הקומיקסאי מושיק גולסט יצר קומיקס היסטורי נדיר על חייו של שודד הים היהודי והרב שמואל פילאג’י, פיראט ידוע לשמצה שחי במאה ה-16 והיה קוץ בבשרם של הספרדים שנואי נפשו.

להן סקירה על ספרי פיראטים יהודים וראיון של ד”ר אלי אשד עם היוצר על הדמות ועל הסדרה.

המערכת


ציורו של רמבראנדט “אדם בתלבושת אוריינטלית”. יש שמי שחושב ששהגבר בתמונה הוא שמואל פאלאצ’ה. ויקיפדיה
Rembrandt van Rijn and Workshop ((Dutch, 1606 – 1669 ), Man in Oriental Costume, c.
1635, oil on canvas, Andrew W. Mellon Collection

שמואל פילאג’י או פאלצ’ה (1550-1616), הרב היהודי שהיה גם שודד ים מפחיד וקוץ בבשר הספרדים במאה ה-17, הוא לאחרונה בחדשות.

הוא היה ממנהיגי קהליית יהודי מרוקו, וגם ידיד אישי של נסיך הכתר ההולנדי. פילאג’י היה “בוקניר” שביצע פשיטות כנגד הספרדים בשם ההולנדים, וזכה להערכה רבה. כאשר נפטר ערכו לו ההולנדים לויה ממלכתית.

פורסם עליו לאחרונה ספר מחקרי שתורגם מהולנדית: שמואל פאלאצ’ה – סוחר, שודד ים ודיפלומט בין מרקש לאמסטרדם, ספרם של חרארד ויכרס ומרסדס גרסיה-ארנל, הוצאת מאגנס, 2021, תרגום מהולנדית: רן הכהן.

[

כריכת הספר על שמואל פאלאצ׳ה

ובספרות העברית נכתבו עליו כמה ספרים:

הספר הראשון על שודד ים יהודי לא עסק דווקא בפילאג’י אלא בדמות בדיונית דומה לו מעט ממשפחת אברבנאל: “קפיטן דייויס הבוקניר היהודי”, של אלישע גלזר ( 1912-2004), בעבוד ועריכת – יהושע נפחא נגוהות”], תשכ”ב 1961.

עטיפת הרומן הראשון על פיראט יהודי מאת אלישע גלזר


ספר זה פתח בעברית ז’אנר ספרותי שלם של יצירות ספרותיות שעוסקות בשודדי ים יהודיים. אבל במשך שנים רבות הוא היה אחד יחיד ומיוחד בז’אנר הזה. אמנם הופיעו בעברית ספרים רבים על פיראטים לא יהודיים מהם שנכתבו בידי ישראלים כמו סיפורי קפיטאן בלאד.

חוברות על עלילות הלוחם בפיראטים (הלא יהודיים) קפיטאן בלאד שנכתבו בידי סופרים ישראליים כמו אהרון אמיר

רק בשנות השמונים החלו להתפרסם בעברית סיפורים על שודדי ים יהודיים אמיתיים מעידן השיא של הפיראטיות במאות ה-16 וה-17.

ספר ראשון מסוג זה היה “שודדי-ים יהודיים: סיפורים מפליאים המבוססים על עובדות היסטוריות” שכתב חיים יעקב פינקל, בתרגום אופירה רהט (דביר 1984).

בספר הזה נידונה לראשונה בפירוט בעברית דמותו של פילאג’י, ביחד עם עוד כמה שודדי ים יהודיים כמו סינאן.

כריכת הספר ״שודדי- ים יהודיים״ של חיים יעקב פינקל

הספר פרחיה בין שודדי הים של דן צלקה (עם עובד 1988) הוא קלאסיקה של ספרות הילדים העברית שבו מתוארות קורותיו של נער יהודי מירושלים שמגיע בספינה למרוקו.

פרחיה ומורו נלקחים לאלג’יר, בעל כורחם מסתבכים שם בקשר נגד המושל, ונכלאים בבית-הסוהר. שם בבית הסוהר פוגש פרחיה דמות גדולה מהחיים, הרב-שודד ים שמואל פאלאג’י שהטיל את אימתו על הספרדים.

פרחיה נידון לעבדות, ניצל בנס, והופך לשודד-ים. הוא לוחם בקרב ימי נגד הספרדים, זוכה לשי מידי סולטן מרוקו, ומשתתף בתקיפת אוניות נושאות זהב וכסף תחת פיקודו של דון שמואל פאלג’י.

הרפתקאותיו מוליכות אותו לארצות רבות והוא נפגש עם חייל שכיר שהופך לידידו הטוב ביותר, עם מרגלים וקברניטים מהוללים, עם ספרדי גיבן הנוקם בעולם כולו, ועם בתו היפה של שודד-הים, ההולכת בעקבות אביה.

צלקה מספר שכנער פולני תמיד חלם על מרוקו הרומנטית, ובמיוחד על אותו שודד ים רומנטי. במסגרת המחקר שלו לספר הוא סרק מיקרופילמים בריטיים שסיפרו על משפט שביצעו שלטונות הנמל הבריטיים כנגד פירט יהודי זה כאשר ספינתו נכנסה לנמל שלהם ללא רשות. צלקה מספר שהתרגש מאוד כאשר קרא במסמכים אלה שתיארו ללא כחל וסרק את דמותו של הפירט היהודי הנשכח.

 

כריכת ״פרחיה בין שודדי-הים״ של דן צלקה

אולם היה זה בעשור השני של המאה ה-21 דווקא שהתעורר מחדש העניין בשודד הים היהודי, ולפתע פתאום נכתבו עליו כמה ספרים כמעט במקביל.

בדומה למה שאירע כמעט במקביל עם אישת העסקים היהודיה העשירה והמשפיעה בת תקופתו של פילאג’י הדונה חנה גרציה מנדס.

מדליה מודרנית עם דמותה של דונה גרציה מנדס המתחרה בפופולאריות בשמואל פילאג’י ובמהר”ל מפראג כדמות ההיסטורית היהודית הידועה ביותר של המאה ה-16. ויקיפדיה

נשאלת השאלה: מה קרה שכמה וכמה יוצרים החלו להתעניין בו זמנית דווקא בשני אישים אלו?

אולי היה לכך קשר שהם היו מארצות שיוצאיהן נחשבים כיום “מקופחים”, ומכונים “מזרחים”, וכמובן במקרה של מנדס היתה אישה בנקאית עשירה ומשפיעה, ובמקרה של פילאג’י בעל מקצוע אקזוטי אבל דרמטי במיוחד כשודד ים.

ספר כזה הוא פיראטים שומרי מצוות מאת מקס בן שטרית (צבעונים 2016) המתאר את מזסעו של ישראלי מודרני בעקבות אבותיו שכללו את הפיראט פילאג’י.

כריכת ״פיראטים שומרי מצוות״ של מקס בן שטרית

עוד ספר כזה הוא שודדי ים יהודים בקריביים: סיפורם של הרפתקנים יהודים שהקימו אימפריה בעולם החדש בחיפוש אחר אוצרות, חופש דת – ונקמה של אדוארד קריצלר (כנרת, זמורה-ביתן, תשע”ח 2017).  מחקר עיוני שמתאר בפירוט את שודדי הים היהודים של המאה ה-17 ואת עולמם.

כריכת ״שודדי ים יהודים בקריביים״ של אדוארד קריצלר

וגם אשת הפיראט היהודי של אילן שיינפלד (כינרת זמורה דביר 2017). רומן היסטורי של משורר ידוע על פילאגי’ ומשפחתו שזה לשבחים רבים עלהן על עומק התחקיר והן על הסגנון הספרותי המרשים.

כריכת ״אשת הפיראט היהודי״ של אילן שיינפלד

וגם גלילה רון פדר שמקפידה לשלב כל דמות יהודית ידועה בסדרת “מנהרת הזמן” מאריכת הימים שלה הפקידה לשלב את הפירט היהודי שנעשה ידוע מאוד בספרה הפיראט היהודי ספר מספר 73 בסדרת מנהרת הזמן שלה שבו גיבוריה נוסעים בזמן על מנת לפגוש אותו. ( מודן 2018).

כריכת ״הפיראט היהודי״ של גלילה רון פדר

ממש לאחרונה יצא לאור גם הפיראט היהודי האחרון של אלירן אליהו בוני (2021), שגיבורו מבוסס על דמותו של פילאג’י.

כריכת ״הפיראט היהודי האחרון״ של אלירן אליהו בוני

בנוסף על כל הספרים האלו מתפרסמת מזה שנים סדרת הקומיקס של מושיק גולסט “שודדי המפרש השחור” על הפיראט היהודי במאה ה-17 ומאבקו בספרדים.

הכרך הראשון, “מבצר העבדים”, יצא בהוצאת כינרת זמורה דביר ב-2019.

כריכת ״שודדי המפרש השחור״ של מושיק גולסט

תקציר הסיפור: הפיראט פָּלַאג’י שונא את הספרדים. הוא לא שוכח איך הם רדפו את בני עמו וגירשו אותם. כשהסולטן המרוקני שולח אותו למבצע בלתי אפשרי נגד הספרדים, הוא מסכים מיד – סוף־סוף יוכל להתנקם בהם! עכשיו כל שנותר לו הוא לפרוץ אל מבצר העבדים שהמבוקש הספרדי מסתתר בו. אומנם איש לא הצליח מעולם להיכנס למבנה המבוצר, אבל בעזרת צוות נאמן, ילדה שלא מפחדת מכלום, ותוכי יצירתי במיוחד – הכול אפשרי.

בימים אלו פורסם “מלכודת הפיראטים”, כרך נוסף בסדרה.

כריכת הכרך השני בסדרת ״שודדי המפרש השחור״ של מושיק גולסט ״מלכודת הפיראטים״

במושיק גולסט וביצירתו המדע-בדיונית יותר עסקתי כבר ברשימה סייבר פאנק -מזרח תיכוני, שבה דנתי בפירוט באלבום גראפי עתידני שלו בשם “עושה שלום”.

עושה שלום - מושיק גולסט - הספרייה הפנטסטית
כריכה קדמית של ״עושה שלום״ של מושיק גולסט

אבל כעת אנחנו עוברים ליצירות שלו שאינן עוסקות בעתיד אלא בעבר.

הקומיקסאי מושיק גולסט

שיחה עם מושיק גולסט

אלי: התעסקת כבר בקומיקסים היסטוריים בעבר? גם כאלו שלא פורסמו מסיבה זאת או אחרת ?

גולסט: כן. פרויקט הגמר שלי בבצלאל היה הקומיקס “מרד” שתיאר מציאות ימי-ביניימית אלטרנטיבית שבה היהודים ניצחו במרד הגדול ברומאים.
לשם כך ביצעתי מחקר של אדריכלות, לבוש, וכולי, כדי לשער מה יכלה להיות ההתפתחות התרבותית-עיצובית של תרבות יהודית בימי הביניים בארץ-ישראל.

אלי: מה יצא לבסוף מהפרוייקט הזה?

גולסט: הוא יצא בחוברת אחת והסיפור נקטע באמצעו.

עטיפת החוברת היחידה שיצאה לאור בסדרת “מרד” של גולסט על מציאות חלופית שבה בית המקדש השני לא נחרב מעולם.

היו תוכניות להמשך “מרד” שכללו מספר עמודים ראשונים ושינוי כיוון סגנוני משמעותי, אבל לצערי עקב היעדר מימון זה מעולם לא הגיע לשלב מתקדם יותר.

אלי: איך הגעת לדמות של שמואל פילאג’י?

גולסט: העורכת דאז של העיתון ‘אותיות’, פנינה גפן, פנתה אלי והציעה לי ליצור קומיקס היסטורי בהמשכים עבור העיתון בכיכובו של פלאג’י.
באותה נקודה בשנת 2016 לא הכרתי אותו כלל, ולאחר שהתעמקתי בדמותו הבנתי שיש כאן הרבה “חומר” לעבוד איתו: פיראט יהודי שהיה גם דיפלומט ובנוסף להכל אפילו רב. פנטסטי!
לא האמנתי שדמות כזאת אינה מוכרת לקהל הרחב והחלטתי לנסות לתקן את המצב.

שודד הים היהודי על כריכת גליון המגזין לילדים “אותיות”

אלי: היה ספר מיוחד שעורר את עניינך בו מתוך הספרים שהופיעו בשנים האחרונות? אם כן פרט. מה מעורר בו את עניינך?

גולסט: כשהתיישבתי לכתוב את הסיפור הראשון בשנת 2016 רוב הספרים שנמצאים כיום על המדף עדיין לא התפרסמו, וכך יצא שהספר שעורר בי את העניין הרב ביותר היה דווקא ספר שעסק בפיראט יהודי אחר: סינאן ראיס, שהפליג עם הפיראט המפורסם ברברוסה כחצי מאה לפני פלאג’י.
שם הספר הוא “שודדי-ים יהודיים” מאת חיים יעקב פינקל, ומה שאהבתי בו הוא את הדרך ה”סיפורית” שבה הוצגו חייהם של הפיראטים, שמאוד עזרה לי לדמיין ולכתוב בעצמי על חייהם.
את מרבית הפרטים על חייו של פלאג’י קראתי לראשונה במגזין “סגולה” בכתבה המרתקת “רב הפיראטים” מאת יואב פולבר, ובספר “שודדי ים יהודים בקריביים” מאת אדוארד קריצלר. הסיפור הראשון שלי על פילאג’י יצא ב”אותיות” בשנת 2017. הספר הראשון יצא לאור בשנת 2019.

אלי: זה כשמסביב הייתה התפרצות של ספרים על חיי פילאג’י.

אלי: הסיפורים שפורסמו עד כה מבוססים על אירועים היסטוריים ספציפיים, או שבאופן עקרוני הכל בדיוני?

גולסט: כל הסיפורים הם עירוב של עובדות היסטוריות עם הרבה דמיון. הספר החדש, “שודדי המפרש השחור: מלכודת הפיראטים”, למשל מבוסס על אירוע אמיתי שהתרחש והוא מאסרו של פלאג’י בלונדון ומשפטו שם. עקב העובדה שמעט פרטים יחסית ידועים על חייו של פלאג’י היה לי החופש להוסיף פרטים ודמויות בדיוניות כדי להפיח חיים בסיפור, ולהעמיק בפן כזה או אחר בדמות ובתקופה

.

עמוד לדוגמא מתוך ״שודדי המפרש השחור״ של גולסט

אלי: אתה מתכוון להמשיך לתאר את עלילותיו?

גולסט: בוודאי, הוא דמות מרתקת שחי בתקופה מרתקת לא פחות, ולשמחתי אני מקבל הרבה מאוד תגובות מהקוראים שרוצים שאמשיך לתאר בפניהם את הגיבור היהודי הייחודי הזה. אני חושב שהעלילות שלו והקונפליקטים שלו רלוונטיים לתקופה שלנו בישראל, לא פחות מאשר לימי הביניים במרוקו ובאירופה.

אלי: קיבלת תגובות מעניינות במיוחד מקהל הקוראים?

גולסט: אחת התגובות שאני מאוד נהנה לקבל היא מהורים שקנו לילדים שלהם את הספר אבל בסוף “נשאבים” לקרוא בו בעצמם ומספרים שהופתעו מכך ולמדו דבר או שניים על היסטוריה יהודית.
דבר עיקרי שלמדתי מקריאה ב”אסטריקס” הקלאסי של גוסיני ואודרזו הוא לנסות להיות רלוונטי למבוגרים ולילדים כאחד, ולכתוב בכמה רבדים כך שכל קורא יוכל למצוא עניין בסיפור.
במילים אחרות: אני אוהב לכתוב לעצמי סיפור שגם מישהו בגילי יהנה לקרוא.

אלי: מי הם היוצרים העיקריים שהשפיעו עליך בזמן כתיבת הספר?

גולסט: הושפעתי מאוד מסיפורי ההרפתקאות של מילטון קניף האמריקאי שכתב את הקומיקס-סטריפס “סטיב קניון” ו”טרי והפיראטים”.
קניף היה גאון הן בפן האומנותי בשימוש שלו בקומפוזיציות ובשחור-לבן, והן ביכולת שלו לספר סיפור הרפתקאות מעניין ומותח.
לפני שהוא נאגד ונערך לספר הקומיקס שלי התפרסם לראשונה במתכונת של המשכים שבועיים, כמו הקומיקס-סטריפס של קניף, ומאוד עזר לי לראות איך הוא פתר סוגיות שייחודיות למדיום הזה כגון תימצות, מתח בפאנל האחרון, המשכיות וכו’. 
רב-אמן נוסף שהשפיע עלי הוא הוגו פראט האיטלקי עם גיבורו “קורטו מאלטזה” (פראט הושפע בעצמו מקניף), שמספר גם את סיפורו של ספן שעובר הרפתקאות רבות בים וביבשה. השימוש של פראט בקו וכתם הוא אגדי ממש.
יוצר נוסף שהשפיע עלי רבות הוא וויל אייזנר, שתמיד מזכיר לי לנסות לחדש (בעיקר לעצמי) את הדרך לספר סיפור ולהמשיך לנסות “לשחק” במדיום הנפלא הזה שקוראים לו קומיקס.

אלי: יש לך תוכניות לעוד סדרות היסטוריות כאלה?

גולסט: יש לי הרבה רעיונות בראש לסדרות היסטוריות, למשל אחת שמתרחשת בתקופת המנדט, או אחרת במזרח הקדום.
בגלל קוצר בזמן ההתלבטות התמידית היא האם להמשיך עם הסידרה המצליחה “שודדי המפרש השחור” או להתחיל משהו חדש עם נקודת מבט רעננה.
מודה שאני עדיין מתלבט…



עד כאן מושיק גולסט ואנחנו ממליצים גם לילדים וגם למבוגרים לקרוא בסיפורי שודד הים פילאג’י שלו שהם ראויים בהחלט לקריאה ולהנאה.

וגם הספרים למבוגרים שנכתבו על הדמות.

עוד עמוד לדוגמא, כשהפיראטים תוקפים.

קיראו גם

אלי אשד על שודדי שבעת הימים כולל שודדי ים יהודיים

שמואל פאלאצ’ה בויקיפדיה

סייבר פאנק מזרח תיכוני – מאמר מקיף על יצירתו הנוספת’ העתידנית’ של גולסט “עושה שלום”

שודדי המפרש השחור בסרט

מושיק גולסט בפייסבוק

תגובה אחת

  1. Eliran Eliyahu Bonny
    אחר צהריים טובים ד”ר אלי אשד. נעים מאוד, אני אלירן, מחבר הספר “הפיראט היהודי האחרון”. תודה על אזכור ספרי בהקשר של נושא שודדי הים היהודיים. רציתי להוסיף פרט חשוב: אכן דמותו של ג׳וניו (גיבור הספר) שואבת את השראתה מרבי דון שמואל פלאג׳י וגם מדמויות אמיתיות יהודיות אחרות מן ההיסטוריה, אך היא מסתירה את יהדותה בכל עת. רבי פלאג׳י ניהל תורה והלכה על ספינתו, ואף שמר עליה שבת. הנושא מרתק בפני עצמו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × 4 =