בַּיָּמִים הָהֵם בַּיָּמִים הָהֵם
מוּל גְּבוּלוֹת בּוֹעֲרִים
וּשְׁבִילִים אֲפֵלִים
בֵּין שׁוּחוֹת וּשְׂדוֹת בּוּר
בְּמִפְעַל תַּעַ”שׂ הֶחָבוּי
מֵאֲחוֹרֵי בֵּית הַקְּבָרוֹת
יָדָיו שֶׁל אָבִי נֶחֶמְיָה
בָּנוּ תַּת מַקְלֵעַ וְקֶלַע
תַּת מַקְלֵעַ שֶׁכֻּלּוֹ כֹּחַ וּתְבוּנָה
כְּלִי שֶׁל אוֹר בִּשְׂדוֹת הַקֶּטֶל
“קוֹרְאִים לוֹ עֻזִּי” הוּא אָמַר
“וְזֶה הָרֹאשׁ שֶׁל עֻזִּי גַּל הַגָּאוֹן”
“וּבְאֵלֶּה הַיָּדַיִם אָנוּ בּוֹנִים
מְכוֹנַת הֶרֶג חֲדָשָׁה וּמֻפְלָאָה”.
–
בַּיָּמִים הָהֵם, בַּיָּמִים הָהֵם
יָצְאוּ חַיָּלֵינוּ לִ “פְעֻלּוֹת הַתַּגְמוּל”
וְהָ”עֻזִּי” בִּידֵיהֶם הָיָה לְפֶלֶא
וְהַפֶּלֶא הָיָה לָאֵשׁ הַנּוֹקֶמֶת
עִם שַׁחַר שֶׁל טְלָלִים
שֶׁבּוֹ חַיָּלֵינוּ מְנַצְּחִים
וְשִׁיר הַלֵּל בָּקַע בֵּין לַפִּידִים
וְלָקַח אָבִי נֶחֶמְיָה
אֶת יְצִיר כַּפָּיו הָאָהוּב
תַּת מַקְלֵעַ מִפְּלָדָה יְצוּקָה
וְכִתֵּת מִמֶּנּוּ חֲנֻכִּיָּה שֶׁכֻּלָּה אוֹר
כָּבוֹד וְהָדָר לַחֲנֻכָּה
וַאֲנִי בִּתּוֹ הַיְחִידָה
טָבַלְתִּי אוֹתָהּ בְּזָהָב טָהוֹר
וְעוֹמֶדֶת הִיא עַל הַמִּשְׁמָר
וְזוֹהֶרֶת הִיא וּמְאִירָה
כְּמוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
כְּמוֹ בַּיָּמִים הָהֵם
כְּמוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה.
מוקדש לאבי נחמיה חבט שעבד במפעל תע”ש בנחלת יצחק, מיום הקמתו ועד שנת 1968. היה מראשוני העובדים שלקחו חלק בייצור “העוזי” בשנות החמישים. תת המקלע נכנס לשימוש בשנת 55. במלחמת “סיני” (מבצע קדש) שפרצה בשנת 1956, היה זה הנשק האולטימטיבי בשדה הקרב. והפך לתת המקלע המפורסם ביותר בארץ ובעולם. ה”עוזי” בדגם החדש, נמצא בשימוש מ-1990 ונחשב לגאוות צה”ל. ולאחד מיהלומי הכתר של היצוא הישראלי.
קיראו עליו עוד כאן: