יואב ויכסלפיש ממליץ על

הספר ״קרקס הפנדמיה״

כריכת ספרו של שמואל שפירא ״קרקס הפנדמיה״
כריכת ספרו של שמואל שפירא ״קרקס הפנדמיה״

מספר חודשים לאחר פרוץ הקורונה החלו שמועות על פיתוח חיסון למחלה המסתורית. אחת מהן ייחסה את הייצור המתקרב למכון הביולוגי בנס ציונה, אבל בהמשך זכו הישראלים לחיסונים שפיתחה ביונטק הגרמנית ושיווקה פייזר האמריקאית. מנהל המכון הביולוגי עד לאחרונה, פרופ’ שמואל שפירא, מתאר את מאורעות השנתיים האחרונות מנקודת מבטו, ואינו חוסך בביקורת נוקבת על הרשויות וגם על אזרחי המדינה: “הייתי שם כל הזמן, ראיתי, שמעתי, לא פעם לא האמנתי למתרחש ולא פעם הזדעזעתי”.
התיאורים רוויים בציטוטים ממלכוד 22 של ג’וזף הלר, וכן בפרפראזות על משפטים ידועים (“מעולם לא הפחידו מעטים כל כך רבים כל כך”). הקרקס החל לדבריו באולפני הטלוויזיה, שם צצו “טאלנטים” מוכרים לציבור, והפכו לאפידמיולוגים מטעם עצמם עם טון דיבור סמכותי ויודע כל. הקורונה הייתה כר פורה לספסרי אסון ושרלטני בריאות יודעי כל, מומחים כלכליים הופיעו באולפנים והסבירו כמובן כיצד ניתן להרוויח מהאנדרלמוסיה ששררה מסביב. בעלי חנויות שבהן קונים ספורים בכל פעם אולצו לסגור אותן, אבל שדה התעופה נשאר פתוח משיקולים של שרידות פוליטית והיחסים עם ארה”ב.
קשה להימנע מהמסקנה ששפירא, המתאר באריכות את העבודה המתבצעת במכון, חש נבגד ע”י ממשלת נתניהו, איתו נפגש כבר בפברואר 2020, חודש לפני תחילת הדרמה, ושוחח על פיתוח חיסון ישראלי. אבל גם הממשלה הנוכחית לא היטיבה את המצב. הכותב מציין כי “לא ברור לגמרי מדוע, אבל בפני החברות הבינלאומיות נפרשו בישראל שטיחים אדומים, הושלכו ורדים, ומשרד הבריאות חתם על האישורים לחיסונים וכטוב לבו העניק עוד הטבות כיד המלך”. הניסוח אמנם זהיר אבל אפשר להבין ממנו מה הכיוון. אולי בעתיד נדע יותר על הפרוטוקולים המושחרים. לאחר מכן דן שפירא במדיניות הסגרים, הלימודים ב-ZOOM, ושאר התופעות חסרות התקדים. ביוני 2021 קמה ממשלת בנט-לפיד אבל חלק ניכר מהצעדים שנקטה היו זהים לממשלה הקודמת, בעיקר לגבי מערכת החינוך, שאמנם לא הושבתה, אבל המסיכות והבידודים השביתו את שמחת החיים של תלמידים רבים והוריהם, וכפו עליהם מציאות בלתי נסבלת. קשה לנבא מה יקרה בחודשים הקרובים, אבל הסקירה המקיפה של ההתמודדות הכושלת עם המחלה מציבה תמרורי אזהרה רבים.
הוצאת ידיעות אחרונות, 222 עמודים.

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

הסרט “הורה– הסרט”

מתוך ״הורה הסרט״. קרדיט רועי שאלתיאל
מתוך ״הורה הסרט״. קרדיט רועי שאלתיאל

בסוף השבוע הארוך מצהרי יום שישי 11.3.2022 עד בוקר יום שני 14.3.2022, תתקיים בכורה עולמית באונליין של הסרט “הורה – הסרט”. כמו “יאג– הסרט” משנת 2020, עליו המלצתי כאן באתר, כך גם “הורה – הסרט” הוא עיבוד קולנועי של מופע מחול בביצוע של להקת בת שבע ובבימויו של אוהד נהרין, שצולם בסטודיו ורדה במרכז סוזן דלל בתל אביב בפברואר 2022 בידי רועי שאלתיאל, ונערך במשותף עם אוהד נהרין. הפקת הסרט הפעם משותפת עם בית האופנה פקטורי 54.

הסרט מסוגנן בשחור-לבן. הרקדנים שקועים בחלל השחור, ובוקעים ממנו כשהם לבושים בבגדים שחורים קצרים, בעיצובה של ארי נקמורה, ורק חלקי גופיהם החשופים מאירים את החושך. החושך השחור, המוחלט, נראה כדמות נוכחת, המשתלטת על החלל. אפשר לחשוב על תנועות הריקוד הגמישות, הנמרצות, החוצות את המרחב, כמתמודדות עם החושך ושומרות על מאזן הכוחות. הנשים והגברים עושים תפקידים דומים, וכך נוצרת אחדות, המעצימה את התנועה.

במספר סצנות רוב הרקדנים יושבים על כיסאות בלתי נראים, ואולי זה ספסל אחד ארוך, ונראים כמרחפים. בסצנות הללו התנועה מתבצעת ע”י רקדנים סולנים בריקוד אישי או זוגי.

הבימוי והעריכה אוחזים בעין הצופה, שרגילה לשוטט במרחב הבמה במופע מחול, וממקדים אותה באתר התרחשות מסוים: בקדמת הבמה, בעומקה, ואף על פני הרקדנים. ועוד מנפלאות חדר העריכה – השליטה בקצב: האטה והאצה של תנועת הרקדנים הטבעית.

ניתן לקנות כרטיס לצפייה מרובה בסרט בין 11 ל-14 במרץ, וכן מומלץ לראות תקציר של דקה מתוך “הורה–  הסרט”, שאורכו שעה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

5 + תשע עשרה =