ד”ר אביבה זרקה פותחת כאן מדור קבוע חדש: “מה הקטע היום” ימים ומועדים בלוח השנה העברי והבינלאומי מזוויתה של הספרות, שבו תעסוק בתאריכים שונים מנקודת המבט של חוקרת וחובבת ספרות.
המערכת
21.12.1937 – זהו התאריך בו הוקרן לראשונה סרטו המצוייר הראשון באורך מלא של וולט דיסני “שלגיה ושבעת הגמדים”.
הספרות אוהבת מראות בתור דימוי, אך לא אוהבת דמויות המרבות להתבונן במראות או בדמוי מראה, גם אם תהיה זו למשל בבואה שלנו הנשקפת במי אגם. לכן, היא לא אהבה במיוחד את דמותו של דוריאן גריי, גיבור ספרו של אוסקר ויילד, או את דמותו של נרקיס מהמיתולוגיה היוונית.
כזה היה גם גורלה של המלכה המרושעת, אמה החורגת של שלגיה, גיבורת המעשייה ששוכתבה על ידי האחים גרים בשנת 1812, שחזרה והביטה במראה וחזרה ושאלה אותה מי היפה בכל העיר. כך, עד שלמראה פשוט נשבר ממנה, והיא אמרה לה בדרך כזו או אחרת שנרקיסיסטית כמוה איננה יכולה להיות כל כך יפה, ושדרך מראה כמותה היא צריכה דווקא לראות מישהו אחר, כמו בת חורגת למשל.
למה? כי את עצמנו אנחנו הרי לא יכולים לראות באמת, אלא רק משהו שהוא מחוץ לעצמנו, משהו אחר. כך, כשנגלה את פני אותו “אחר”, כפי שדיבר על כך בשעתו הפילוסוף היהודי עמנואל לוינס, נאהב אותו, כי את עצמנו, ויסלחו לי כל כוהני הניו-אייג’, אנחנו הרי לא באמת יכולים לאהוב, מה, נחבק וננשק את עצמנו? כך שנאהב אותו אחר ונקווה שמבעד לאהבתנו, מבעד לעיני האהוב, גם נשתקף בדרך נס בחזרה: אנו ואהבתנו.
מנגד, הספרות מאוד אוהבת את עצמה, כמו גם להתבונן בעצמה, ודימוי המראה או דימוי ההשתקפות בספרות, כמו במקרה של הפואמה “הבריכה” של ביאליק, משמש אותה לרוב לצורך דיבור פנימי ארספואטי על אודות השאלה – מהו המיתאר המדויק של תווי דמותה מבעד למילים, ומנגד, מה יהיה עליה בלעדי השתקפותה מבעדן? כלומר לצורך דיבור על אודות השאלה מה טיבו של הקשר המיוחד שנרקם בינה לבינן. כי אם הספרות משתקפת דרך מילים, כמו דרך מראה, איך נגדיר אותה אחרי הכול: אמת העומדת בזכות עצמה, או השתקפות? השתקפות של מילים? יופי או בבואה של יופי? מצבור של מילים “המתארות” מציאות או הלחם שלהן שבמטה של קסם לובש לפנינו פנים וצורה?