סיפור זבנג מסובך מאוד, המסובך ביותר אי פעם. כל עמוד בו נראה כסיפור נפרד אבל הם מתחברים, וכל הענין מוסבר חלקית רק בסוף.

לחובבי ההסברים מראש – זהו מסע של אורי פינק בהיסטוריה של הקומיקס הישראלי עוד מלפני קום המדינה. וגם לאחר מכן.

זבנג-אויז׳ן עמוד 1
זבנג-אויז׳ן עמוד 2
זבנג-אויז׳ן עמוד 3
זבנג-אויז׳ן עמוד 4
זבנג-אויז׳ן עמוד 5
זבנג-אויז׳ן עמוד 6
זבנג-אויז׳ן עמוד 7
זבנג-אויז׳ן עמוד 8
זבנג-אויז׳ן עמוד 9
זבנג-אויז׳ן עמוד 10
זבנג-אויז׳ן עמוד 11
זבנג-אויז׳ן עמוד 12

2 תגובות

  1. מורה נבוכים למי שלא הבין במה המדובר ( מן הסתם הרוב המוחלט של הקוראים ):

    החלק הראשון” עלילות ירון הגאון” הוא פרודיה על סיפורי הקומיקס של לאה גולדברג ואריה נבון “מ”דבר לילדים” כמו “אורי מורי ו”אורי כדורי” בשנות השלושים והארבעים “.

    החלק השני”הרפתקאות ירון ואוצר הנפילים” הוא פרודיה על סיפורי הקומיקס של פנחס שדה תחת שמות כמו “יריב אמציה ” שציירו אמנים כמו אשר עין דור דיקשטיין ב”הארץ שלנו” בשנות השישים
    .
    החלק השלישי “ירון הטירון בעורף האוייב” זה עם בנימין נתניהו הצעיר הוא פרודיה על סיפור ההרפתקאות שאותו היה מצייר הצייר גיורא רוטמן ב”הארץ שלנו ” בשנות השבעים ( ימי מבצע אנטבה וכו’).

    החלק הרביעי “עלילות ירון ואחיו ” זאת פרודיה על הסיפורים שהיה דודו גבע מצייר בשנות השמונים בשבועונים “העיר ” וכל העיר” כמו “יוסף ואחיו ” וכו’.

    השאר זה כבר “זבנג” מצוייר בדרך טיפוסית.

  2. Yuval Welis
    הבעיה שלי עם אורי פינק –
    למרות כשרונו הרב והתפוקה המרשימה, הוא לא התבלט כיוצר *ייחודי* ישראלי; אין בסיפורים שלו או בדמוית מאפיין ישראלי, כמו שיש אצל דודו גבע ואחרים; הקומיקס של פינק יכול להופיע בכל שפה (במערב) ולהצליח, כי הוא מתאים לכל מדינה מערבית ואינו כולל שום אלמנט שאינו סטנדרטי.
    חוץ מכמה יצירות ספציפיות שקשורות בארץ וביהדות (‘הגולם’), הוא לא מצליח להיות ייחודי לטעמי

השאר תגובה

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

four − 1 =