חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום לאירועים, ממליצה

על הסרט “האב”

כרזת הסרט "האב"
כרזת הסרט “האב”

צפו במקדימון הסרט

פלוריאן זלר הוא סופר ומחזאי צרפתי מוערך, יליד 1979.

בשנת 2012, בהיותו בן 33, הוא כתב את המחזה “האב” על התדרדרות מנטלית של אדם זקן. הדבר מזכיר לי את השיר הידוע של דוד אבידן “ערב פתאומי”, המוכר על פי שורתו הראשונה “אדם זקן – מה יש לו בחייו”. דוד אבידן כתב את השיר בגיל 26 בלבד.

בשנת 2020 יצא הסרט “האב”, דובר האנגלית, אשר מהווה עיבוד של המחזה. העיבוד נעשה ע”י פלוריאן זלר בשיתוף עם כריסטופר המפטון, והשניים זכו בפרס אוסקר על התסריט המעובד הטוב ביותר.

את תפקיד האב מגלם אנתוני הופקינס, שמהרוצח הסדרתי חניבעל לקטר בסרט “שתיקת הכבשים” משנת 1991, הפך לאיש זקן, בריא גופנית, אך לוקה בדמנציה מתקדמת, שמאבד תחושת מרחב וזמן. המשחק המשכנע זיכה את אנתוני הופקינס בפרס אוסקר לשחקן ראשי הטוב ביותר.

יפה שגם דמות האב נקראת “אנתוני”. הבת אן מבקרת את אביה בדירתו, מעבירה אותו אל ביתה בלונדון, וכשהיא עוברת לגור בצרפת, משכנת את אביה בבית אבות סיעודי. את הבת משחקת אוליביה קולמן בטבעיות, בשער קצר, ללא איפור, בחיוך חומל, בחום אנושי, ובתמימות אופטימית. על משחקה המשובח הייתה מועמדת לפרס אוסקר.

האב לוקח תרופות, השומרות על מצבו הגופני, אך מצבו המנטלי מתדרדר בקביעות. השינויים הקלים שחלים בדירתו מתעתעים באב, והוא לא מבין את פשרם. הצופים עוקבים יחד אתו אחרי התמורות, ומבינים את מעברי הדירות לקראת סוף הסרט. האב רואה בהבזקי זיכרון מעברו את בתו השנייה, שנהרגה בתאונה, את בעלה של הבת אן, עד שהוא חוזר לילדות המוקדמת, וקורא בדמעות לאימו. האחות של המוסד, מחבקת אותו ברכות אימהית, האב נרגע, והקהל דומע. האחות מדברת עם האב-תינוק על הטיול בפארק, המצלמה נעה מהזוג המחובק היושב על קצה המיטה אל העלווה הירוקה הרעננה שמעבר לחלון, ומשתהה עליה בתמונה ארוכה וזכורה היטב.

במכתב למערכת “הארץ” אלה זיידנברג נתנה אולי את המחמאה הגדולה ביותר האפשרית לשחקן להופקינס, אף שהיא מציגה אותה כביקורת.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע עשרה − ten =