אילן ברקוביץ' מביא שיר של רז סופר שהוא היום, כמו תמיד, רלבנטי מאוד, על מרד בשלטון דכאני.
המערכת
מרד / רז סופר
הַמַּחְתֶּרֶת הַפְּנִימִית שֶלִּי בּוֹחֶרֶת בַּטֵּרור.
גֵּרִילָה מְבַקֶּשֶת לַחְזֹר לַיְּעָרוֹת,
אַךְ הַשִלְטוֹן נוֹקֵט בְּכָל הָאֶמְצָעִים.
טֶבַח בָּרְחוֹבוֹת, דָּם בַּצִּנּוֹרוֹת, חֲקִירוֹת וְעִנּוּיִים,
אוֹרוֹת כְּחֻלִּים וּכְלָבִים.
–
אֲנִי, הָאֶזְרָח הַפָּשוּט, הַמְּבַקֵּש
מָזוֹן וְשַעֲשוּעִים,
מוּכָן לְשַלֵּם כָּל מְחִיר בִּשְבִיל לָמוּת לְצִדֵּךְ.
יוֹשְבִים בַּמִּטָּה וְשוֹתִים אֶת שְאֵרִיּוֹת הַתֵּה.
רז סופר (יליד 1979, חיפה) הוא משורר, ושירו "מרד" מופיע בספר שיריו החדש, השני, "ינשוף" (2022, הוצאת קתרזיס, עריכה יקיר בן משה, עמ' 11). לספרו זה קדם הספר בעל השם הכה מיוחד "הצליל העדין של הנפילה" (2017, הוצאת ספרי עיתון 77, עורכת ענבל אשל כהנסקי). בדש הפנימי של ספרו הראשון מופיע הטקסט המעניין הבא: "כתבתי שירה עוד בטרם ידעתי שירה. מסע בעקבות האובדן, מהיכן שאני דומם. אני עובד עם ילדים אבודים, אשר נפלו בחשכה. אני מגשש דרכי אליהם ומספר להם על האור. אני מקווה להיות אדם טוב יותר". עוד מופיע כאן ציטוט מתוך ביקורת הספרות המפורסמת של הרולד בלום על חיי המשוררים, "חרדת ההשפעה": "אחרי שידע שנפל, החוצה ומטה, הרחק ממלאות, הוא ניסה לזכור מה הייתה המלאות".
אפשר לתאר בהכללה את שירתו של רז סופר כשירה אקזיסטנציאליסטית, שעוסקת בחיי היום יום של "האזרח הפשוט", כתיאורו בשיר שלפנינו. שיריו מתארים את חיי המשורר כבעל משפחה, ואת הפחדים והחרדות שהוא וקרוביו חשים בחייהם. משחקי חושך ואור ואור וצל מאפיינים את השירים. זו שירה שמתרכזת בתיאורים עדינים של סיטואציות חיים, היא נעה במין תנועה איטית, כשכל מילה בה מדודה ונדרשת למחשבה גם כשהסיטואציות דרמטיות. כמו למשל בשיר הדרמטי "הנחש" שבספר החדש, המסתיים כך: "ראיתְ נחש זוחל בגינה. 'הוא לא מזיק', אמרתְ, / אבל פחדת ונגעלת. אני מועך את ראשו באבן גדולה, / הוא חורץ לשון בפעם האחרונה. / את רועדת ומחבקת אותי. עכשיו את יותר / רועדת." (עמ' 14). נשים נא לב לסיום השיר, להתמקדות ברעד של בת הזוג. הוא לא נפסק לאחר הריגת הנחש, להיפך, הוא מתגבר.
בחרתי בשיר "מרד" מתוך מחשבה על הקריאות הציבוריות למרי אזרחי בעקבות תוצאות הבחירות בישראל וההתנהלות המסתמנת של הממשלה העומדת להתחיל את כהונתה. רצה הגורל וביום הכנת השיר לפרסום ארע פיגוע נורא ורצחני בירושלים, בתחנות אוטובוס בכניסה לעיר, ובשכונת רמות. בהקשר הזה הקריאה בשיר הופכת למצמררת כאשר המרד והטרור משתלבים זה בזה. גם כאן כמו בשיר "הנחש" יש השתהות קיומית בסוף השיר. ההשתהות הזו היא אחד הכלים של אמנות השירה להתבונן במציאות באופן שונה מהרגיל, לא כבתכנית ריאליטי אלא כמעין מסע מעמקים לעבר הנשמה.
"הַמַּחְתֶּרֶת הַפְּנִימִית שֶלִּי בּוֹחֶרֶת בַּטֵּרור". טוב שהמשורר קשוב לנעשה בעולם ובמקום בו הוא חי. חשוב למרוד ברוע! ואת זאת עושה השיר בהצלחה. תודה, אילן, על הרשימה התמציתית, שמצליחה להקיף את שירתו של רז. תודה לרז וליקום תרבות.
שיר נהדר. אפשר להבין את הקשר למציאות העגומה של אחרי הבחירות. לא הכרתי את שיריו של רן. תודה על החשיפה והמאמר אילן
ניתוח יפה ותובנות יפות על הספר ועל השירים שבחר אילן ברקוביץ' להתייחס אליהם באופן ספציפי.