פתק נחת והשתדלות / אהרלה אדמנית
שֵם הַתַּלְמִיד: אהרון אדמנית
שִעוּר: חִנּוּךְ גּוּפָנִי
–
הַתַּלְמִיד מִשְתַּדֵּל לְהַגִּיעַ
בְּתִלְבֹּשֶת הַהוֹלֶמֶת אֶת מִדּוֹתָיו
מִדֵּי פַּעַם מְנַסֶּה לְבַצֵּעַ תַּרְגִּילִים
שֶל כִּתּוֹת גְּבוֹהוֹת
הַתַּלְמִיד מַקְסִים
הַפּוֹטֶנְצְיָאל מַקְסִימָלִי
הַבִּצּוּעַ מִינִימָלִי
גַּם בַּהַפְסָקוֹת הָאֲרֻכּוֹת
כְּשֶהַנָּחָש בָּא
וְהַחֶבֶל מִסְתַּבֵּךְ
וְנִכְרָךְ סְבִיב הָרַגְלַיִם
הַתַּלְמִיד מְנַסֶּה לְהִתְרוֹמֵם
נוֹפֵל וְשוּב מִתְרוֹמֵם
–
מָשוֹב לַמּוֹרֶה: תֵּן נַחַת וְסַבְלָנוּת
השבוע צפיתי בכתבה בחדשות 12 בטלביזיה על האלימות הגואה בבתי הספר לאחר החזרה ללימודים מתקופת הסגרים של מגפת הקורונה. הסופרת רנה ורבין, שלאחרונה הייתה גם למורה, סיפרה בכתבה על הקשיים הגדולים שבהם היא נתקלת, ודימתה את ההוראה בכיתה לביקור בחדר מיון מלא פצועים, כשהמחנכת היא רק רופאה אחת שצריכה לטפל בכולםן בו-זמנית ("עצבניים, אלימים ומאיימים: האלימות בכיתות רק גוברת", יעל אודם, חדשות 12, 9.11.2021). בעקבות המצב הכריזה שרת החינוך החדשה, הד"ר יפעת שאשא-ביטון, על מצב חירום, וכן על יום לימודים מיוחד שיוקדש לעצם החזרה ללימודים, ולשיחה על האלימות בבתי הספר.
השיר שלפנינו, "פתק נחת והשתדלות", יש בו משום הדהוד לאווירה הבית-ספרית שלעתים לא רואה את נפש התלמיד שמבעד לביצועים הנדרשים ממנו, או כלשונו של אהרלה אדמנית בשיר עצמו "הפוטנציאל מקסימלי, הביצוע מינימלי אבל התלמיד מקסים". השיר מופיע בספר שיריו השני של אדמנית, "טַלְטֵלָה גָּבֶר" (2021, הוצאת ספרי עיתון 77, עורכת אוריה פיציון, עמ' 35). הוא הובא בשער השני מתוך ארבעה, "במזוזותייך גאולה". זהו ספר שיריו השני של אהרלה אדמנית (יליד 1985, מתגורר עם משפחתו בקיבוץ סעד, גדל בירושלים). קדם לו הספר "כשפגע בי האור השואל" (2018, הוצאת ספרי עיתון 77).
כמה מילים על השיר עצמו: מעניין ששם המשורר מופיע בו כ"אהרון אדמנית", התלמיד, ולא כאהרלה, המשורר, שהוא לכאורה שם פמיליארי יותר. יש כמה חזרות לאורך השיר על שלושת בתיו: התלמיד משתדל / התלמיד מקסים / התלמיד מנסה. הן מדגישות את המאמץ שהתלמיד מבצע כדי לעמוד בדרישות של המורה לחינוך גופני, וכן גם את הצורך המבוקש שתינתן נחת וסבלנות מצדו כלפי התלמיד. השיר כולו ממחיש את ההשתדלות, לכן הוא גם נקרא "פתק נחת והשתדלות", ולא "פתק נחת וסבלנות" כלשון המשוב למורה שבסופו. מכיוון שהשפה שבה נכתבים רוב שיריו של אדמנית היא כזו שהייתי מגדיר אותה יהודית, עלתה במחשבתי גם הסיטואציה של הטמנת פתק בכותל מצד המאמין כלפי אלוהיו.
"התלמיד משתדל…". המושג השתדלות נדון רבות ביחס לדת ולאמונה ובפרשנות התורה. נראה שהתלמיד בשיר אינו תלמיד ספציפי, אלא מייצג את האדם, והמורה מייצג את ההשגחה העליונה. גם אתה רמזת על אפשרות זו בסוף פרשנותך – "עלתה במחשבתי גם הסיטואציה של הטמנת פתק בכותל מצד המאמין כלפי אלוהיו". תודה, אילן, ובהצלחה לאהרלה עם הספר החדש.
תודה ארלט