חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על ההצגה “חומות של תקווה” בתיאטרון גשר

כרזת ההצגה ״חומות של תקווה״
כרזת ההצגה ״חומות של תקווה״

תיאטרון גשר מעלה את ההצגה “חומות של תקווה”, כשמו של הסרט הידוע והאהוב משנת 1994 בבימויו של פרנק דרבונט, שכבש את פסגת רשימת הסרטים של האתר IMDB.

כפי שהסרט הוא העיבוד הקולנועי של הנובלה של סטיבן קינג “ריטה הייוורת’ והבריחה משושנק“, כך “גאולת שושנק” הוא העיבוד התיאטרלי של הנובלה שנעשה ע”י אוון אוניל ודייב ג’ונס האנגלים בשנת 2009. ההצגה של תיאטרון גשר היא הבימוי של נועם שמואל למחזה בתרגומו של רועי חן.

אורי יניב מגלם את התפקיד הראשי של אנדי דופריין, ויובל ינאי הוא רד, חברו הנאמן. שחקני התיאטרון שונים פיזית משחקני הקולנוע, המגלמים את התפקידים הראשיים האלה בסרט, אך המבוכה הקלה של הצופים, שעלולה להתעורר ברגעים הראשונים, נעלמת במהלך ההצגה, בזכות המשחק המשכנע על הבמה. שחקני התיאטרון ממלאים את התפקידים בנוכחותם ומשכיחים את שחקני המרקע.

אני מהרהרת ביתרונותיה של הצפייה הפעילה בהצגת התיאטרון על פני עוד רביצה מול הטלוויזיה. קודם כל, זה תענוג לחוות את השפה העברית, הנאמרת בטבעיות, ברגש, בעוצמה, בתרגומו העדכני והמשובח של רועי חן, סופר ומתרגם מיומן, ולא לאמץ את העיניים על כתוביות, לעיתים רשלניות, אילמות, משניות, בתחתית המסך. לדוגמא, הביטו “אסירי תודה” ככינוי לעבודות של האסירים בקהילה מחוץ לכותלי הכלא, זאת הברקה לשונית-עברית, של רועי חן.

בנוסף, התיאטרון מגייס את הקהל לצפייה חד פעמית דרוכה, מעניק חוויה קבוצתית מאוחדת, ומדרבן את הפעלת הדמיון, בלא תקריבים מטרידים של פנים מעוותות, משוחות בדם מלאכותי.

למוזיקה החיה על הבמה תפקיד מהותי ביצירת המתח ואווירת האלימות הנדרשת. אין להקת רוק בכלא בסרט, ואני מניחה שאין גם בנובלה האמריקאית, ואין במחזה האנגלי. שלומי ברטונוב, השחקן-מוזיקאי, מביא את המוזיקה איתו, כפי גרם לקוסטיה ב”השחף” לאלתר בנגינת פסנתר על הבמה.

יפה ושימושית תוכניית ההצגה עם פטישון הסלעים המשמעותי המחורץ על כריכתה,

חוברת ההצגה ״חומות של תקווה״
כריכת חוברת ההצגה ״חומות של תקווה״

והיא מגישה מידע נילווה רב, למשל אחרית הדבר של סטיבן קינג לספר “עונות מתחלפות”, בו כונסה הנובלה “ריטה היוורת’ והבריחה משושנק” יחד עם 3 אחיותיה, ומאמרו של אורי קליין, מבקר הקולנוע, על חייה של השחקנית ריטה הייוורת’, במלאות מאה שנה להולדתה.

כאשר העלילה ידועה, עולה ומתעצמת חשיבותה של החוויה התיאטרלית. העיבוד לבמה של הצוות של תיאטרון גשר עומד במשימה בהצלחה רבה.

מועדי חודש נובמבר הם ממש בשבוע הבא.

מבט על הבמה הגדולה בהצגה ״חומות של תקווה״
מבט על הבמה הגדולה בהצגה ״חומות של תקווה״
הפוסט הקודםשני סיפורים על שני פולשים כושלים ברוסיה מאת ירמי פינקוס
הפוסט הבאלהגשים חלק מהחלומות: יואב איתמר משוחח עם רפי וייכרט
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש עשרה − eleven =