חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

הסרט “פריז, הרובע ה-13”

כרזת הסרט ״פריז הרובע ה-13״


כרזת הסרט ״פריז הרובע ה-13

זהו סרט צרפתי משנת 2021, שעורר עניין בפסטיבל קאן, השתתף בפסטיבל קולנוע ירושלים, ומוקרן בארץ ברשת קולנוע לב.
במאי הסרט הוא ז’אק אודיאר, זוכה פרס דקל הזהב בשנת 2015 על הסרט “דיפאן”. את התסריט כתב יחד עם לאה מיסיו וסלין סיאמה – תסריטאית צרפתיה בולטת, שזכתה בשנת 2019 בפסטיבל קאן בפרס התסריט על הסרט “דיוקן של נערה באש” בבימויה. הסרט ההוא היה עם הכוכבת נעמי מרלן, שמשחקת גם בסרט הזה. הסרט מצולם שחור-לבן, אך אינו נצפה כ”מיושן”, כי הוא מלווה בפסקול של המוזיקאי האלקטרוני Rone, ועושה שימוש במחשב לשיחות היכרויות. הישן והחדש מבחינה קולנועית משתלבים יפה.

הרובע ה-13 הוא אחד הרבעים התוססים בפריז העכשווית. משופע ברבי קומות, נראה כמו שכונה בעיר מודרנית, נטול הסממנים הקלאסיים הארכיטקטוניים של פריז, אבל מאוד פריזאי מבחינת ערבוב הגזעים. שתיים משלוש הדמויות המרכזיות של הסרט אינן לבנות: גבר שחור, ובחורה ממוצא סיני. מעניין שהסרט מתקיים בעולם פוסט-גזעי: המוצא האתני אינו נושא מרכזי בתפיסה העצמית של הדמויות, שנולדו בצרפת. הן רואות את עצמן באופן טבעי כשייכות למקום, וכך גם הדרך שבה הן מתקבלות ע”י אחרים.

שלושה סיפורי מערכות יחסים של ארבע דמויות משתלבים לסרט אחד. סצנות המין הרבות מדגישות את חשיבות הרגש. זוג הפרטנרים המיניים מתחילת הסרט – הבחורה הסינית והגבר השחור – נפרד, אך ממשיך קשר רופף לאורך הסרט. הצופים רוצים, שהזוג יחזור להיות יחד, ויעשיר את מערכת היחסים שלהם ברגש הדדי, וכך אומנם קורה בסצנת הסיום.

תמונה מתוך הסרט ״פריז הרובע ה-13״
תמונה מתוך הסרט ״פריז הרובע ה-13״
הפוסט הקודםחזרה לחיבוקים: “מי מחבקת את עצמה?” – השיר השבועי עם אילן ברקוביץ’
הפוסט הבאאהבת אב ואם ולהיפך – רותו מודן
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

תגובה אחת

  1. לגבי הסרט הרובע ה-16, הרי לא ראיתי אותו עדיין. אך כתיבתה של חגית עליו גרמה לי לחשק לצפות בו.
    אף שהצרפתים ידועים כשונאי זרים, ורבים מהם מתייחסים בגסות לכאלה שאינם דוברים את שפתם…
    הרי לדבר היה להם שכל והוא לקלוט פליטים מוכשרים מכל העולם. פליטים אלה שהיו נרדפים בארצות המקור הגיעו לצרפת והעשירו את המדינה שנתנה להם מקלט.
    הישגים במדע, אמנות כולל קולנוע וציור. מדעני אווירונאוטיקה ואטום.
    העמידו את צרפת בין המקומות הראשונים בהישגים העולמיים.
    בשנים האחרונות הם קולטים “פליטים” אשר מהרסים בדמוקרטיה הצרפתית.
    מי שלמד ואו עושה כמו הצרפתים היא ארצות הברית שהיא מפתה את גדולי הכישרונות העולמיים ומיישבת אותם בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות..

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

18 − שמונה =