עידית יולזרי סופרת, משוררת, ואמנית, בקטעים מיומנה שפורסם בימים אלו תחת השם: “יומנים/פייק ניוז:P2019-2020“, בעריכת יובל גלעד, ספרי עתון 77, תשפ”א 2021. ‬ביומנה יולזרי מחווה את דעתה על החיים בעולם שלפני ימי הקורונה שהם שונים מאוד מהחיים בעידן הקורונה.

עידית יולזרי

יומנים אלה הם מעין מכתב פרידה מלא הרהורים. לאו דווקא שירה. למרות ששירה היום יכולה להיות כל דבר הנקרא במקצב מסוים.

המציאות שלי ארוגה מדאגות למוח, לזיכרון, לשכחה, ובו זמנית יש קורי עכביש של משפחה. ויש הרבה פייק ניוז. לא רק במדינה אלא גם במשפחה.

אני מרגישה את תאי המוח במוחי מתים. מתחילה להימחק מעל פני האדמה. כן, אני נמחקת. טובה לי הימחקות מסוימת מכדור הארץ… מחר אשוט על עננים נמוגים אף הם.

אף פעם לא הצלחתי להחליט אם לצום ביום כיפור או לא. הרוב אומר שאני יוצאת דופן. דעת הדתיים הפכה חשובה! גם דעתם של המזרחים. מצב רגיש.

לפעמים אני מאמינה לאלוהים. או באלוהים. ולפעמים לא. זה נוח ועדיף. ונותן משמעות. וואללה סיון רהב-מאיר, צודקת.

איש הסוד שלי הוא הנכד שלי, נבו, כה חכם, מתוק, אהוב. מגלה לי סודות משפחה נסתרים, אשר בניי פוחדים לגלות.

יומנים של קפקא, הגאון. ויומני שלי להבדיל. אפילו לא קראתי את יומניו, רק ידוע לי על המקק שלו, המפורסם. בעלי לשעבר, סאב, קרא אותו בשירותים, המקום החשוב לאדם.

אתמול בבית אריאלה, בסדנת השירה, א. הקפיד להסביר לנו על שירה מזרחית ועל האשכנזים (שמלמדים את שיריו בבית הספר). חשתי מרומה.

בפריים טיים אם את לא קיימת, את לא קיימת? זה מה שהדור הזה חושב? כל כך הרבה פְרֵיחוֹת נחמדות בפריים טיים. כולל ביבי נתניהו.

חברה שלי אמרה לי שאין ביניהם כלום, הזכירה לי את ראש הממשלה, אין כלום כי לא היה כלום. טוב רק תעוף כבר בן אדם 👌

Black Friday. לא ייאמן כמה היום הזה שחור, הבלאק הזה, גועל נפש, קניתי לי אתמול תיק ומעיל למרות שמה שאני צריכה זו אהבה.

שנאתי את ההשקה של ל. בהוצאת אבן חושן, העיצוב יפה, מי לא שמח לקבל? ברחתי משם. היא עצובה בגלל מות פ. או בגלל מותה העתידי שלה? בגלל הגועל נפש של ההישתנוּת?

כיצד הרשתות החברתיות מוציאות את המיניות הנשית החוצה. אמרתי לא. מ. שהיא מרשימה כמשוררת, למה היא צריכה לחשוף את גופה מבעד לבגד הים? למי נועדה השירה?

בעל הוצאת ספרים שמח שד. הוציא שמונה ספרים במימון עצמי. כבר לא יודע כיצד להחמיא לד. כדי שיוציא עוד ספרים. וד.? ימשיך לשיר ולרקוד עד שידום.

לא אוהבת להקריא בערבי שירה, ההטעמה החולנית הזאת, המנגינה של א. קרנינה הרוסיה. סליחה, זה אמנם יפה, אבל לא בשבילי. אני כותבת מדי יום ללא המנגינה הזו. רק המילים רודפות אותי בכתיבה. האם שירה אינה שירה ללא המנגינה?

אני לא באף רשימה של משוררים, אבל אני משוררת, גם אם אני כותבת יומנים, גם אם הם פייק ניוז. נו, משוררת מן המניין, בראי עצמי. כולנו שנואים עד מותנו.

קיראו גם

דף הפייסבוק של עידית יולזרי

עידית יולזרי בויקיפדיה

כריכת ספרה של עידית יולזרי ״יומנים/פייק ניוז״ 2019-2020

2 תגובות

  1. תודה לאלי ולאתר על העלאת הקטעים. רק תיקונון – הספר נכתב כולו לפני המגפה, ואינו עוסק בה, אלא במגפת הפייק ניוז ותקופת הקיסר בנימין הראשון, ובפייק ניוז ושקרים בעולם השירה הישראלית.

  2. נהניתי לקרוא. קטעים חדים וברורים. דברי אמת לא שגרתיים במלל השירה הנפוץ. לא מסכימה עם האמירה החזקה ש”כולנו שנואים עד מותנו”. יש גם אהבה בעולם, אפילו בעולם השירה… תודה, עידית ויקום תרבות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × 5 =