אלי אשד, העורך הראשי של יקום תרבות, ממליץ על

התערוכה “סצינת האיור החרדי: קווים לדמותה”

כרזת תערוכת הקומיקס החרדי בגלריה ״מקלט״
כרזת תערוכת הקומיקס החרדי בגלריה ״מקלט״

התערוכה בגלריה “המקלט” בירושלים, המוקדשת לאמנות יהודית עכשווית, כוללת תמונות של הקומיקסאי החרדי גדי פולאק, חוזר בתשובה שעלה מרוסיה והפך לקומיקסאי בולט מאוד בעולם החרדי, ותלמידותיו – נשים חרדיות שלמדו אצלו איור וכעת הן אמניות ידועות בפני עצמן בציבור החרדי.

מנהלת הגלריה, ואוצרת התערוכה, היא ד”ר נעה לאה כהן, שהסבירה כי הגלריה מובילה את נושא הקומיקס החרדי בתערוכות במתכונת קבועה שמותאמת ללוח השנה היהודי-חרדי (בבין הזמנים), ונותנת חשיפה לנושא שכמעט לא מוכר בתרבות הישראלית. ד”ר כהן הוסיפה שהגלריה התקבלה השנה לראשונה לפסטיבל אאוטליין, ושזו אמירה חשובה.

ב-22 לאוגוסט קיימה הגלריה אירוע השקה לתערוכה. האירוע כלל גם הרצאה שלי על הקומיקס של הציבור הדתי-לאומי והחרדי. באו אנשים רבים יחסית, רובם המוחלט נשים, ואני משער שרוב הנשים האלו היו אמניות חרדיות, אם כי היו גם כמה חילוניות. אמנם לא יכולתי לבצע סקר כי הנשים הנמרצות בגלריה הקפידו על הפרדה בין גברים ונשים במקומות הישיבה.

במהלך הדיון התבררו כמה דברים מעניינים. ואולי החשוב ביותר הוא שכיום מקצוע אמנית עבור אישה חרדית לא גורם להרמת גבה אצל אף אחד בקהילה, או לפחות בקהילה החרדית של הדוברות. השאלה היחידה הנשאלת היא אם יש בזה פרנסה, ומסתבר שיש. בציבור החרדי יש ביקוש רב לאיורים וציורים בספרים, וזאת בניגוד למה שהיה בעבר.

נעמי גלבך, ראש המחלקה לעיצוב גרפי בשלוחה החרדית של בצלאל, שאירגנה את האירוע ואת הדיון, היא מעצבת חרדית ידועה ועורכת מגזין פורמה, מגזין איור שמיועד לקהל החרדי, אבל הוא המגזין המודפס היחיד בכלל בישראל לאיור. גברת גלבך (שהיא גם אם ל-8, מדהים איך היא מספיקה) הקפידה לעבור על המצגת שלי לפני שהוצגה, וצינזרה ציור אחד שבו הופיעו דמויות מסיפור קומיקס על שמשון הגיבור שכללו אישה בלבוש חלקי. כנראה זה יותר מדי עבור הציבור הזה, כפי שהסבירה במהלך הרצאה על הצנזורה בקהילה החרדית, שבה הסבירה שהיא מקפידה לעבור על כל מצגת שמכינים מרצים במחלקה שבראשה היא עומדת “ואני מעדיפה לא לקרוא לזה צנזורה אלא התאמה לצורכי הקהילה”. נעמי הודתה שצייר הרנסאנס מיכאלאנג’לו וציוריו התנ”כיים הכוללים עירום לא היו שורדים את הצנזורה הזאת.

בהערות שלה על ההרצאה שלי היא סיפרה שיש כיום בשוק החרדי ספרי קומיקס, שאמנם עוברים את הצנזורה של הועדה הרבנית שעוברת על כל קומיקס לפני פירסומו, אבל לא עוברים את הצנזורה שלה כאם הדורשת חומר קריאה חינוכי לילדים שלה. ביקשתי ממנה דוגמא, והיא אמרה שלא הרשתה לילדיה לקרוא את הספר על לכידתו של אייכמן. שאלתי אותה על סיפורי “מלכודת בחלל” המדע-בדיוניים של חיים ולדמן, שהם רבי מכר גדולים בשוק החילוני, והיא ענתה “זה גבולי מאוד ועלי להרהר על כך”.

מה שהתברר לי בכל אופן הוא שבשוק החרדי לאמנות, שהוא כיום ענק, הנשים תופסות מקום שרק הולך וגדל, וששוב אינו שנוי במחלוקת לפחות בחלק גדול מהקהילות החרדיות.

צילום של תערוכת הקומיקס החרדי בגלריה ״מקלט״
צילום של תערוכת הקומיקס החרדי בגלריה ״מקלט״

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על סדרת הטלוויזיה התיעודית “הנבחרות”

כרזת הסדרה ״הנבחרות״. מזכה ליצחק הררי
מתוך הסדרה ״הנבחרות״. מזכה ליצחק הררי

“הנבחרות” היא סדרת טלוויזיה בת שלושה פרקים על נשים שכיהנו בכנסת ישראל מאז הקמת המדינה ועד ימינו. שלוש יוצרות הסדרה הן נשות קולנוע רבות פעלים. אפרת שלום דנון, שגם ביימה את הסדרה, היא תסריטאית ובמאית של סרטים תיעודיים. על סרטה “חיים רגילים”, אותו יצרה בשנת 2019 עם גילי דנון, בן זוגה, המלצתי כאן באתר. המפיקה היא אסנת טרבלסי, מפיקה של סרטים עלילתיים ותיעודיים, אשר בשנים 2014–2019 כיהנה כיו”ר הפורום ליוצרים דוקומנטריים. ליאור אלפנט היא יו”ר פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל, ממקימות, עורכות ומנהלות המיזם התקשורתי הפמיניסטי “פוליטיקלי קוראת“.

“הנבחרות” תשודר ב”כאן 11″ בשלושה ימי שלישי רצופים החל מ-6.9.2022, ולאחרונה פרקי הסדרה הוקרנו בבמות תיעודיות רבות במסגרת טרום בכורה, בליווי שיחה עם היוצרות, ובפרט בפסטיבל דוקאביב בסוף חודש מאי 2022, בדוקו טי וי – המיזם של רמי כץ המאפשר צפייה ביתית בסרטים תיעודיים, בסינמטקים ברחבי הארץ, ובבית של סולידריות בדרום תל אביב, בו ראיתי את הפרק הראשון של הסדרה.

הקרנות טרום בכורה של ״הנבחרות״
הקרנות טרום בכורה של ״הנבחרות״

“הנבחרות” מציגה את סיפורן של הנשים בפוליטיקה הישראלית לאורך השנים. משולבים בה קטעים מצולמים מארכיון הכנסת וראיונות מיוחדים עם נשות פוליטיקה, ובפרט עם לימור ליבנת ושלי יחימוביץ, חברות כנסת לשעבר, עם מרב מיכאלי, ראש מפלגת העבודה, חברת הכנסת ה-24 הנוכחית, ושרת התחבורה, ועם זהבה גלאון, ששבה לפוליטיקה וכבשה מחדש את רשות מפלגת מרצ לקראת הבחירות הקרובות לכנסת ה-25.

יצוג הנשים בכנסת דל מאוד. ישראל נמצאת במקום ה-61 בעולם בייצוג נשי בפרלמנט. בכנסת ה-24, הנוכחית, אומנם הגיע מספר חברות הכנסת לשיא של 43, אך גם עכשיו הן מהוות 35% בלבד מהכנסת, כשחלק הנשים באוכלוסיה עולה על 50%. מאבקן של נשים על מקומן בכנסת מתחיל מההתמודדות בתוך המפלגות על מקומות ריאליים ברשימות המועמדים לכנסת. הרשימות הורכבו בשיטות שונות לאורך השנים: וועדות מסדרות, שריון של מקום או שניים בעשיריה הראשונה, ושיטת הפריימריז. מרב מיכאלי סיפרה בגאווה רבה, שהעשירייה הראשונה ברשימת המועמדים לכנסת הנוכחית הורכבה בשיטת ה”ריצ’רצ'”, כלשונה, כלומר גבר-אישה לסירוגין. תמונות עשרת המועמדים האלה שולבה בסרט, וראיתי בה את נעמה לזימי במקום התשיעי, והיא אכן נכנסה לכנסת ב- 22.6.2021. עוד קודם, מאז 2018, לזימי הייתה חברת מועצת העיר חיפה, ובשנת הקורונה כיהנה כיו”ר דירקטוריון חברת מוזיאוני חיפה. ראיתי אותה על צג המחשב הביתי בשידורי זום של פתיחת תערוכות. בכנסת ה-24 היא הייתה “שיאנית החקיקה” מטעם מפלגת העבודה, ובפריימריז לבחירות הבאות זכתה במקום הראשון.
הסדרה “הנבחרות” נותנת מקום שוויוני לחברות כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, ליהודיות וערביות, ומשרה אווירה של סולידריות נשית. הצילומים וקטעי הארכיון מלווים במוזיקה מקורית של אליוט ובגרפיקה ואנימציה יפהפיות של מירב שחם ואלעד בן דוד.
בקטעי הארכיון שמחתי לראות את שולמית אלוני, אבירת המאבק על זכויות האזרח.

שולמית אלוני בהסדרה ״הנבחרות״. מזכה ליצחק הררי
שולמית אלוני בסדרה ״הנבחרות״. מזכה ליצחק הררי

אני מצפה לפגוש את חברות הכנסת הפעילות, ובפרט את גולדה מאיר, ראש הממשלה, בפרקים הבאים של הסדרה.

הפוסט הקודםוזה דבר הניקבה – סיפור היסטורי על חציבת נקבת השילוח מאת רינה הברון
הפוסט הבאלהיות בצד בחיפה: הפינה / מארגו פארן. השיר השבועי עם אילן ברקוביץ’
סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ("בבל", 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ("מודן", 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

תגובה אחת

  1. לגבי הסדרה הנבחרות:
    אף שלא ראיתי אותה, אך בהיותי ותיק בארץ וקורא עיתונות עברית מהרגע שלמדתי את השפה העברית,
    אני יכול להגיד משהו על אותן הנשים הגיבורות שעליהן הסדרה וגם על אלה שמופיעות בתמונות.
    הן היו נשות ברזל וקדמו אינטרסים חשובים להן ולמפלגות שלהן – בשנים שהמדינה הייתה ענייה ועדיין קלטה עליות גדולות.
    לא קראו להן פמיניסטיות הכינוי הזה עדיין לא היה נפוץ בארץ.. אך הן היו נשים אמיתיות ולוחמות.
    איך אפשר להשוותן לרוב הנשים הסמרטוטיות של היום שכל שמעניין אותן מצד אחד “כיבוש-כיבוש” ו”להט”ב-להט”ב”… כאילו פתרון לבעיות בלתי פתירות האלה יצילו את ישראל ואת העמים..
    מצ שני הנשים שעל ראשיהן פיאות ואו כובעים מטופשים והן שפחות נרצעות של בעלים בהמיים ורבנים אינטרסנטים.
    אראה את הסדרה ואז אגיב שנית.
    בתודה לחגית בת אליעזר אשר מביאה לנו מאמרים כה מצוינים.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × שתיים =