חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, אינה ממליצה
על הסרט "אימהות מקבילות"
פדרו אלמודובר הוא במאי קולנוע ותיק, פורה, ומוערך. על כן אך טבעי שסרט חדש שלו יעורר ציפיות. "אימהות מקבילות" משנת 2021, שהוקרן בפתיחת פסטיבל הסרטים בוונציה 2021, אותו ניתן לראות בהקרנות טרום בכורה ברשת קולנוע לב, לא מגובש, מושתת על הנחה שקרית, ולכן מאכזב. הסרט מתיימר לגשר בין שני קטבים: לידת תינוקות כסמל לתחילת החיים מצד אחד, וקבורה מחדש של גופות מקברי אחים. הקטבים רחוקים מדי, הגישור מגושם.
בתקופת מלחמת האזרחים בספרד, בשנים 1936-1939, תומכי הגנרל פרנקו, וכן מהצד השני יריביו הרפובליקאים, ביצעו הוצאות המוניות להורג של מתנגדיהם, שגופותיהם הושלכו לקברי אחים, והם נחשבו לנעדרים. מאז מותו של פרנקו, כבר כמעט 50 שנה, ספרד היא מדינה דמוקרטית. בשנים האחרונות נעשה מאמץ ע"י צאצאי הנעדרים לאיתור קברי אחים. באישור השלטונות הקברים נפתחים, ולאחר בדיקות גנטיות לזיהוי ודאי, הגופות מובאות לקבורה הולמת.
פנלופה קרוז, המגלמת את ג'ניס, שוב בתפקיד הראשי. היא אומנם נראית נהדר גם בגיל 47, אלמודובר נהנה לביים אותה, אך לצופים כבר נמאס. ג'נסיס יולדת תינוקת, בזמן שגם שכנתה לחדר יולדת תינוקת. כשאבי התינוקת, גבר נשוי, רואה אותה לראשונה בגיל מספר שבועות, הוא מפקפק באבהותו. ג'ניס עושה בדיקה גנטית לבחינת אימהותה באמצעות ערכת מטושים שקיבלה בדואר, ומקבלת תשובה מהמעבדה הגנטית, שהיא אינה האם הביולוגית ברמת סמך של 100%.
ג'ניס מבינה שהתינוקות שלה ושל שכנתה הוחלפו בבית חולים. התקרית הזאת היתה אפשרית פעם והיו דרמות רבות שבוססו על התקלה הזאת, אך היא בלתי אפשרית כיום בהליך הלידה בבתי חולים הנהוג כבר שנים. השיוך של ילוד לאימו הוא הדבר הראשון במעלה. עם קבלתה למחלקה, עוד בטרם הלידה, היולדת נאזקת בצמיד עם פרטיה המזהים. מיד עם הלידה, התינוק מסומן ביד וברגל עם צמידים נושאי שם האם, שנשארים על גופו כל זמן השהייה בבית חולים, ובשחרור נעשית השוואה קפדנית בין צמידי האם והתינוק.
התסריט מסתמך על הנחה בלתי אפשרית, שקרית, ועל כן מאבד אמינות.
ג'ניס, המנוסה בבדיקות גנטיות, עמלה על איסוף דגימות רוק מצאצאיהם המזדקנים של קורבנות מלחמת האזרחים, אשר שלדיהם נמצאים בקבר אחים, שנחשף בניהולו של המאהב הנשוי שלה. המטוש המסתובב בפה הוא, אם כן, הקשר בין התינוקות לזקנים ולשלדים. זה לא אסתטי ולא אמין.
חגית גם אינה ממליצה
על הסרט "ספנסר"
זהו סרט על חייה של הנסיכה דיאנה, אותה מגלמת קריסטן סטיוארט האמריקנית, שדומה לה בשפת הגוף הרזה, אך לא בפנים. השחקנים המגלמים את המלכה ואת הנסיך צ'רלס, אינם דומים למקור, והדבר פוגם בצפיה. רק כלבי הקורגי של המלכה הם כלבי קורגי.
התסריט של סטיבן נייט, בבימויו של פבלו לרין, כולא את דיאנה באחוזת בית המלוכה במזרח אנגליה במשך 3 ימים, בחגיגות חג מולד מטופשות, בהן הנסיכה משתעממת בצורה קיצונית בין ארוחות, הקאות, והתלבשויות.
הסרט מראה את הנסיכה דיאנה באופן חד צדדי כסובלת-מבוישת-מפונקת, ללא כל זכר לפעילותה ההומניטרית העניפה, אשר העניקה לה את אהבת העם, ועשתה אותה לאחת הדמויות הציבוריות המוכרות בעולם.
הסרט מוקרן בבתי קולנוע רבים בארץ, אך לא מומלץ לצפייה. מוטב לקרוא על הנסיכה דיאנה בערך הוויקיפדיה, וכך לכבד את זכרה.
