אלי אשד, עורך יקום תרבות, ממליץ

על הסרט “להיות ענת קם”

צפיתי בתאריך 30/8/21 בסרט התיעודי “להיות ענת קם” בסינמטק. הסרט הוא על העיתונאית שגנבה בעת היותה חיילת חומרים סודיים של צה”ל והעבירה אותם לידי עיתונאי של “הארץ”, נשפטה ונכלאה.

הסרט היה מעניין מאוד, ומעניינת מאוד הייתה ההשוואה עם דניאל אלסברג, שגם הוא ביצע דבר לכאורה מקביל כשהעביר לתקשורת חומרים על המעורבות של ארה”ב בוייטנאם. אלסברג סיפר שהעיתונאי שראיין אותו למעשה הונה אותו ולקח ממנו חומרים ללא רשות, אבל ציין שגם הוא עצמו לקח את החומרים במקור ללא רשות.
ובכן, האם יש לראות בענת קם מרגלת וגנבת? ככל הנראה. אבל מצד שני היא פעלה (גם, לא רק) ממניעים אידיאולוגיים, היא לא הרוויחה כסף ממעשיה.

הרבה סוכנים חשאיים במלחמה הקרה פעלו משיקולים כאלו, של אהדה לאידיאולוגיה מסויימת, ולא מסיבות חומריות. היום זה נפוץ פחות כי השיקולים החומריים הם דומיננטיים, וכי שירותי הביון מעדיפים לא לקבל חומרים מאנשים בעלי נטייה אידיאולוגית חזקה, למרבה הענין אידאולוגיה נחשבת כיום לחרב פיפיות מסוכנת. דווקא האנשים האלו עלולים לבגוד בך אם זה יתאים לאידיאולוגיה שלהם. משום כך שירותי ביון מקצועיים מעדיפים לעבוד עם סתם נוכלים ועבריינים שרק רוצים כסף. איתם, לכאורה לפחות, אתה יודע בדיוק איפה אתה עומד.

אבל המרגלים האידיאולוגיים קיימים, ומעבירים חומרים לתקשורת ולאתרי אינטרנט. דעתי היא שבעולם שבו מתעצם המאבק האידיאולוגי בין “ימין” ו”שמאל” ייתכן ששוב נראה התעצמות של תופעה זאת, ובעיקר בהקשר לנושאי אקולוגיה ואקלים ומאבק בחברות שמזהמות את הסביבה.

למקדימון:

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים ממליצה על

הסרט “הברך”

תמונה מתוך הסרט ״הברך״. צילום שי גולדמן סרטי י
תמונה מתוך הסרט ״הברך״. צילום שי גולדמן סרטי י


הברך” הוא סרטו החדש של נדב לפיד, שהתמודד על פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 2021, וזכה בפרס חבר השופטים.

הסרט נסמך על שתי הדמויות הראשיות: במאי קולנוע המכונה י’, ויהלום, סגנית הממונה על הספריות במשרד התרבות. את הבמאי י’ מגלם אבשלום פולק, אמן רב פעלים: שחקן קולנוע ותיאטרון, כוריאוגרף, מנהל אומנותי ומעצב של “להקת מחול תיאטרון אבשלום פולק”. משחקו בסרט בוטח ומרכזי, גם בתקריבים של פני זעם, וגם בתרחיקים של שוטטות במדבר. על הצילום באור המדברי הבוהק ובחושך של תהומות הלילה אמון שי גולדמן, אשר צילם את כל סרטיו של נדב לפיד. על משחקו המשמעותי אבשלום פולק מועמד לפרס אופיר בקטגורית השחקן הראשי.
את יהלום מגלמת נור פיבק, שחקנית צעירה, נטולת ערך ויקיפדיה, שעושה תפקיד נהדר, רווי הבעות רגשיות. היא ראויה לכל שבח, ואכן מועמדת בקטגוריית השחקנית הראשית בפרס אופיר. ההכרזה על הזוכים תהיה בטקס שצפוי להתקיים באוקטובר 2021.

הסרט הוא מארג של המציאות הישראלית עם הבדיון הקולנועי. הרצף העלילתי מורכב ממעברים חדים בין זירות ההתרחשות. הסרט נפתח בתל אביב, בניסיונות הליהוק של י’ לדמויות של עהד תמימי ושל בצלאל סמוטריץ’ לסרטו על פרשת הברך של עהד. מטוס צבאי מעביר את י’ למרחבי הערבה, בה הוא פוגש את יהלום הדברנית והחייכנית, המנוגדת לי’, הממעט בדיבור ודבק בהבעת בוז-זעם קבועה. סיפורו של י’ על מהתלה אכזרית מימי שירותו הצבאי מציג הוויי חיילים מתוח ומאיים. הנאום, אותו נושא י’ לאחר הקרנת סרטו במתנ”ס בערבה, הממלא את כל המסך, הוא נטול הקשר של מקום, ונשמע כנבואת זעם מקראית.
אומנם יהלום היא נציגת משרד התרבות, הדורש מי’ לחתום על טופס מבזה, אך יחסו של י’ כלפי יהלום נוקשה ומגיע אף לאכזריות, כשהוא מאיים להפליל אותה בפני הממונים עליה ולמוטט את הקריירה שלה.

נימת דיבורו של י’ תוך כדי צילום נופי הערבה, אותם הוא שולח לאימו, שותפתו לעשייה הקולנועית, הגוססת מסרטן, מאפשרת הצצה אל אישיותו הרכה, המסתתרת מאחורי מסך האטימות הרגשית. ואכן המסך מתמוטט בבכי משחרר בסוף הסרט. גם יהלום, המצליחנית השמחה, עוברת מהפך רגשי, ואף נמצאת על סף קפיצה אל התהום הלילית.

הפן האוטוביוגרפי, אותו העניק נדב לפיד לדמות הראשית, שמתבטא בעיסוק בקולנוע ובשיתוף פעולה קולנועי עם האם, חולת הסרטן, פורש מעל לסרט “הברך” הילה של כנות חשופה ושל ביקורת עצמית אמיצה.

הפוסט הקודםלוח וגיר: שירי זמר על בית הספר
הפוסט הבאשיר למשוררת דארין טאטור / ניסים ברכה – השיר השבועי עם אילן ברקוביץ’
סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ("בבל", 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ("מודן", 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

2 תגובות

  1. תודה, אלי, על התייחסותך לסרט “להיות ענת קם”. ענת מסרה לעיתונאי מסמכים המעידים על פשעי מלחמה של צה”ל בשטחים. זו חובתו של כל אדם מוסרי להביא לידיעת הציבור ולהתריע על פשעים שכאלה, שנעשו גם תוך כדי עקיפת הנחיות בית המשפט. בעיני היא גיבורה!
    תודה גם לחגית על הסקירה על הסרט “הברך’. נשמע שהסרט מעניין ומאתגר.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

four + nineteen =