בחירות [s]elections של ערן צלגוב
בחירות [s]elections של ערן צלגוב

The Choices / ערן צלגוב

לֹא בָּחַרְנוּ מָה, לִחְיוֹת אוֹ לִנְשֹם. בָּחַרְנוּ לָקוּם וְלָלֶכֶת, בָּחַרְנוּ לַמְרוֹת,
בָּחַרְנוּ לֶאֱהֹב, לִסְמֹר שֵׂעָרוֹת לֹא, בָּחַרְנוּ לְקַצֵּר נְשִׁימוֹת, זֵעָה דְּבִיקָה,
לִפְתֹּחַ נַקְבּוּבִיּוּת הָעוֹר לִפְרִיחַת הֲדָרִים מְתוּקָה, לִבְעֹר, מִתְּשוּקָה,
מֵאָלֶרְגִיָּה חוֹלָנִית, לְרֵיחַ דָּגִים, בִּדְמָעוֹת, בַּקַּצֶּרֶת, בִּקְצוֹת אֶצְבָּעוֹת,
בָּעוֹר הֶחָלָק, בָּאוֹר הַמָּלֵא, לְהַחְלִיק קְמָטִים, לִמְנוֹת צַלָּקוֹת, לְיַשֵּר
מַפּוֹת, לְהַכְנִיס, לְהַרְפּוֹת, לָצֵאת בְּלִי לִגְמֹר, לְהַכְנִיס לַכִּיס, לֹא לְוַתֵּר,
לֹא עַל הַתּוֹר, לָשִיר בְּלִי מִלִּים, לְלֹא קוֹל, לֹא לִבְכּוֹת, בָּחַרְנוּ בַּשֵּם,
בָּחַרְנוּ לִצְעֹק, לִרְמֹס, לְהָקִיא וְלִלְעֹס, לְזַפְּזֵפּ בַּשַּלָּט, בָּחַרְנוּ אֵימָה,
בָּחַרְנוּ תְּנוּעָה, בָּחַרְנוּ דַּאבְּל קְלִיק לְאִשּוּר, בָּחַרְנוּ רִהוּט, מַפָּה, וִילוֹן,
אֲגַרְטָל וּתְמוּנָה, בָּחַרְנוּ בּוּרְגָנוּת נִנּוֹחָה, דֻּבִּים נַרְקִיסִיסְטִים שֶל נוֹחִיּוֹת
חִנָּנִית עֲצֵלָה, בָּחַרְנוּ עֵירֹם, לַעֲמֹד, לֹא עֶמְדָּה, בְּלִי יָדַיִם קְשוּרוֹת, בָּחַרְנוּ
לְכַבּוֹת, לְהַדְלִיק, לְהֵעָלֵם וְלִדְלֹק, לֹא לִזְכֹּר, לְהַזְכִּיר, בָּחַרְנוּ לִשְכֹּחַ, לֹא
לָדַעַת, לֹא לִשְאֹל, לִתְהוֹת וְלִכְתֹּב.

לֹא בָּחַרְנוּ לִהְיוֹת, לֹא בָּחַרְנוּ לַחְדֹּל וַעֲדַיִן נָמוּת, נִתְפָּרֵק,
לְמִילְיוֹן מִילְיוֹנֵי חֶלְקִיקִים, תּוֹלָעִים, רִקָּבוֹן מְתַקְתַּק שֶל מֵתִים,
רֵיחַ אֲדָמָה תְּחוּחָה, כְּלָבִים שֶנּוֹבְחִים, שַיָּרָה שֶל שוֹגיִם, גְּשָמִים,
בְּלִי מִלִּים, טִפּוֹת מִתְנַדְּפוֹת, אֶפְשָרֻיּוֹת חֲדָשוֹת, יְשָנוֹת כְּבָר שָכַחְנוּ.

בָּחַרְנוּ, עַכְשָו נוֹתָר לְחַכּוֹת.


ספק אם המשורר והמתרגם ערן צלגוב (יליד 1974, אינדונזיה, באר שבע) תיאר לעצמו שספר שיריו הראשון, “בחירות” (2013, הוצאת פרדס, באנגלית [S]elections), יישאר כה אקטואלי, ויהדהד את הבחירות החמישיות שישראל עוברת בשלוש וחצי השנים האחרונות. מאז צאתו לאור ראו אור עוד שני ספרי שירה של צלגוב, “גם החתול – שירים ורישומים” ב-2016 ו”פרו[ט]זה” ב-2019, שניהם בהוצאת פרדס, וגם תרגומי שירה שלו לשירת דילן תומס, כריס אבאני ועוד, ולאחרונה אף ספר שירים ראשון פרי עטו לילדים, “הפוך על ענף: שירים (ל)קטנים” בהוצאת עם עובד, ועדיין ספר שיריו הראשון נותר ככל הנראה ספרו הפוליטי ביותר עד כה.

שיר הבחירות שבחרתי לפרסמו כאן (עמ’ 42) מתאר כמדומה מציאות זעיר בורגנית, שהמשורר מבקש להתקומם נגדה, והוא גם יעשה זאת בהמשך דרכו, למשל בהפגנות בהן השתתף בעיר מגוריו, באר שבע, נגד המשך שלטון נתניהו כנאשם בפלילים, שהיו סוערות ​במיוחד. השיר מופיע לקראת סוף השער הראשון מבין שלושה בספר. מיד אחריו באים שירי אהבה לפינלנד ולירושלים, ולאחר מכן מופיע השער “דנמרק”, הרומז לדברי הקצין מרצלוס במערכה הראשונה במחזה “המלט” לשייקספיר: “משהו רקוב בממלכת דנמרק” (ובאמת השער הזה נפתח בשיר המתאר תהליך של פירוק וריקבון בתפוז, שאפשר לקרוא אותו כמשל על ישראל בת זמננו, עמ’ 47).

מעניין לקרוא את השיר גם ממרחק הזמן. כמעט עשור חלף מאז פרסומו בספר, ויש בו ביטויים שאולי כבר חלפו ועברו מן העולם כמו למשל “לזפזפ בשלט” או “דאבל קליק”, שהפעולות שהם מסמלים הפכו כה שגורות עד שהמילים המסמנות אותן הפכו כמעט מיותרות. העיסוק במילים ובמה שהן מסמלות רווח בשירי הספר. בשיר הפתיחה, “לא-שיר (במקום מילות פתיחה)”, כותב המשורר כך: “המילים הן תנועות זיכרון לדברים הלוטים בערפל והרכוסים שתיקה” (עמ’ 5). בשיר שלפנינו יש מאבק בין הבחירה (מעשים) לבין מה שלא נבחר (החיים) וטור הסיום שלו יכול לכוון אותנו גם לבחירות הקרובות, שלאחר שנבחר בהן נצטרך לחכות ולראות איך ייראו התוצאות והחיים שלאחריהן במדינה.

2 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × ארבע =