כריכת הספר "פרגוד" של עדן אביטבול
כריכת הספר “פרגוד” של עדן אביטבול

אין מה / עדן אביטבול

בתום שבעה להרוגי אסון מירון

ל”ג בעומר תשפ”א

פְּנֵי הַיֶּלֶד הַכְּתֻמּוֹת

מְהַבְהֲבוֹת

בִּנְדוּדֵי שֵנָה שֶלִּי

אַךְ לְפִי שָעָה

מֵאוֹרוֹ הַטּוֹב שֶל

בַּר יוֹחַאי

הֶתְקֵף חֲרָדָה שֶלִּי

יֶלֶד חַלַאקַה טָהוֹר

אַל תַּעֲלֶה מוּלִי

בְּאַקְרַאי, בְּעֵינַיִם

וּפְאוֹת פֶּרֶא

אַל

שְעַת הַדְּחַק

וַאֲנִי מַאֲמִין

כְּדַאי הוּא

וְנַעֲשֶׂה אָדָם

שֶמֶן שָׂשׂוֹן

וְהִלּוּלָה

חִזְרוּ לִמְעָרַתְכֶם!

וְלֹא יִשָּפֵךְ דָּם

וְלֹא תֵּרֵד אֵש

וְלֹא יִפָּעֵר בּוֹר

וְלֹא יִנָּתֵן אוֹת

וְלֹא אוֹיֵב

וְאֵין אֲוִיר

אוֹי, הַפָּנִים

וְהַשֵּמוֹת וְהַתָּוִים

הַמִּשְקָפַיִם

הַמַּרְפְּקִים

הָעֲדִינוּת

הַכֹּל שָבוּר

תְּהִלִּים דּוֹחֲקִים בִּי

סְמַיְלִי בּוֹכֶה

מַלְאַךְ הַמָּוֶת

טִפֵּס בָּהָר

וְנִשְאַר וְנִשְאַר

עַד שֶסָּפַר מ”ה

וּבְמַּרְגְּלוֹת וּבַשִּפּוּלִים

אֵין מֵשִיב וְאֵין אַשְמָה

וְאֵין דִּין וְאֵין מְנַחֵם

וְאֵין פֶּה וְאֵין מֵצַח

וְאֵין אֲוִיר

וְאֵין מָה.

השבוע שיגרה ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון מכתבי אזהרה ל-18 אישים, בהם ראש הממשלה בעת האסון חבר הכנסת בנימין נתניהו, השר לביטחון פנים לשעבר אמיר אוחנה, ומפכ”ל המשטרה הנוכחי קובי שבתאי. כזכור, נהרגו באסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה 45 ממשתתפי ההילולה בהר מירון ב-30.4.2021, י”ב באייר התשפ”א, בהם צעירים וילדים. למעלה מ-150 בני אדם נפצעו. ההילולה אירעה במהלך התפרצות מגפת הקורונה. באחד מהסרטונים מהאירוע נראים השוטרים כשהם עוטי מסכות הגנה בעוד המשתתפים החרדים ללא מסכות כלל. זה אירוע שלא היה צריך להתרחש כפי שהתרחש, וסביר מאוד להניח שבמספר משתתפים מוגבל יותר – על ההר היו למעלה ממאה אלף איש באותו הלילה – האסון הנורא היה נמנע.

המשורר הצעיר עֵדֶן אַבִּיטְבּוֹל (יליד 1992, ירושלים) עוסק באסון בשיר שלפנינו, המופיע בספר שיריו החדש, השני, “פרגוד” (2022, הוצאת טנג’יר, עורך עמיחי חסון, עמ’ 53-52), מנקודת המבט של הכאב והחרדה. קדם לספרו זה הספר “נועדנו לגדולות אחרות” (2019, אותה ההוצאה). השיר מחולק לשבעה בתים, אולי כשבעת מדורי הגיהינום, וכולל כמה תיאורים מצמררים במיוחד כגון “ילד חלאקה טהור / אל תעלה מולי”, וגם “מלאך המוות / טיפס בהר / ונשאר ונשאר / עד שספר מ”ה”. זו גם הכותרת של השיר כולו, “ואין מה”, כלומר הוא עוסק באין, באובדן, באמצעות מה שהיה, באמצעות היש. סיום השיר (“אין משיב ואין אשמה”) רומז לספר במדבר, ה, ח: “ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו האשם מושב לה’ לכוהן מלבד איל הכיפורים אשר יכפר בו עליו”. אביטבול זועק כאן את זעקתם של מי שכבר אינם.

קראו גם:

לשיר בין העולמות -עידו ניצן על “פרגוד”

דף הפייסבוק של עדן אביטבול

עדן אביטבול .דף הפייסבוק

תגובה אחת

  1. “וְאֵין דִּין וְאֵין מְנַחֵם/ וְאֵין פֶּה וְאֵין מֵצַח/ וְאֵין אֲוִיר/ וְאֵין מָה”. שיר מרעיד ומצמרר ממש. ואין מה להוסיף. תודה, אילן, על העלאתו, תודה גם לעדן ותודה ליקום תרבות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

תשע עשרה − שלוש =