עופר שרון יצר תסריט לסרט קצר, דרמה של מדע בדיוני, על נושא שנעשה יותר ויותר רלבנטי בעולם האמיתי ולא רק בסיפורי מדע בדיוני, שיבוט בני האדם וההשלכות האפשריות שלו על החברה, על החוק והמשפט, ועל האדם עצמו.

מיכל (27) שיבטה (שיכפלה) את הילה (27) לצורך בנק איברים. מיכל מחליטה להציל את הילה ממוות ולגדלה.

והנה התסריט לפניכם.

המערכת

כל הזכויות שמורות לעופר שרון 338 – חברה לתוכן ©

כרזה ל״אני זה את״

לוקיישן אחד.

חוץ/פנים. כניסה למבנה ישן.

הילה (27) יפה, לבושה קיצי. נכנסת לטחנת קמח ישנה. היא עולה מתוחה ונרגשת במדרגות הישנות. סורקת בעינה את המבנה המוזר. היא פוסעת לחלל המואר. היא רואה את מיכל (אותה שחקנית שתיהן זהות). מיכל לבושה לבוש מכובד של העשירון העליון. היא מאוד יפה ומושכת. מבטיהן של הכפילות הזהות מצטלבים. מיכל מתחילה לבכות. הילה מביטה בה בבלבול. היא מאוד מתוחה. מיכל לא מפסיקה לבכות. רגש אימהי מתעורר בהילה.

הילה: די נו..אני גם מתחילה לבכות.

מיכל מנגבת את הדמעות ומביטה בעינה של כפילתה. הילה הנראית מבולבלת. מיכל לוקחת נשימה. הילה מתיישבת לבנה מפחד.

מיכל: אני לא יודעת מאיפה להתחיל.

הילה: מהתחלה..אני מפחדת.

מיכל: טוב…את לא בת 27. את לא נולדת בישראל.

הילה מגיבה בבלבול.

הילה: נשבעת לך שאני בת 27 הינה תמונות.

היא שולפת את הנייד. ולוחצת על תמונה.

מיכל: הילה. את צריכה להיות חזקה עכשיו.

הילה: די נו.

מיכל: אוי זה שובר לי את הלב.

הילה: די בבקשה.

מיכל: החלטתי להציל אותך.

הילה: ממה?

מיכל: היית צריכה למות היום.

הילה: אוי די.

מיכל: את לא תמותי. אני מצילה אותך.

הילה: אני ממש לא מבינה. אני באתי לאודישן ומוצאת את עצמי מוצלת ממוות היום.

מיכל: אני שמחה שהבנת נכון.

הילה: הבנתי מה?

מיכל: שהצלתי אותך מלמות היום ופגשת את עצמך באודישן.

הילה: אני מאוד שמחה שהצלת אותי . באמת. אבל את מלחיצה אותי קצת ואני חושבת שאלך.

מיכל: סליחה שהלחצתי. תישארי.

הילה: לא לא. יותר טוב שאלך

הילה קמה ומתרחקת. היא צועדת בחלל הגדול.

מיכל: הילה אין לך לאן ללכת. תחזרי בבקשה

הילה: די תפסיקי אני נוסעת לעומר.

מיכל: הוא לא קיים, זה רק זיכרון שלך אבל הוא לא קיים.

הילה: עומר קיים. הריח שלו עוד עלי.

מיכל: עומר זה רק זיכרון הילה. הוא לא קיים. אין לך חבר. סליחה

הילה: יש לי את עומר.

מיכל: הוא לא קיים. בואי אספר לך הכל.

הילה לבנה מפחד. השתים מתיישבות.

מיכל: לפני שנה גילו לי מחלה נדירה ברחם.

הילה: אוי וואי

מיכל: כן……בכל מקרה הייתי צריכה לעבור השתלה. ולא מצאו לי תורמת. אז פניתי לחברה סינית ddnr ושיכפלתי אותך. נולדת לפני שבוע.

הילה: אבל אני עם עומר שנה.

מיכל: עומר זה רק סם זיכרון. סם אהבה. שתהיי מאוהבת. אבל עכשיו את צריכה להתמודד לבד.

הילה: אני לא מבינה אני חייה שבוע? אז מי אני?

מיכל: אני אעזור לך.

הילה: תעזרי לי במה?

מיכל: לבנות חיים. להתחיל לחיות. חברים משפחה בן זוג, אהבה.

הילה: יש לי אהבה, יש לי חברים, יש לי משפחה, אני מוצפת אהבה

מיכל: זה רק סמים ותרופות שחלמת עליהם. אבל הילה אני איתך.

הילה: אני לא מבינה. אני רואה את עצמי שאומרת שהיא שיכפלה לי חיים. מה אני כמו הכיבשה דולי? משוכפלת?

מיכל: בדיוק חמודה

הילה: מה? אין לי אמא? אין לי אבא?

מיכל: נכון, זו מעבדה ביולוגית

הילה: איפה אנחנו, בסין?

מיכל: לא זו חברת בת בישראל

הילה: לפחות זה.

מיכל צוחקת.

הילה: מה זה המקום ההזוי הזה?

מיכל: הבית שלך.

הילה: הבית שלי?

מיכל: עד שנבנה לך חיים זה מאוד מסוכן.

הילה: מסוכן?

מיכל: זה ממש עבירה פלילית שכפול בני אדם.

הילה: אז אני מחוץ לחוק?

מיכל: נכון. אבל ממש מחוץ לחוק.

הילה: או באמת יופי.

היא קמה. הולכת למרכז החלל

הילה: אני לא חוקית…..אין לי עבר. רק עתיד אולי?

מיכל: הילה.. בואי נעשה משהוא כיפי ביחד…שנכיר.

הילה: אוקי.. מה?

מיכל: בואי נלך לים. נבלה קצת. זה יעשה לך טוב. קניתי לך בגד ים חדש.

הילה: באמת!! מוזר… חלמתי הלילה על בגד ים אדום חדש.

מיכל(צוחקת): אני יודעת. הנה.

מיכל מוציאה מהתיק בגד ים אדום. הילה מבולבלת.

מיכל: תמדדי.

היא מוציאה בגד ים ביקיני כחול בשביל עצמה. פושטת את בגדיה. הילה מביטה בה מבולבלת.

מיכל: תלבשי אותו.

הילה זזה בביישנות. היא פושטת את בגדיה, הילה מתביישת ממיכל. על גופה נגלה קעקוע קטן. מיכל מביטה בו.

מיכל: את אוהבת אותו? את הקעקוע?

הילה: מאוד. זה סמל החיים של המצרים הקדמונים.

מיכל(מחייכת): זה הלוגו של המפעל שיצר אותך.

הילה בשוק. קצת מבולבלת.

מיכל: וזה ההבדל היחידי ביננו.

השתיים עומדות מול המראה הגדולה, ומביטות בפלא כפילותם.

הילה: לא יאמן.

מיכל: נכון. לא יאמן.

הילה: אני זו את.

-סוף-

קיראו גם :

דף פייסבוק של עופר שרון .

אתר של עופר שרון  

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

3 × 4 =