ה-28 באוגוסט הוא יום עניבת הפרפר. או יום עניבת הפפיון. וזאת מהמילה “papillon” בצרפתית, שפירושה פרפר, שם המציין את אופן קשירת העניבה הזאת סביב הצוואר המעלה על הדעת מראה של פרפר.
היה זה אנרי שארְיֶיר, עבריין קטן ממונמרטר ולימים נמלט עז נפש שהואשם שלא בצדק ברצח, וגם מחברו האוטוביוגרפי של הספר “הפרפר”, שקיבל את הכינוי “פּאפּיוֹן”. הסיבה המרכזית לכך הייתה תחושתו כאילו היה פרפר שנעצו בו סיכה, וגם משום שקעקוע של פרפר היה מתוח על חזהו. בה במידה ניתן לייחס את הכינוי גם להופעתו המהודרת בעת הקראת גזר דינו בפָּאלֶה דֶה ז’וּסטיס, בית המשפט העליון בפאריז: מראה ג’נטלמני למשעי שניכר היה בחליפה מחויטת, בחולצה לבנה, ובעניבת פרפר.
מה מעבר לכך לעניבת פרפר ולספרות? הו. הרבה. ראשית בשתי מילים. בני ציפר. העורך מושך האש של מוסף “תרבות וספרות” בעיתון “הארץ”, שנוהג להפציע במחוזותינו בעניבה כזו. איתה הוא ממלא את חיינו הלבנטיניים בקלאסה יוצאת דופן. וככל הנראה גם מסכל פעולות נקם של מי משומעיו שאת דמם הוא מרתיח, בהשתייכותו בזכותה לליגה אחרת מעל כולם.
אבל עיקר הזיקה בין עניבת פרפר לספרות נזקף לזכות דמויות ספרותיות ידועות רבות שסביב צווארן נקשר הסרט השחור או הצבעוני הזה, שבאמצעותו אופיינה דמותן באופן עקיף. כלומר, על ידי שימוש בטכניקה ספרותית מהותית, שמתמקדת במקרה הזה בתיאור הופעתה החיצונית של הדמות הספרותית, הצליחו לשפוך אור על האלגנטיות החריגה המאפיינת את התנהלותה. כלומר, על ידי הרמיזה, דרך נוהגה לענוב עניבת פרפר, על תכונות באופייה, ובלי לאמר אותן באמירה מפורשת.
הכוונה היא בעיקר לדמויות הבאות: לכובען המטורף ב”הרפתקאות אליס בארץ הפלאות”; גץ, הגיבור האניגמטי של “הכלה וצייד הפרפרים” של ניסים אלוני;
ג’יימס בונד השרמנטי ורב המעללים של איאן פלמינג;
הרקול פוארו המתוחכם של אגאתה כריסטי;
מרפי הבודד המנסה את מזלו בעולם האמיתי של סמואל בקט; ואחרון אחרון חביב של ממש, דמותו של פליקס הארנב. כן, כן, גיבור סדרת ספרי הילדים האהובה של אנט לנגן וחובב מסעות ידוע, שלצווארו עניבת פרפר צבעונית כמנהג הנשים דווקא. למובן החריגה הזאת אתייחס מאוחר יותר.
אז מה ניתן לאמר בהכללה רחבה על דמותו של עונב עניבות הפרפר בספרות? שהיא מפה וגם משם. שהיא בפנים וגם בחוץ. בתוך המקום ומחוצה לו. בתוך הכלל וגם יוצאת חוצץ נגדו, בהיותה בדרך כלל, איך נאמר זאת, דמות די לא קונפורמיסטית ודי יוצאת מן הכלל.
נסביר. עונב העניבות בספרות הוא לרוב בן המקום, אך גם קוסמופוליט המתהדר בפריט לבוש כלל עולמי, והמרבה בתור כזה לטייל בקצות העולם – ראה פליקס הארנב. לרוב אמון על אלגנטיות וג’נטלמניות. אך בזכות עלה התאנה יוצא הדופן שלצווארו, או האמביוולנטיות, הנרמזת מהעניבה החריגה, באשר לאופיו – לא מהסס לעיתים גם לנקוט במעשים שהשתיקה יפה להם – ראה ג’יימס בונד. מי שהוא שוחר חוק וסדר, אבל גם מתוחכם באופיו ובמעשיו. חובב רשמיות וטקסיות, אך בה בעת מוצא כשלל רב כל חריגה מהסדר הטבעי, ויוצא חוצץ נגד פתרונות שגרתיים – ראה הרקול פוארו. ייתכן שלא אחת פקיד בחברת ביטוח וחסר מעוף לכאורה, אבל גם לוכד פרפרים שהם כידוע חופשיים אחת לשבוע ברחבי הגן העירוני – ראה דמותו של גץ.
זאת ועוד, נראה שהוא גם חכם מאוד וחד חידות מורכבות, אך גם מי שבמקרים מסוימים דעתו השתבשה עליו, לא עלינו, ועל כן, הוא לא ממש איתנו כאן – ראה דמותו של הכובען המטורף. מי שהוא בודד מאוד, ולפיכך מנסה לצאת ולפעול בעולם “האמיתי” כשעניבת פרפר בצבע שההורוסקופ מגדיר כצבע המזל שלו (לימון), וזאת בפעולה שהיא “פארודיה […] על התנהגות רציונאלית” – ראה דמותו של מרפי.
הרשת מספרת לנו שעניבת פרפר מהווה אלטרנטיבה ללבישת עניבה מסורתית, ואף קדמה לה היסטורית, ואפילו נתפסת כלבוש רשמי יותר ממנה. ההתהדרות בה רווחה בעיקר בשנות ה- 80 של המאה העשרים. אם מתעקשים למצוא הסבר לכך, ייתכן שהוא מצוי בעובדה שעשור זה התאפיין בשמרנות סוציאלית לצד קריסה במערכות רבות: קריסת הקומוניזם; נפילת חומת ברלין; ועוד. עשור שנות ה-80 גם נחשב לראשית תרבות הצריכה המודרנית. רוצה לאמר – הכל מתמוטט מסביבי, אבל עניבת הפרפר שלי נותרה עדיין העוגן האישי שלי, היא הלוק הייחודי שלי בתוך הכאוס המתרגש סביבי. ובקצרה, היא עדיין אני, דנדי שכמוני, ראו נא והתבשמו כולכם.
כאמור, נשים נוהגות לקשור סביב צווארן עניבות פרפר גדולות יותר וצבעוניות יותר – כמנהגו של פליקס הארנב. אז רגע, מהו פליקס בעצם? דמות ממין זכר או נקבה? ארנב או בובת ארנב?
בראשית ההסבר אפתח ואומר כי היצירה “מכתבים מפליקס”, זכתה לאהדה רבה בישראל, ולא בכדי. כידוע לפנינו ארץ שאנשיה אוהבים עד מאוד לבקר בעולם, כמנהגו של פליקס הקוסמופוליט. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה כי משבר הקורונה הביא לשפל חסר תקדים בתיירות בכל העולם בכלל, ובישראל בפרט. לפיכך, מספר יציאות הישראלים, שרשם גידולים מרשימים בשנים שלפני המשבר והגיע ל-9.2 מיליון ב-2019, ירד ל-1.5 מיליון ב- 2020. ואולם עד מהרה הוא זינק שוב ועלה ל-3.0 מיליון ב-2021.
אנט לנגן, מחברת היצירה, ציינה באחד הראיונות שנתנה שדמותו של פליקס נכתבה בהשראת בובת ארנב שהייתה לה בילדותה בשם “לאוסי”, ואולי היא גם בת דמותה של לנגן עצמה. שמה הבדיוני, פליקס, שמובנו הוא “המאושר”, ניתן לה משום שגם לדעתה של לנגן היכולת לנסוע ממקום למקום היא בגדר אושר צרוף. היא סיפרה שבילדותה הוריה הירבו לטייל ברחבי העולם עם ילדיהם, בערים הגדולות בעיקר, ולכן, דמותו של פליקס מכילה משהו מתוכה – את התשוקה לראות את העולם הגדול, ולהיות חופשי ומאושר, כמו פרפר.
בתשוקה הזו לטייל ברחבי העולם מתאפיינת גם אן ליסטר, או בכינויה “ג’נטלמן ג’ק”, כוכבת הסדרה האנגלית המצליחה הנושאת שם זה, המבוססת על דמותה ההיסטורית של אן ליסטר. בעלת קרקעות, מטפסת הרים וטיילת לסבית אנגלייה שחייתה במאה ה19, כפי שמציין הערך הנושא את שמה ב”ויקיפדיה”. על בסיס יומניה הסודיים, שנכתבו בקוד שפוענח לימים, נכתבה הסדרה שתיעדה את מסעותיה, ובעיקר, את מערכות יחסיה עם נשים. לא ייפלא אפוא שליסטר חובבת הטיולים, האניגמטית, והאנדרוגינית עד מאוד, גם ענדה תמיד לצווארה עניבת פרפר, שהייתה צבעונית לפרקים. כאילו שהעניבה החריגה שמסביב לצווארה הפקיעה גם אותה מהגדרות נורמטיביות של כאן ועכשיו. של בפנים ובחוץ. בתוך הנורמה או מחוצה לה.
הדמיון בינה לבין פליקס, עונב עניבת הפרפר הצבעונית לא אחת, הוא רב. שהרי פליקס דומה שאוחז בהשקפה שלפיה “ימות העולם”, כל עוד הוא יכול להסתובב בו כאוות נפשו, חופשי כפרפר עם עניבתו הצבעונית מסמאת העיניים, שלמראה עולה מניה וביה השאלה הבאה על קצות השפתיים: רגע, מה אתה בדיוק, גברת או אדון?
לא רק זאת. דומה שפליקס סבור שיש לאהוב את העולם, בדרך שעל פי הטענה מאפיינת נשים דווקא, בדרך שבה הן חושבות אבולוציונית: פחות “ציידות” וממוקדות מטרה כגברים, ויותר “מלקטות”, כלומר, כאלו השמות לב לסביבתן, לנוף, לאנשים, לצבעים, לריחות. עד כדי כך שהסביבה הופכת במקרה קיצון של התופעה לכר מוחלט של חופש, חירות, ואושר.
כזהו המקרה של אן ליסטר: מי שככל הנראה החליטה שלא לדפוק חשבון לאיש, ועל אחת כמה וכמה לחברה האנושית בת הזמן והשמרנית באופייה, ובכל זאת לממש את החלטתה לכתוב, לטייל, ולאהוב את מי שהיא רוצה, עם עניבת הפפיון והצבעונית לפרקים. כך, חופשיה במידה ומאושרת כמו פרפר.
קישור לפרומו של ג’נטלמן ג’ק:
