הפגנה בכיכר / ספיר יונס
יְחִי הַמֹּחַ הַמָּשִיחַ / הַמּוֹלִיךְ / רְבָבוֹת שֶׁל לְבָבוֹת / מִילְיוֹנֵי עֲצַבִּים עֲצוּבִים / בְּחוּצוֹת הַכְּרַךְ / אֶל עֵבֶר הֲוָיָה
רְבוּדָה / אֲפֹרָה קוֹרְטִיקָלִית מוֹנוֹמֶנְטָלִית / מַבְטִיחַת כַּדּוּרֵי הַרְגָּעָה / מְשַלַּחַת אֲמִירוֹת רֵיקָה / יְחִי הַמֹּחַ הַמָּשִיחַ / הַמֵּנִיחַ
מַסַּת עֵשֶׂב מוֹרִיקָה / כְּמִשְחַת תְּרוּפָה / עַל צַלָּקוֹת רְעֵבוֹת של לֹא פָּחוֹת / מִמֵּאָה וַחֲמִשִּים אֶלֶף עֵינַיִם / נְעוּצוֹת
כִּפְקָעוֹת בַּאֲדָמָה
השיר "הפגנה בכיכר" מופיע בספר השירים הראשון של ספיר יונס (ילידת 1990, תל-אביב-יפו), "אלו אינדיגו" (2021, הוצאת מקום לשירה, עורכת: נועה שקרג'י, עמ' 27). בספר 31 שירים בסך הכל, שלא מחולקים לשערים כמקובל, וגם המראה החיצוני שלו, המלבני, יוצא דופן לעומת צורתם של רוב ספרי השירה בימינו בישראל. בקומוניקט שצורף לעותק שקיבלתי מצוין כי הקריאה בשירי הספר מעידה "על הצטרפותה של משוררת אקזוטית, מובחנת ומיוחדת לשירה העכשווית. הפואטיקה של 'אלו אינדיגו' עוסקת בצומח ובחי, במקומות רחוקים ובזנים ספציפיים של אגמים, פרחים ומטפסים". אלו אבחנות מעניינות אך לא ממצות של השירים בספר, כפי שניתן לראות אפילו מהדוגמא שבחרתי כאן.
בשבוע הבא יתקיימו שתי הפגנות, או הפגנה ועצרת, בכיכר רבין בתל-אביב. ב-2.11.2021 תתקיים הפגנת-מחאה של המחנה הלאומי בהנהגת חברי כנסת מהליכוד ומהציונות הדתית. בכרזה שפורסמה מובלט שם הכיכר הקודם, "כיכר מלכי ישראל". יומיים לאחר מכן תתקיים בכיכר רבין עצרת זיכרון שקטה לזכרו של יצחק רבין, ראש הממשלה לשעבר, שכידוע נרצח בכיכר הזו ביריות מידי יגאל עמיר ב-4.11.1995, בתום עצרת למען השלום. ברור שהשיר שלפנינו נכתב לפני שני האירועים שיתקיימו בשבוע הבא, אך נדמה כי הוא יכול ללכוד את המהות של הפגנות המוניות בכלל, ושל אלו שיהיו בפרט. ספיר יונס מזכירה לנו שלא נשכח את המוח המשיח שלעתים עלול להוביל את ההמון בכחש, ולעתים גם יכול להראות לו דרכים טובות יותר ללכת בהן.
מעניין לשאול מדוע העמדה המוצגת בשיר היא של עצבות או איזה ייאוש מובנה מעצם ההפגנה. יש הפגנות שבכוחן לשנות את המציאות כפי שכבר הוכח במהלך השנה שחלפה, עם אירועי מחאת בלפור והגשרים ברחבי הארץ נגד השלטון הקודם וכהונתו של ראש ממשלה נאשם בפלילים.
