חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום לאירועים, ממליצה

על הסרט התיעודי “אנדרגראונד בלט”

כרזת הסרט אנדרגראונד בלט
כרזת הסרט “אנדרגראונד בלט”

לציון 2 גלי העליה הגדולים מבריה”מ לשעבר, 50 שנה לעליית שנות ה-70, ו- 30 שנה לזאת של שנות ה-90, אמליץ על 2 סרטים תיעודיים.
סרטה התיעודי של לינה צפלין, במאית עטורת פרסים שעלתה מבריה”מ ב- 1976, בהפקתה של דניאלה רייס רזון, “אנדרגראונד בלט“, על סטודיו לבלט הממוקם מתחת לטריבונות של אצטדיון טדי בירושלים. הסרט זכה בפסטיבל חיפה 2019 בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר.
נינה טימופייבה הייתה הרקדנית הראשית של תיאטרון בולשוי במוסקבה – “פרימה בלרינה” – במשך כשלושים שנה. נדיה, בתה הרקדנית, אך התחילה את דרכה ב-“בולשוי”, ואז, בשנת 1991, בדחף ציוני, שתי הבלרינות עולות לירושלים. בתחילת שנות האלפיים נדיה מקימה את בית הספר שלה למחול קלאסי, וממקמת אותו בחלל שמתחת למושבים של בית”ר באצטדיון טדי. בזמן משחק כדורגל תקרת הסטודיו רועדת, וקולות האוהדים מחרישים את צלילי המוזיקה של המחול. הסטודיו של נדיה שוקק חיים כל 7 ימי השבוע. הבלט דורש טוטאליות. הרקדן משיג קלילות וחוסר משקל קסום בעבודה יומיומית מתמדת. הסרט מראה את הווי שיעורי הבלט בסטודיו, וכן את ההופעות של “להקת בלט ירושלים”, בניהולה האומנותי של נדיה, בבמות שונות בארץ. משולבים בסרט גם קטעי ארכיון של ביצועיה של נינה, אימה של נדיה, על במת ה”בולשוי”. נדיה היא הכוכבת הזוהרת של הסרט. בחינניות כובשת היא מספרת על ניהול הסטודיו, על התגברותה על קשיי התפעול, ופורסת בהרחבה את משנתה אודות הבלט ויחסו של הרקדן לאמנותו. היא האימא הגדולה של כל תלמידיה הצעירים, תומכת בהם, ודוחפת אותם למצות את היכולות הגופניות והאישיותיות שלהם.

את הסרט ראיתי ב – “דוקו טי וי“, המיזם של רמי כץ – במאי, מחזאי, תסריטאי, המאפשר צפייה ביתית בסרטים תיעודיים ישראליים ובמפגשי זום עם יוצריהם.

https://www.facebook.com/HOT8/videos/2748954842042002/

נדיה טימופייבה. מזכה לאבי לוסקי
נדיה טימופייבה. מזכה לאבי לוסקי

חגית ממליצה גם על

הסרט התיעודי “מבצע חתונה”

כרזת הסרט ״מבצע חתונה״
כרזת הסרט ״מבצע חתונה״

צפו במקדימון

את “מבצע חתונה” יצרה הקולנוענית ענת זלמנסון קוזניצוב, בתם של מסורבי העליה-אסירי ציון סילבה זלמנסון ואדוארד קוזניצוב. בשנת 1970, כששערי ברית המועצות היו נעולים בפני יהודים ששאפו לעלות לישראל, התגבשה קבוצה של צעירים, זלמנסון וקוזניצוב בראשם, שתכננה את “מבצע חתונה” – ניסיון לחטוף מטוס ולחצות בו את הגבול לאירופה ומשם להגיע לישראל. אנשי הקבוצה נעצרו לפני ההמראה ונשפטו במשפט ראווה על בגידה במולדת. המשפט, שנקרא “משפט לנינגרד הראשון”, סוקר בהרחבה בעולם החופשי, שלמד לראשונה על קיומו של מסך הברזל, שמונע את יציאתם של אזרחי בריה”מ מחוץ לגבולות המדינה. אנשים ברחבי העולם הפגינו נגד תקופות המאסר הארוכות שנגזרו על חברי הקבוצה, ופעלו במרץ למען שחרורם של אסירי משפט לנינגרד, ובמיוחד לשחרורה של סילבה שנחשבה לסמל המאבק. על סילבה נגזרו 10 שנות מאסר, והודות למחאה העולמית, היא שוחררה ב-1974, עלתה לישראל, ופעלה לשחרור בעלה, שעלה ארצה בשנת 1979.
הסרט, שיצא בשנת 2016, צולם בשנים 2013-2015, ומתעד את מסען המשותף של סילבה וענת לרוסיה ולעיר ריגה, בירת לטביה, בה הייתה סילבה כלואה בבית מאסר סובייטי בשנים 1970-1974. סילבה היא אישה חזקה ואופטימית. היא נכנסת לתא הקטן הקודר של בית המאסר, הלא פעיל כבר, שנשאר כגלעד לתקופה הסובייטית, נזכרת בתקופת המאסר שלה כמעט בחיוך, כשבִּתּהּ היא זו שפורצת בבכי. הסרט כולל גם קטעי ארכיון מההפגנות העולמיות למען שחרורם של חברי הקבוצה, ושל מאבקה האמיץ של סילבה למען שחרורו של אדוארד קוזניצוב, בעלה, שכלל גם שביתת רעב בניו יורק 16 ימים עד לאיבוד ההכרה.
“מבצע חתונה” הנועז, והמשפט הפוליטי בעקבותיו, סדקו את מסך הברזל, ואפשרו את גל העלייה של שנות ה-70. מעשה הגבורה של סילבה זלמנסון וחבריה סלל את דרך לעלייתם של למעלה מ-160 אלף יהודים, שהם וילדיהם בונים ומפתחים את הארץ כבר כחצי מאה.

אפשר להזמין הקרנה מהאתר הרשמי של הסרט.

הפוסט הקודםהתחרדות: ישראל בשנת 2027 על פי נגה מרון
הפוסט הבאמביאליק ועד לריסה מילר: פירה – השיר השבועי עם אילן ברקוביץ’
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

14 + 6 =