חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על ההצגה “ברלין” בתיאטרון הצפון

כרזת ההצגה ״ברלין״
כרזת ההצגה ״ברלין״

מאז שנת 2020, תיאטרון הצפון נמצא בבעלותו ובניהולו של גדי צדקה, מייסד “התיאטרון העברי”.

אחת ההצגות המקוריות של התיאטרון היא “ברלין”, מאת אילן חצור ובבימויו.

ההצגה מתרחשת בברלין של זמננו, בבית משפחת ישראלים, אמא ובנה המתבגר, הנמצאים מספר שנים בעיר, ועומדים לקבל אזרחות גרמנית. יחד איתם גר החבר הישראלי-ערבי של האם. אל חייהם היציבים מתפרצת תקומה, האמא-סבתא, שמגיעה בפתאומיות מהארץ. תקומה היא ניצולת שואה שנדרה נדר לא לדרוך לעולם על אדמת גרמניה, אך כשנודע לה שבתה ונכדה, המתגוררים בברלין, עומדים לקבל אזרחות גרמנית, היא שוברת את הנדר, נוחתת בביתם באמצע הלילה, כשצו הגיוס של נכדה בידה, ותובעת בתוקף שיוותרו על האזרחות, ויחזרו ארצה. אז מתרחשות התפתחויות בלתי צפויות לכל הדמויות, בעלילה מרתקת, רבת תפניות, בהובלתה של תקומה, המגולמת ע”י גילה אלמגור הנמרצת ושובת-הלב.

המחזה “ברלין” מטפל בצורה ייחודית במיגוון נושאים טעונים, כגון יחסים בתוך המשפחה: אמא-בת, אמא-בן, סבתא-נכד; יחסים של יהודים-ערבים בארץ ובחו”ל; רגשותיהם של הישראלים הבוגרים, שהיגרו לברלין כלפי החזרה לארץ, לעומת הגעגועים המפתיעים לכאורה של הדור הצעיר.

כוכבות ההצגה ״ברלין״. מזכה ליוסי צבקר
כוכבות ההצגה ״ברלין״. מזכה ליוסי צבקר

כיוון שברלין היא בירת גרמניה, אין מנוס מהסוגיות הקשורות לשואה: יחסם של שורדי השואה לגרמניה של ימינו, תחושותיהם של בניהם של הנרצחים בשואה לעומת רגשות אשם של בני פושעי המלחמה הנאצים. בפן הקל ישנם מצב קומיים אחדים ואהבה רומנטית של בני הגיל השלישי. העלילה המפותלת, המותחת – מי יישאר בברלין ומי יחזור לארץ – מוגשת ע”י צוות שחקנים מעולים. בנוסף לגילה אלמגור, בעלת הנוכחות הכובשת, נמצאים על הבמה קרן צור הנהדרת, בתפקיד הבת, אמו של הנער. את הנער, המנגן בכינור, ובעצם מעדיף את הגיטרה, מגלם ניר כנען, שחקן תיאטרון וקולנוע ומוזיקאי מחונן. יגאל עדיקא מספק אתנחתות קומיות, לואי נופי מגלם את דמותו של החבר של האם, אברהם הורוביץ משחק את הגרמני דובר העברית, חברה החדש של תקומה.

גילה אלמגור וניר כנען מתוך ההצגה ״ברלין״
גילה אלמגור וניר כנען מתוך ההצגה ״ברלין״

אני שמחה שהזדמן לי לראות את ההצגה “ברלין” בתיאטרון הצפון.

ההצגה הקרובה צפויה להתקיים בתיאטרון ירושלים ב-19.11.2022

אני מקווה, שההצגה תגיע גם למרכז הארץ.

הפוסט הקודםניכור ומשפחתיות בסיפור “התינוק” של אילנה ברנשטיין
הפוסט הבאשירת הסירנה הפארודיה – בהשתתפות ראש הממשלה יאיר לפיד
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שבע עשרה + 12 =