סף רעל / יוסף עוזר
אֲבָל בֶּאֱמֶת, זְכַרְיָה
אוֹמֵר לִי שוּב וָשוּב:
הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת יְרוּשָלִַם
סַף רַעַל לְכָל הָעַמִּים סָבִיב,
וְגַם עַל יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר עַל יְרוּשָלִַם.
–
אֲנִי מִתְבּוֹנֵן מֵהָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה
עַל סַף רַעַל, קִרְיָה יְפֵהפִיָּה,
הָאֲנָשִים מְלַקְּקִים גְּלִידָה
בִּרְחוֹב יָפוֹ בְּסַף רַעַל
וְיוֹרִים מוּל שַעַר שְׁכֶם בְּסַף רַעַל,
–
וּבְסַף רַעַל נִדְלָקִים יְרֻקִּים
לַעֲבֹר בַּחֲצִיָּה לַצַּד הַשֵּנִי,
אֲבָל אֵין צַד שֵנִי בְּסַף רַעַל.
יָפָה מְאֹד סַף רַעַל.
–
אֶת צִבְעֵי הַשְּקִיעָה לִקַּקְתִּי
בַּגְּלִידֶרִיָּה בְּסַף רַעַל.
השיר “סף רעל” מופיע לקראת סוף ספר שיריו החדש של המשורר יוסף עוזר, “הסחה לאדום” (2022, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עריכה ארז שוויצר, עמ’ 89). בהשקה שנערכה לאחרונה לכבוד הספר בבית הסופר בת”א תיאר אותו חוקר הספרות אריאל הירשפלד כשיר של “כתיבה מבריקה, זאת מרגלית של טיפול בירושלים”.
השיר נשען על ציטוט דברי הנביא זכריה, אשר חי בימי שיבת ציון ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני, האומר כך על פי דבר ה’ אליו: “משא דבר ה’ על ישראל נאום ה’ נוטה שמים ויוסד ארץ ויוצר רוח אדם בקרבו: הנה אנוכי שם את ירושלים סף רעל לכל העמים סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלים” (זכריה, יב, א-ב). בסוף ספר זכריה הנביא נושא נבואת זעם לכל העמים אשר צבאו על ירושלים ומקלל אותם במגפה. רק מי שישתחווה לה’ ויקבל את מרותו ינצל (יד).
והנה בא יוסף עוזר, שומר על צורת המילה ירושלים כפי שהיא מופיעה במקרא (ירושלם), והופך את סף הרעל, כלומר את ספל הרעל המצפה לעמים הקמים על ירושלים, כלפי פנים. הוא מתבונן בעיר המודרנית מהרכבת הקלה, מרחוב יפו, מול שער שכם, ובגלידריה, ומכנה אותה עצמה סף רעל, משום שלתפיסתו הפכה מהותה לכזו. הסצינה הזו, אגב, מזכירה את שירו המפורסם של נתן זך “אני יושב על שפת הרחוב” (פורסם בספרו “שירים שונים” ב-1960). לעומת שירו האוניברסלי של זך, התוהה האם גם האל צופה בנו בני האדם כפי שהוא צופה בהם, שירו של עוזר קונקרטי יותר. בשיאו של השיר, בבית השלישי מתוך ארבעה, הוא כותב: “ובסף רעל נדלקים ירוקים / לעבור בחציה לצד השני, / אבל אין צד שני בסף רעל”. אין צד שני בסף רעל, כך הוא קובע. זו נבואת זעם המתריעה על הסכנה, לכן “צבעי השקיעה” של הבית האחרון.
לקראת יום ירושלים, מצעד הדגלים, והסכנה מהתלקחות אזורית נוספת של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעקבותיו, השיר “סף רעל” יכול לשמש אותנו כתמרור אזהרה. אולי כדאי להציבו על חומות העיר בבחינת שומר החומות שלה.
