יקום תרבות ממשיכה להביא את סדרת המאמרים של הבמאי אבי נשר על הקולנוע העולמי הקלאסי, והפעם ז’אנר כמעט בלתי ידוע כיום: סירטי המתח האילמים שנעשו בידי הבמאי מפורסם לימים אלפרד היצ’קוק, סרטים שהם חטיבה מיוחדת במינה בכלל יצירתו.

וכתוספת אנו מביאים את הסרטים עצמם וגם את רשימת הספרים שפורסמו על היצ’קוק בעברית ויש כמה וכמה מהם.

המערכת

הבמאי אלפרד היצ’קוק. ויקיפדיה

צפו בסרט האילם “הדייר” The Lodger של היצ’קוק מ-1927

צפו בסרטו של היצ׳קוק “מוסר מפוקפק” Easy Virtue מ-1928

קיראו גם :

רשימת ספרים על אלפרד היצ’קוק חייו ויצירתו בעברית :\

זאב רב נוף, מסך גדול, הוצאת כתר, 1982.כולל פרק חשוב על היצ’קוק

דונלד ספוטו, היצ’קוק, צידה האפל של הגאונות.  מאנגלית: עודד דגן, הוצאת דביר, תל אביב: תשנ”א 1991

תקציר : הביוגרפיה המקיפה והמהימנה ביתר על אלפרד היצ’קוק. דיוקן אישי מפורט-קורות חייו של היצ’קוק ומשפחתו הקרובה, יחסיו עם קולנוענים אחרים, הן בתחום ההפקה והן בתחום העשייה הקולנועית, השפעתו עליהם ועל השחקנים והשחקניות איתם עבד. הספר נחשב כמחקר קולנועי מופתי ומאוזן שיצר על יוצר שעיצב את מצוקותיו ופחדיו לכלל אמנות פופולארית רבת עוצמה. הספר כול מפתח, פילמוגרפיה, ומפתח שמות העניינים וסרטים. 562 עמודים

  •   קמיל פאגליה הציפורים של היצ’קוק / ; תרגום מאנגלית מיכל סלע ליבידו. סדרה לתרגום .תל-אביב : רסלינג, 2003. ‬
  • תקציר הספר :הסרט הציפורים (1963) הוא, ללא ספק, אחת מיצירות המופת של אלפרד היצ’קוק. סרט זה נעשה לאחר “פסיכו” ולפני “מארני” (שלושה סרטים המהווים מעין טרילוגיה), והוא מדגיש את החרדות ההיוליות ביותר של האנושות הניצבת אל מול ההתקוממות האלימה של אימא – טבע. הסרט הנו עיבור חופשי לסיפור קצר מאת דפנה די מורייה, והרעיון הבסיסי לתסריטו ניזון בעיקר מידיעות בעיתונות על מתקפות ציפורים שהתחוללו באותה עת בקליפורניה. זו יצירה מורכבת ועשירה העוסקת בבעיות של מין, של מגדר ושל יחסי משפחה אדיפליים הרסניים. במחקר מבריק ופרטני מתארת קמיל פאגליה את אופני הפקתו של הסרט ואת תכונותיו האסתטיות, הטכניות והמיתיות. בגישה האופיינית למחקריה בתרבות הפופולרית היא משלבת דיון בפרטים אוטוביוגרפיים של הבמאי ושל שחקניתו הראשית ותגליתו, טיפי הררן, עם הבחנות פסיכואנליטיות – מגדריות הממקמות את “הציפורים” לצד יצירות אחרות של היצ’קוק, כמו גם לצד יצירות ספרות ואמנות. פאגליה רואה בסרט מעין תגובה שמרנית – רריקלית של היצ’קוק לשחרור האישה באמריקה של שנות ה60 – : האישה היא – היא הציפור ששוחררה מהכלוב והפרה את “סדרי הטבע הקוסמיים”, והתוצאות הרות אסון. ספר זה מהווה גם הזדמנות נוחה לקורא הישראלי להתוודע לאחת מהתיאורטיקניות הפמיניסטיות הנועזות והחשובות הפועלות כיום בארצות הברית. בניגוד לעמיתותיה, “הפמיניסטיות הפרוטסטנטיות”, פאגליה מייצגת מעין פמיניזם פרדוקסלי רווי סתירות פנימיות: פמיניזם קתולי – פגאני (בהשראה ניטשיאנית), אשר בשפתו הבוטה יוצא נגד “הפמיניזם השמאלני, הממוסד והצדקני”: פמיניזם השואב עוצמה והשראה מגופה ומיניותה המופגנת של האישה האמזונית בנוסח מדונה. קמיל פאגליה היא פרופסור למרעי הרוח באוניברסיטה לאמנות בפילדלפיה. פרסמה מאמרים וספרים ובהם התייחסויות מעוררות מחלוקת לאמנות, תרנות, פמיניזם ותקינות פוליטית. בין פרסומיה הרבים ניתן למנות את הספרים: Sexual Personae Sex, Art and American Colture Vamps and Tramps
  • קיראו ביקורת על הספר של אלי אשד’
סלבוי ז’יז’ק לאקאן עם היצ’קוק :
 מתוך – כל מה שתמיד רצית לדעת על לאקאן ולא העזת לשאול את היצ’קוק / ; תרגום מאנגלית: רוני ידור ; עריכה מדעית: יצ
חק בנימיני. ‬סדרת “ליבידו ” תל אביב : רסלינג, 2004.

תקציט:”לאקאן עם היצ’קוק” רואים אור שלושת מאמריו המבריקים של סלבוי ז’יז’ק, אשר הופיעו באסופת המאמרים המפורסמת שערך ז’יז’ק כל מה שתמיד רצית לדעת על לאקאן, ולא העזת לשאול את היצ’קוק (1992). כפי שרומזת לכך הכותרת עצמה, יומרתו של ז’יז’ק אינה רק ניתוח של סרטי היצ’קוק, אלא הדגמה והבהרה של עקרונות תיאורטיים במשנתו הפסיכואנליטית הסבוכה של ז’אק לאקאן, מכאן שזי’ז’ק “קורא” את היצ’קוק לא רק כטקסט אסתטי אלא גם כטקסט תיאורטי. בנוסף לכך, המאמרים על יצירתו של היצ’קוק מהווים נדבך מרתק, חדשני ופורץ דרך בדיון התיאורטי המתמשך והבלתי נדלה ביצירתו של מי שנחשב לגאון הגדול של סרטי המתח, כמו גם לאחד מגדולי המחדשים בתולדות הקולנוע.
תוך חלוקה של מכלול עבודתו של היצ’קוק לשלוש תקופות היסטוריות מרכזיות – ריאליזם, מודרניזם, פוסטמודרניזם – מתמקד ז’יז’ק דווקא בקריאת היצ’קוק בהקשרים תיאולוגיים ואידיאולוגיים, במיוחד ביחס למעמדו של האחר הגדול והדבר הטראומתי, לצד הדגשת האלמנטים הקתוליים-ינסניסטיים ביצירתו; כל זאת דרך הניסיון להבין את כפיפותו של הסובייקט לאחר הגדול – האחר השסוע.

 

ב-1962 נערך מפגש פסגה בין שני יוצרי קולנוע מבריקים, אלפרד היצ’קוק ופרנסואה טריפו, שהוליד את כתיבתו של ספר זה, שהפך לאבן יסוד בספרות הקולנוע.

מאחורי היצ’קוק עמדה באותו זמן קריירה מפוארת בת למעלה מארבעה עשורים, שידעה עליות ומורדות; סרטיו זכו בדרך כלל להצלחה מסחרית, אך מרביתם לוו גם בזלזול מתמשך מצד הביקורת בערכם האמנותי. פרנסואה טריפו, מבקר הקולנוע שזה אך הפך לבמאי מוערך וזכה להכרה בינלאומית כאחד מחלוצי הגל החדש הצרפתי, היה תמיד מעריץ נאמן של המאסטרו. ביוזמתו, קיימו השניים סדרת מפגשים, שנערכו במשרדו של אשף סרטי המתח והמסתורין, באולפני יוניברסל בהוליווד.

השיחות ביניהם מתועדות בספר הזה, הסוקר באופן כרונולוגי את הפילמוגרפיה העשירה של היצ’קוק, והמפגש בין שניים, שאהבת הקולנוע שלהם היא אהבת חייהם, מוליד אירוע מרתק וחד פעמי בהבנה את הקולנוע כאמנות. רובן דנות בשאלות “הטכניות” המאפיינות כל סרט, מתעכבות על אנקדוטות משעשעות, אך אינן חפות מביקורת והומור עצמי.

מתוך כבוד והערכה הדדיים, כיוצר אל יוצר, היצ’קוק חושף בפני הבמאי הצעיר ממנו את תפיסת העולם הקולנועית שלו, את המצאותיו בעת צילומי סצינות מסויימות, סודות מקצועיים, יומרות, תסכולים, אתגרים שהציב לעצמו ויכולתו להתמודד עימם.
הקולנוע של היצ’קוק נודע במחושבות שלו, בהיותו ערוך כמעט לחלוטין עוד בטרם צולם, עד שכמעט לא נעשה צילום מיותר על הסט, ובהקפדה כמעט כפייתית על כך שכל פרט בפריים ישא משמעות. בהדרגה נגלים הפרטים הקטנים המרכיבים את חזונו הויזואלי השלם של היצ’קוק, והם מספקים הבנה מחודשת של סרטיו.

 אלפרד היצ’קוק :(1980-1899) /עורך ראשי: נסים דיין ; עורך: דני ורט הסדרה הקולנועית :הבמאים הנבחרים פתח-תקוה : אמי”ת – רשת חינוך ציונית דתית, תשע”א .2011

כולל את :ביופילמוגרפיה / דני ורט — אלפרד היצ’קוק / יהודה סתיו — הסרטים / דני ורט ונסים דיין — ועוד בנושא / דני ורט — אלפרד היצ’קוק באינטרנט / אורי שין. 4 

  • דוד גורביץ’, ‏הבלש כגיבור תרבות: ספרות, קולנוע, טלוויזיה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2013, :
  • פרק ח – אלפרד היצ’קוק מציג: הפסיון של הגיבור הבלשי, עמ’ 200–224.

  • תקציר הספר:
סרטיו של הבמאי הנודע אלפרד היצ’קוק הם מהנחקרים ביותר בתולדות התאוריה והביקורת של הקולנוע. חוקרת הקולנוע והטלוויזיה הפמיניסטית טניה מודלסקי יוצאת בספר פורץ דרך זה נגד שתי גישות קוטביות שרווחו עד כה: זו שלפיה סרטיו של היצ’קוק רוויים שנאת נשים, וזו שלפיה הבמאי מזדהה עם דמויות הנשים וחושף את מצבן העגום בחברה שגברים שולטים בה. מודלסקי מראה את השניות כלפי נשים, המאפיינת את יצירתו המורכבת של היצ’קוק ויכולה לעורר בצופים מגוון תחושות, ובכלל זה איום, חוסר אונים, כעס והזדהות. לדבריה, סיפוריהן של הנשים חותרים לעיתים תחת השליטה והסמכות של “אמן המתח הקולנועי” הנודע. למרות האלימות הניכרת שהגברים מפגינים כלפי נשים בסרטים, הן מוסיפות להתנגד להיטמעות בפטריארכייה, והבמאי – במודע או לא – מזדהה עם התנגדות זו. לטענתה, השאלה אם הסרטים ספוגים שנאת נשים או אהדה לנשים אינה ניתנת להכרעה, ובסרטיו של היצ’קוק הן כרוכות זו בזו. המהדורה הראשונה של נשים שידעו יותר מדי יצאה לאור ב-1988, ומהדורתו השלישית, מ-2016, מוגשת עתה לקוראים עברית. ‬שבעת הספרים המנותחים בספר – סחיטה, רצח!, רבקה, נודעת, חלון אחורי, ורטיגו ופרנזי – משמשים למחברת בסיס לניתוח הצופָה והצופֶה בקולנוע, והיא עוסקת בחיבור הרגשי לדמויות הנשים בסרטים. למהדורה שלישית זו צורף גם ריאיון עם המחברת, ובו היא עוסקת בגישות פמיניסטיות וקוויריות לניתוח סרטיו של היצ’קוק ובדיאלוג שעשוי להתקיים ביניהן; וכן צורף מדריך שאלות לדיון במחקר מרכזי זה של התאוריה הפמיניסטית הקולנועית. –

קיראו על היצקוק בויקיפדיה
 
אלפרד היצ’קוק וייק’יפדיה
הפוסט הקודםהמלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 10-11 יוני 2022
הפוסט הבאשומר לילה
אבי נשר
אבי נשר הוא במאי-תסריטאי אשר סרטיו הראשונים "הלהקה", אותו ביים כבר בגיל 24, ו"דיזנגוף 99" הפכו לסרטי פולחן ישראליים. ב-1984 כתב וביים את המותחן "זעם ותהילה", שנחשב בעיניי רבים כאחד הסרטים הישראלים הטובים ביותר בכל הזמנים. סרטו "סוף העולם שמאלה" (2004) זכה להצלחה גדולה ונחשב ליריית הפתיחה של תור הזהב בקולנוע הישראלי. באותה שנה הוענק לנשר פרס הוקרה מפסטיבל הקולנוע בירושלים, על הישגיו הקולנועיים ותרומתו הרבה להצלחת הקולנוע הישראלי בעולם. בשנת 2009 הוענק לנשר פרס הוקרה מפסטיבל הקולנוע בחיפה. באותה שנה כתב וביים נשר את "פעם הייתי", שנכתב בהשראת ספרו של אמיר גוטפרוינד "בשבילה גיבורים עפים". הסרט מספר את סיפורו של נער חיפאי אשר בקיץ 68' מוצא עבודה אצל ניצול שואה המתפרנס משדכנות והברחת טובין. בשנת 2016 זכה סרטו החדש של נשר, "החטאים", לבכורה עולמית במסגרת היוקרתית בפסטיבל טורונטו, שם נרכש להפצה עולמית על ידי חברת MGM. "החטאים", שזכה להצלחה גדולה בארץ ובעולם, חתם את "טרילוגיית העבר הנוכח" של הבמאי אחרי "סוף העולם שמאלה" ו"פעם הייתי", ועוסק כמותם בטראומת השואה וההגירה הנמצאת בבסיס הזהות הישראלית. בשנת 2018 נבחר נשר לשמש כמנטור ליוצרי קולנוע צעירים גם על ידי המעבדה הבינלאומית לתסריטאות בירושלים וגם על ידי המעבדה הבינלאומית לתסריטאות של פסטיבל טורונטו. באותה שנה יצא סרטו ה-20 במספר של נשר, "סיפור אחר", אשר היה לסרט הישראלי הנצפה ביותר ב-2018 עם מכירה של למעלה מ-320 אלף כרטיסים. איגוד מבקרי הקולנוע הישראלי העניק לנשר את פרס "במאי השנה" לסרט זה. במהלך 2020-2021, כתב וביים את הסרט "תמונת הנצחון", אחת מההפקות הגדולות והיוקרתיות שנעשו בארץ.

 בימים אלו נשר נמצא בהכנות לצילומי סרט חדש בשם "גן קופים", שיצולם במהלך הקיץ.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

seven + 17 =