסתה שקדמה לרצח. בתווך נחתם הסכם השלום עם ירדן ב-26.10.1994.

יוצא אפוא שהשיר האוטוביוגרפי האישי של יונתן קונדה, שכביכול חוגג את עלייתו לכיתה א’, ממשיך ממנו והלאה גם אל ההקשר הפוליטי הרחב של הדברים. השיר מזכיר גם את הפיגועים הנוראיים שארעו באותן שנים, ושירי “יצחק” שבספר (לעיל) יכולים לכוון כמובן לא רק אל יצחק המקראי אלא גם אל יצחק רבין. שני ההיבטים הללו, האישי והפוליטי, מתוארים בשיר כ”היכלות החפץ”, שמבעד להם ומבעד ל”אספסוף הזיכרונות” אפשר לגלות גם את האהבה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

16 − 14 =