כריכת ספרה השביעי של מרגו פארן. צילום אילן ברקוביץ’

הפינה / מרגו פארן

יֵש פִּנָּה אַחַת

כָּאן עַל הַכַּרְמֶל הַיָּרֹק

בֵּין הַבָּתִּים

פִּנָּה כְּמוֹ שָם בַּמִּדְבָּר

שֶנַּחַל צִין מְבַצְבֵּץ

מִבֵּין פְּתָחֶיהָ וְעַמּוּדֶיהָ

כֵּן מָקוֹם שֶקּוֹנִים בּוֹ

אֲבָל מְעַט

וְגַם אוֹכְלִים

וְהָרוּחַ נוֹשֶבֶת כָּאן וְשָם

לֹא בְּקַו יָשָר

וְלִבִּי יוֹצֵא לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ

שֶתִּקַּח אוֹתִי/אִתָּהּ/אֲנִי עוֹד אָבוֹא/לְבַקֵּר אוֹתָהּ/

לֹא רָחוֹק מִשָּם רָאִיתִי צִפּוֹר קְטַנָּה/אֲפֹרָה כְּחַלְחַלָּה/

כְּמוֹ הָרוּחַ/שֶנּוֹשֶבֶת שָם/שֶנָּתְנָה לִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ

מרגו פרן. לקסיקון הספרות

השיר שלפנינו לקוח מתוך ספר השירים החדש, השביעי, של המשוררת והציירת מרגו פארן (ילידת 1946, קאדאן או קָדַנְיְיְ בצ’כוסלובקיה, מתגוררת כיום בחיפה), “המקום הזה הוא של הימים המאושרים (או הטובים) – התרשמויות” (2019, הוצאת ספרי גזוזטרה, עמ’ 12).

שם הספר החדש הוא תרגום של כתובת יוונית מתוך רצפת פסיפס בשיקמונה, מנזר בשער העלייה בחיפה. זמנה של הכתובת הוא התקופה הביזנטית, המאה השישית לספירה, והיא לקוחה מאוסף המוזיאון הימי הלאומי בחיפה (עמ’ 7).

ימים מאושרים הם אלו שעוברים כעת על שחקני ואוהדי קבוצת הכדורגל של מכבי חיפה, שעלתה השבוע בפעם השלישית בתולדותיה לשלב הבתים של ליגת האלופות. תחושת אושר היא לא בהכרח התחושה שעולה מקריאת השירים וקטעי הפרוזה, ומההתבוננות בציוריה של המשוררת פארן. אך יש תחושת שמחה נוכח הספרות והאמנות שהיא יוצרת, עצמאית, כמעט לבדה, בביתה שעל הר הכרמל, ובמסעותיה בארץ ובעולם.

אמנם השיר מהדהד את שיריהם המפורסמים של זלדה ונתן זך, “הכרמל האי-נראה” ו”ציפור שנייה” (“ראיתי ציפור רבת יופי”) בהתאמה, אך יש בו גם עמדה אחרת, בלבדנית, פינתית, כשם השיר. בהקשר הזה ראוי לעיין גם בשיר “הקוסמוס” המופיע בהמשך הספר – ובכלל כדאי לקרוא בספר כולו, המומלץ ביותר לקריאה על ססגוניות הנפש המשתקפת ממנו – ובו חוזרת המשוררת לשנות ילדותה, ולחוויות שעיצבו כך נדמה את חייה הבוגרים: “כשהייתי בת חמש הוציאו אותי מהבית / לשבת בחוץ בחלק מהלילה // ישבתי על שתי המדרגות התחתונות של המרפסת / תנים בכו // ואני הסתכלתי אל השמיים ואימצתי את כוכבי / הלילה, שינחו אותי והירח שיאיר את הדרך // הייתי מופקעת מן העולם פה וגם לא פה / כמו עפיפון / ככה התרגלתי כדי להמשיך להיות / בקרבת בני אדם מבלי להתקרב” (עמ’ 24).  

עיצוב שיר “הפינה” הוא מעניין. תחילה מופיעות בזו אחר זו שורות קצרות, 12 בסך הכל, ואז שלושה טורים ארוכים, מלווים בלוכסנים צמודים, שאולי נועדו לדמות אקסטזה המשקפת את הרצון של מי שמופקעת מן העולם גם להתקרב אל הציפור הקטנה, שנותנת לה להתקרב אליה. זו סיטואציה עדינה מאוד ושברירית והיא מהלכת קסם גם על שירי וקטעי הפרוזה שבספר כולו.

קיראו גם

מארגו פארן בלקסיקון הספרות

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שבע עשרה + 3 =